מה מסדר את המציאות אצל לוי שטראוס? (פרויד וגירץ)
לוי שטראוס טעון שמה שמסדר את העולם הם הסמלים. בעת הלידה הקשה, באמצעות הסמלים, עולמה של היולדת הובן לה ונהיה לה יותר ברור ועל ידי כך הוקל לה והיא מצליחה ללדת. הדגש הוא על מערכת המשמעות הסמלית שמייצרת את הסדר.
לוי שטראוס אומר שהשמן מחבר את מערכות המשמעות של היולדת למערכות המשמעות של עולם אחר. מערכות מחשבה של סדר המאפשרות לנו "לראות" מציאות, להסבירה, להסדירה מחדש. בכל המקרים התנאי הבסיסי הוא שהתפעול הפיזי נעשה באמצעות סמלים. זו עוד דרך לייצר סדר במציאות.
בין פרויד ולוי שטראוס:
הפסיכואנליטיקן והשמאן: אצל פרויד הפציינט הוא אקטיבי ומספר סיפור אישי (חלום), לעומת הפציינט הפאסיבי והשמאן האקטיבי שמספר סיפור קולקטיבי (הסיפור של השמאן היה יכול להיות שונה,אבל מה שחשוב שהוא היה מסדר את המציאות בזמן הלידה). אצל פרויד מדובר בתוכן, מה שאני אומר למטופל שלי. אצל השמאן מה שחשוב זה הצורה. שתהיה בעיה ויסבירו את הבעיה. התוכן עצמו הוא לא חשוב.
בין גירץ ללוי שטראוס:
לפי גירץ- סמל הוא דבר מה שמייצג דבר אחר רגשית או רעיונית, באופן שמוסכם (תוך תהליך) על בני אדם בקבוצה אנושית מסוימת.
בגלל שכל ההיבטים הסימליים של השמאן ליולדת ברורים, קל לה להפוך את העניין הסמלי לפיזי וללדת. צריך להבין את הסמלים כדי שזה יעבוד.
לוי שטראוס וגירץ- צורה מול תוכן. סדר מול משא ומתן איך זה קרה שמערכת הסמלים הזאת מובנת לנו ומציע לנו להסתכל על התהליך שבו זה קורה.
על סימנים וסמלים
סימן- דבר המיצג באופן ישיר משהו מהמציאות. דוגמא: שמש, סמיילי, סימן מעטפה באימייל, חץ, מילה.
סמל- דבר מה המייצג דבר אחר, דבר המייצג משמעות מסוימת המוכרת לאנשים הנמנים עם תרבות מסוימת. אנחנו יוצרים את המשמעות ולא חיקינו את המשמעות שקיימת בחוץ.
לסמל אחד יכול להיות ריבוי משמעויות ומספר סמלים שונים יכולים לסמל את אותו הדבר.
סמלים- מאפיינים:
- שרירותיות: אין שום דבר טבעי שמהם נובעת המשמעות של הסמלית. יש כאן עשייה תרבותית שרירותית שמסמנת את המסומן.
- כדי שסמל יהיה סמל צריך שתהיה בו פומביות. צריך שהוא יתפרסם בחברה.
- לסמל חברתי יש מימד פיזי ומימד סימבולי. לדוגמא: תפוח- מסר פיזי. סיפור גן עדן- מימד סימבולי.
- המשמעות הוא תמיד יחסית. הוא משתנה ממקום למקום, מזמן לזמן ובין חברות שונות.
- כדי שסמל יהיה סמל חברתי צריכה להיות לגביו מידה מסוימת של הסכמתיות והשתתפות שקבוצה שמסוימת שלאנשים יאמינו שהוא סמל חברתי.
האנתרופולוג כמפרש סמלים
האנתרופולוג הוא למעשה פרשן של פרשנות. העולם התרבותי הוא עולם סימבולי. זאת אמריה פרנואידית קצת, בכל מעשה שלנו יש מימד סימבולי. מעורר את השאלה- האם זה סוג של הצגה?מה משמעות הסמלים?
באמצעות המעשים שלנו אנחנו מעבירים את מי שאנחנו, את מי שאנחנו רוצים להיות. כשתרבות בוחרת לעצמה להסביר את עצמה באמצעות משהו, קיים בכך מימד סימבולי. הרצון לייצג את עצמה ולהציג את עצמה באמצעות חפצים מסוימים.
החוקר מסתכל על העולם הסימבולי ומנסה להבין את המשמעות שנתנו לסמל. פחות מעניין את האנתרופולוג המרכיבים הפיזיים, אלא יותר- איך התפוח הפך להיות ניו יורק\גן-עדן. המשמעות שאנשים הכניסו ל"תפוח" כדי להפוך אותו למה שהוא.
מה עושים עם הסמלים?
- שאלות פרשניות-הבנתיות:
אילו סמלים בוחרים בני האדם ומה המשמעות שניתנת להם?
איך בני האדם נותנים הסבר לעולם על ידי הסמלים?
מהו התהליך שבו נוצר ומובנה סמל?
- שאלות פונקציונליות:
איך הסמל מאחד? איך הוא משרת את החברה ואת האחדות שלה?
- שאלות קונפליקטואליות:
איך סמל מייצר אי שוויון? או הסמל מייצר ומשמר יחסי כוח?
- שאלות סטרוטואליות:
כיצד הסמל מגלם ניגודים בינאריים? כיצד משמש כקטגוריה מתווכת?
שרי אורנטר
מציעה דרך קטנה יותר לעסוק בסמלים. אורטנר אומרת שיש סמלים שהם סמלי מפתח. אם אנחנו רוצים להבין את החברה שמורכבת באמצעות סמלים עלינו ללכת לתרבות, לחיות בה ונאתר את סמלי המפתח שלהם.
סמל מפתח – סמל מרכזי בתרבות מסוימת. מרכיב תרבותי חיוני לארגונה של חברה ולצביונה הייחודי.
לאחר מכן אנחנו נשאל שאלות:
- כיצד מזהים סמל מפתח? יש לשאול חמש שאלות:
אמיק, אינדוקטיביות ושאילת שאלות…
- האם הסמל חשוב עבור החברה?
- האם הסמל מעורר רגשות עזים? (חיוביים או שליליים)
- האם הסמל מתגלה בזירות שונות? (אמנות, טקסים ועוד)
- האם יש עיבוד ופירוט תרבותי רב שלו? (שפה, סלנג)
- האם יש מגבלות רבות ו/או חמורות סביבו? (חוקים, עונשים)
אם התשובה היא כן, הסמל שנבחן הוא סמל מפתח. כעת ננסה להבין את החברה באמצעות סמל המפתח שמצאנו.
לדוגמא בישראל: השואה, הצבא.
