כדאי לדעת

  כשהמטבע המקומי נחלש קוראים לזה פיחות: כשהמטבע המקומי יקנה פחות מטבע זר אומרים שיש פיחות במטבע.המשמעות היא שצריך יותר

כשמדברים על היצע הכסף מדברים על ממה הוא מושפע? ההיקף של בסיס הכסף –כמה כמות השטרות והמטבעות שיש בידי הציבור

מושגים חשובים- נזילות- נזילות הכסף- מהווה את מידת המוכנות להשתמש באמצעי תשלום כלשהו כתשלום. מה שנזיל יותר מאפשר עסקאות טובות

תפקידיו: אמצעי חליפין –מגדיר ערך לעסקאות שונות שקשורות למוצרים ושירותים שאנחנו רוצים להחליף. הוא מצמצם את עלויות העסקה, מאפשר לנו

כשאנחנו מדברים על הביקוש לעבודה, הוא לא שונה בכללים שלו מהכללים שמתנהל שוק אחר מבחינת ביקוש והיצע. ההנחות הן שכל

גישת ההכנסה: מסתכלת על הרכב התוצר וגודלו, על מקורות ההכנסה של משקי הבית. הגדרה: התמ"ג שווה לסך ההכנסה של גורמי

מוצרים מול שירותים – הרבה פעמים הם נחשבים לאותו דבר אבל בתכל'ס יש בניהם הבדל.הגדרה: שירותים הם כל מה שאפשר

במקרה שלנו נניח שאספמיה היא שוות ערך למחירי ה-PPP. כדי להשוות בינה לבין בנדורה, צריך למעשה למדוד את התוצר של

המדיניות המוניטרית–היצע הכסף, כמות הכסף שיש במשק וכל המשתנים הקשורים לכסף (שער חליפין, ריבית). המדיניות הפיסקלית–התקציבית. הממשלה מחליטה על תקציב

ביקורת על העדפות הפרטים: לפי השאלות למעלה, האם האדם בוחר את המעמד שלו? זוהי שאלה של מבנה מול סוכן. למה

  תחרות אוליגופוליסטית בשוק העולמי (שני יצרני מטוסים). כל חברה צריכה להחליט האם לייצר או לא. אם חברה אחת מייצרת

  צריך להבין מה השוני בינו ובין שוק תחרותי. תזכורת: בשוק תחרותי כל יצרן מקבל את המחיר כנתון. לכן, מבחינתו

סוג של מס מפלה, מוטל על מוצרים מיובאים. מפלה בין מוצר מקומי למיובא (שירותים לא מוחשיים לכן מדובר על מוצרים).

כלים אפשריים בידי הממשלה להתערבות ממשלתית ופתרונות לבעיות השונות שלוש דרכים מרכזיות להתערבות ממשלתיות: הטלת מיסים וסובסידיות–גביית כסף מהציבור, תמריצים

  שינויים בביקוש: אם גדל הביקוש (העקומה זזה ימינה), הכמות שתיוצר במשק המקומי לא תשתנה, אך סך הכמות שיצרכו הצרכנים

בנוסף, זה עוזר לאפיין את הקשר של המוצר ביחס למוצרים אחרים: מידת הגמישות של מוצר X ביחס לשינוי במחיר מוצר

שינוי המחיר מבטא את האינטראקציה בין אפקט התחלופה להשפעת ההכנסה. אם המחיר יעלה, מה יקרה לכמות המבוקשת שלי (בגדול, לא

יח' חומץ בלסמי עלות שולית פדיון שולי רווח ליחידה (רווח ליחידה פחות העלות השולית) רווח מצטבר 1 6 20 14

  היצרן שואל עצמו איך הוא יכול להגיע לרווח מקסימלי-אם ישנה את התפוקה, איך ישתנה הפדיון? איך ישתנו עלויות הייצור

המחיר והזמינות במוצרים קשורים: הם קשורים למוצר שבו אנו עוסקים. יש לנו מוצר שהביקוש אליו תלוי בעוד כמה מוצרים. הם

