התנאי למקסום הרווח ליצרן הבודד

למה היצרן לא מפסיק לייצר כבר ביחידה הרביעית? (הרי ביחידה החמישית הרווח המצטבר לא משתנה).כי כשלא מדברים על 5 יחידות, אלא על אלפים- הרווח ליחידה שואף ל-0. כשהרווח ליחידה יגיע ל-0, זה יהיה המקסימום. ככל שעולה העלות השולית כך עולה התפוקה, בהינתן שמחיר המוצר גבוה- תוספת הרווח פוחתת עם עליית התפוקה. לכן, התנאי לרווח מקסימלי בתחרות משוכללת, הוא ייצור תפוקה שבה העלות השולית שווה למחיר המוצר בשוק.

בטווח זמן ארוך, החישוב שהיצרן יעשה יהיה אותו דבר, אך מבחינתו העלויות הקבועות נכנסות לשיקולים.

התנאי למקסום הרווח ליצרן הבודד:

הגדרה: יצרן יחיד שפועל בתנאים של תחרות משוכללת יביא את הרווח שלו למקסימום, אם ייצר את התפוקה שבה מחיר המוצר בשוק שווה לעלות השולית לייצור אותה תפוקה (וזאת כאשר העלות השולית עולה ובלבד שכדאי לו לייצר).

מקסום הרווח לפירמה: טווח הזמן הארוך:

מה קורה בעולם בו יש מסחר בינלאומי – כשהשוק פתוח למסחר עם שאר העולם. נראה מה קורה כשהממשלה נכנסת לכלכלה (התערבות פוליטית בכלכלה). אנחנו לא עוסקים בצד הנורמטיבי אלא בניתוח! אין "טוב" או "רע".

ביקוש- הרחבה

שינויים והשפעות: מחיר והכנסה אל מול כמות מבוקשת ומוצעת

הצרכן– מדובר על פירמות, יחידים, משקי בית = כל מי שצורך, כל עוד הוא עומד בהנחה: שיש לו הכנסה קבועה (משמעויות נגזרות). למה זה חשוב? כי זה לא משנה את ההעדפות וגם כי אין לנו אפשרות לחסוך או להלוות. אם הייתה אפשרות לעשות אחד מהם הוא היה יכול לפעול לפי העדפת עתיד. ההנחה היא שהוא מוציא את כל מה שהרוויח.

כיצד מחליט הצרכן על הכמות המבוקשת? או במילים אחרות, מה ישפיע על ההחלטה שלנו? 3 דברים:

1. מחיר המוצר ומחיר מוצרים אחרים.
2. מגבלת ההכנסה–הצרכן לא יכול להלוות/ לחסוך ולכן ההכנסה היא קבועה (אלא אם נאמר לנו אחרת). הצרכן עושה חישוב של השפעות על ההכנסה שלו בבואו לצרוך מוצר מסוים.
3. מערכת הטעמים–מערכת העדפות של הצרכן שמשפיעים כל הרכב הצריכה של הצרכן.יש לזכור כי יכולנו להגיע למסקנה מוטעית- שאם יש לנו שתי צרכניות שגרות באותו מקום, היינו יכולים להניח שסל התצרוכת הוא זהה- וברור שלא. לכן מדברים על מערכת הטעמים כנפרדת לכל צרכן.

לא לשכוח- הצרכן הוא רציונלי! הוא מחליט בצורה סימולטנית על כל סל התצרוכת שלו. ברור שבעולם האמיתי זה לא לגמרי ככה, אבל הצרכנים כן יודעים פחות או יותר את ההכנסה והצריכה שלהם. בנוסף לכך, קיימת הנחת הכתר היספריגוס- כל הדברים קבועים מלבד משהו אחד- ניתוח סטטי.

עכשיו נתמקד בכל היבט בנוגע לשינוי בכמות המבוקשת:

השפעת ההכנסה– אמורה לבטא את השינוי בהתנהגות הצרכן מבחינת הכמות המבוקשת שהוא ירצה. אנחנו יודעים שאם היא גדלה הצרכן יוכל לרכוש הרבה יותר, באופן תיאורטי.ככל שההכנסה עולה, כך יכולת הצריכה שלו עולה.האם הצרכן יצרוך יותר אם ההכנסה שלו תעלה? תלוי! אי אפשר לדעת.

שלושה סוגי מוצרים שונים ביחס להשפעת ההכנסה:

• מוצר נורמלי–ככל שגדלה ההכנסה שלי, אני רוצה לרכוש ממנו עוד! זה עומד בהנחות הבסיסיות של התועלת וההיפך.
• מוצר ניטראלי–אדיש. לא מושפע מהגדלה/ הקטנה של ההכנסה שלי
• מוצר נחות–ככל שגדלה ההכנסה שלי, אני רוצה לרכוש ממנו פחות! אשל וההיפך.

אם במבחן ליאור יגיד שההכנסה של אדם עלתה וכתוצאה מכך הכמות המבוקשת של נייר טואלט לא עלתה- נסיק כי הוא מוצר ניטראלי. אנחנו לא צריכים יותר או פחות בהתאם להכנסה.

אפיון מוצרים שוניםמכאן– שתכונות המוצר הן סובייקטיביות לכל צרכן – "מה שלאחד הוא זבל, לשני הוא זהב". צרכנים שונים יראו במוצר אחד תכונות שונות (יראו בו נורמלי או נחות). אפיון המוצר יכול להשתנות לפי הזמן ובהתאם להכנסות.

עקומת אנגל:

מראה את השינוי בכמות המבוקשת ממוצר מסוים בהתאם לרמות הכנסה שונות. ניתן לראות איך מוצר ברמת הכנסה נמוכה מתנהג בצורה נורמלית, כשההכנסה גדלה הוא הופל להיות מוצר ניטראלי ואח"כ הוא הופך לנחות. מעין תהליך/ כלל.

האם חייב להיות לאדם מוצר אחד שהוא נורמלי? כן! חייב להיות מוצר נורמלי אחד! כי יש לנו הנחה של הצרכנים- מקסום התועלת. הדבר גורר מקסום צריכה. לכן מוצר אחד לפחות יהיה חייב להיות עבורנו נורמלי.

השפעת המחיר על הכמות המבוקשת, 2 השפעות:

• השפעת/ אפקט התחלופה–אם יעלה המחיר של מוצר כלשהו, אפקט התחלופה תמיד יפעל עליו, ללא קשר לסוג המוצר. כלומר, אם יעלה מחיר של מוצר מסוים, ההשפעה של אפקט התחלופה יהיה שהצרכן ירצה לצרוך פחות ממנו! למה נגיד שאפקט התחלופה מתקיים? כי אם נמשיך לצרוך אותה כמות של מוצר שמחירו עלה, נצטרך לצרוך פחות מהמוצרים האחרים.
• השפעת ההכנסה–מבטאת את אותו סיפור של ההכנסה- כשמחיר המוצר עולה, ההכנסה הריאלית יורדת. אם המשכורת שלי היא 1000 ₪, ההכנסה הנומינאלית שלי היא 1000, אך אם האשל עלה, ההכנסה נומינאלית שלי נשארה 1000, אך הריאלית ירדה (כי אני יכולה לקנות פחות מהדברים האחרים). לכן צריך לאפיין את המוצר- אם הוא נורמלי או נחות, כדי לדעת מה יקרה. הערך הנומינאלי הוא הכמות והערך הריאלי הוא מה ניתן לעשות איתו/ מה כח הקנייה שלו.