ביקורת על העדפות הפרטים: לפי השאלות למעלה, האם האדם בוחר את המעמד שלו? זוהי שאלה של מבנה מול סוכן. למה אינטרסים של אנשים נובעים מתוך מעמד ולא מתוך אינטרס אינדיבידואלי? מרקס לא נתן תשובה לכך. ממשיכיו ניסו להסביר זאת דרך העובדה שלכל אחד ההעדפות תלויות במה שיש לו ולכן רק אלה שיש להם הון מלכתחילה, יוכלו לבחור באפשרות של צבירת ההון. לכן, בהינתן מצב חברתי שונה- נקבל את שני הסוגים של האנשים והמעמדות.
לכן, ההבדל במצב החברתי קודם לאינטרסים ולמודעות הפסיכולוגית של האינדיבידואלים. בשיעור הבא- נדבר על אינטרסים חומריים במלחמת המעמדות ואיך הם מביאים לאופציות פעולה במישור הפוליטי.
זה שיש לכל מעמד אינטרס דומה, זה לא בהכרח אומר שיש להם תודעה קולקטיבית מעמדית.
מושג משמעותי אצל מרקס – משכורת הקיום: מה שנחוץ לעובד כדי להתקיים.
קונפליקט בין התמורה לעובד והרווח שגוזר הקפיטליסט: הקפיטליזם לא משפר את המצב של הפרולטר אלא רק מרע אותו. למה? איזה אינטרס יש לקפיטליסט? ככל שהוא יקטין את מה שהוא נותן לעובד הוא יגדיל את הרווח שלו- יחס הפוך ביניהם. הוא יכול להרוויח בשתי דרכים- או להקטין את משכורת העובד או להגדיל את המחיר. אבל אם הוא מגדיל את המחירים ולא מעדכן את המשכורת של העובד- העובד מפסיד בכל אופן כי הערך הריאלי של הכסף שלו נשחק. הקפיטליזם מקדם רק את האינטרס של הבורגנים.
המשמעות של המצב החומרי של הפרולטריון היא שהמשכורת שלהם הולכת ונשחקת עד מצב של מתחת למשכורת הקיום.
לטיעון של מרקס יש בעיות: אם לעובד יש פריון טוב והוא מתייעל- הוא אמור לקבל שכר גבוה יותר. מרקס לא מתמודד עם זה אלא ממשיכי דרכו- לטענתם התחרות תיחלש עם הזמן כי יהיו פירמות שיובסו על-ידי פירמות גדולות יותר ויעלמו מהמשחק. ואז התחרות תהיה חלשה ותהפוך מכזו שדחפה לייעול העבודה לכזו שמביאה למצב שיש בו הרבה פחות עובדים שמרוויחים פחות.
איך מגיעים למצב של תודעה מעמדית? צריך שכל אינדיבידואל יראה את האינטרס שלו בהקשר רחב יותר.
מרקס אומר שההתפתחות של התודעה המעמדית תגיע משני אלמנטים: שלילה ומחסור. מעמד הפועלים אולי חלק מהחברה האזרחית מבחינה פיזית, אבל לא חלק מהטובין האזרחיים. חזרה לבניין העל והבסיס. למרות שהעובדים הם הרוב בחברה- אין להם גישה לעושר.
שלילה/ מחסור והקולקטיב: יש כאן חוק טבעי מדעי לפי מרקס- שלילה: התנגדות לשלילת זכות לדבר מסוים היא תנאי הכרחי, אבל כדי שתיווצר תודעה מעמדית צריך גם להציב אלטרנטיבה.הקולקטיב מגיע מכך שהעובדים עובדים יחד, מפתחים קשרי חברות. אותם קשרים יפילו את ההבדלים התת-מעמדיים בין העובדים השונים ויהפכו אותם לקולקטיב.
מעמד הקפיטליסטים: איך תיווצר בקרב הקפיטליסטים התודעה המעמדית שלו? הרי הם מתחרים אחד בשני. מרקס אומר כי יש להם אינטרס משותף- שהשיטה תמשיך לעבוד. הם לא רוצים שהמערכת הקפיטליסטית תקרוס. הם רוצים מערכת עם בעלות פרטית על גורמי הייצור. הם מודעים לזה ולכן מוכנים לפתח מצב פוליטי משותף שיאפשר להם לקיים את המערכת.
המשמעות הפוליטית של התודעה המעמדית
פוליטיקה מהפכנית: מרקס ואנגלס
- צבירת הון בידי פחות ופחות ידיים
- דחיקה מטה של העובדים
- התארגנות פוליטית תביא למהפכה
בעייתיות- הוא לא מגדיר בדיוק את תוכן המהפכה, איך היא תתרחש, מה יקרה אחרי שהיא תתרחש, מי יוביל אותה… בנוסף, הוא לא פותר את הבעיה של הולסטורם- אם יודעים שמחר תהיה מהפכה שתבטל את יחסי הייצור, האדם היחיד לא ירצה להסתכן בעצמו ויהיה בעל תמריץ להימנע מהשתתפות כזו (טרמפיסט, כמו אדם). אז מי יבצע את המהפכה בפועל? לשם כך צריך קבוצות אינטרס שירוויחו ערך מוסף כדי שיהיה תמריץ להוביל את המהלך בפועל.
פוליטיקה של פשרה מעמדית:מי שקורא את כתבי מרקס יכול להסיק שהמהפכה תגיע בכח הזרוע, אך היו כאלה שדיברו על מהפכה דרך הדמוקרטיה, בצורה לא אלימה על-ידי מפלגות, קבוצות אינטרס, בחירות. המטרה היא לחולל את השינוי מבפנים. זוהי הסוציאל דמוקרטיה!
תיאוריה מדינית מרקסיסטית:
- "המהלך בקצרה"
- תפישת המדינה
- מבנה/ בניין העל
ממיקרו למקרו כלכלה
ההבדלים בין מיקרו למקרו:
עד כמה כשדיברנו על מיקרו, דיברנו על היחידות הקטנות ביותר- פירמות, צרכן, שווקים מסוימים ועוד. בעולם המקרו מה שמעניין הוא הסיפור המצרפי- לא מה שקורה בשוק הרכב למשל אלא איך זה משפיע בצורה מצרפית עם עוד שווקים על הכלכלה כולה. במיקרו דיברנו על פעילות כלכלית בענפים מסוימים. במקרו יכול להיות שפעילות כלכלית בענף מסוים מצטמצמת אבל בענפים אחרים תהיה צמיחה- ואז ההשפעה על המשק תהיה חיובית. לא מחיר של מוצר מסוים אלא רמת המחירים במשק.
במיקרו רואים שהממשלה חשובה, יכולה להתערב ולהביא שינויים שונים. אולם במקרו כלכלה, סוגית הממשלה היא כמעט אינהרנטית ומשפיעה. שני מישורים