  משק סגור הוא כמו אי בודד. כאמור, יש ציר בין הקטבים- שוק סגור ושוק חופשי. עקומת הביקוש היא ליניארית

בכלכלת שוק יש תפקידים שונים- השחקן הוא גם צרכן וגם עובד. משתמשים בשכר שאנחנו מקבלים מעבודתנו בשוק מסוים כצרכנים בשווקים

  תרגום ההעדפות לתביעות פוליטיות בעיית הפעולה הקבוצתית/ קולקטיבית–כשיש משהו שהרבה אנשים נהנים ממנו- לכל אחד כדאי להיות טרמפיסט. הבעיה

  מודל של 2X2X2, בניגוד לריקרדו של 2X2X כלומר, יש שתי מדינות, שני מוצרים ושני גורמי ייצור. טכנולוגיה זהה–אותו הון

הוא אומר שמה שחשוב זה לא כמות המתכת, אלא כמה שפע, סחר, רווחה, שירותים יש ברשותנו.העושר לא צריך להימדד בזהב

חוק התפוקה השולית הפוחתת–כשאנחנו מגדילים את הכמות מתשומה או גורם ייצור כלשהו, תוך שאנחנו מחזיקים את הכמויות של כל שאר

בשתי הנקודות לא היה ניצול מקסימלי של העובדים והדונם. זוהי סיטואציה שנקראת אבטלה מבנית. זאת, מפני שיש תלות בין גורמי

  המושגים הללו חשובים לתהליך הייצור ולמסחר בינלאומי. בקיבוץ (עסיסים) יש שתי עובדות- סיגל ונסרין. יש שתי עבודות רלוונטיות- הרפת

יעילות במובן הכלכלי הוא מצב בו אין בזבוז. הרעיון של יעילות לא אומר איזו נקודה על הציר כדאי לבחור, אלא

  רציונליות ותועלת. רציונליות היא בחירת הפעולות הטובות ביותר להגשמת מטרותינו. פעולה רציונלית הינה פעולה המתבססת על טעמים ונימוקים: הטעמים

מוצר סופי – עגבנייה למשל! באותה מידה, אותה עגבנייה יכולה להיות מוצר ביניים= תשומה, הנמכרת לחברה המייצרת קטשופ למשל. יש

  מי מקבל מה, מתי וכיצד? מאבק לעוצמה אמנות ומדע הממשל סוציאליזציה של הקונפליקט דפוסים של עוצמה, שלטון וסמכות מדע

  אחרי משבר ההייטק בתחילת שנות ה-2000 התחילה צמיחה בארצות הברית. אנשים הגדילו את הצריכה הפרטית שלהם וקנו נכסים ונדל"ן

  האנתרופולוגיה הקלאסית  התרבויות מתפתחות לאורך ציר לינארי. ניתן למקם כל תרבות על גבי הציר כדי ללמוד על האחר ובייחוד

    בוטום אפ- לקחת את המקרה שאני צופה בו ולומר אמירה גדולה יותר בקשר אליו. לנסות כך להתכתב עם

הנדלמן וכץ- טקסים ממלכתיים בישראל: בעיניים פונקציונאליות, הטקסים הללו משרתים צורך בחברה: טקסי לכידות. ניסיון לייצר דבק חברתי. בעיניים לא

  ארנולד ון גנם- מציע שבכל חברה יש טקס מעבר לבגרות, אבל הוא מתבצע בגילאים שונים. ההתבגרות היא חברתית ולא

  עצם מרכזי- מסכם של החברה. מטאפורה לחברה. החברה המערבית כמכונה משומנת, לדוגמא. תסריט מפתח בחברה- השואה לדוגמא, בישראל. מיתוסים

מה מסדר את המציאות אצל לוי שטראוס? (פרויד וגירץ) לוי שטראוס טעון שמה שמסדר את העולם הם הסמלים. בעת הלידה