כלים אפשריים בידי הממשלה להתערבות ממשלתית ופתרונות לבעיות השונות
שלוש דרכים מרכזיות להתערבות ממשלתיות:
- הטלת מיסים וסובסידיות–גביית כסף מהציבור, תמריצים לציבור לעבוד בסקטור מסוים.
- רגולציה–מה מותר ומה אסור לגבי התנהגות השחקנים בשוק. למשל קביעת מחירי מקסימום, תקן/ תקינה (דרך משמעותית להתערבות בשוק), סטנדרטים.
- התערבות ישירה בשוק בצד הביקוש ובצד ההיצע– המדינה יכולה להעסיק ספקים שיספקו שירותים ומוצרים לצה"ל למשל, רכישת ציוד לבתי הספר. כצד משמעותי בהיצע- המדינה כספקית שירותים בעצמה.
דוגמאות:
- השפעות חיצוניות–קציר בים המלח הובילה לאסון ולתופעת הבולענים! יש שם מרבצי מלח אדירים. המדינה אמרה לחברה שהיא צריכה לממן 80% ממימון קציר המלח כי היא מנצלת את הים ואת כולנו. בנוסף, דרשה שהחברה תעלה את התמלוגים שהיא מפיקה מהמלח.
- מוצרים ציבוריים–יכולה לייצר ולספק את המוצר בעצמה, יכולה להשתמש ברגולציה. בנוסף יכולה למסות את הצריכה של מוצר מסוים כדי לווסת את הצריכה שלו. בדרך כלל הדבר קשור לייצור ואספקה.
- בעיות אינפורמציה–פתרון של בעיית האינפורמציה יכולה להיות תקינה, סימון מחירים, אתרי השוואות. המדינה יכולה לחייב את החברות למסור את הפרטים שלהן ולהציגם לציבור. למשל באתר משרד האוצר יש מחשבון לחישוב ביטוח חובה… וכדומה.
צורות שונות של התערבות ממשלתית והשפעותיהן:
שני כלים מרכזיים להתערבות הממשלה: מס/ סובסידיה, מכס. פירוט:
מס הינו תשלום כספי או אחר המוטל על-ידי רשות כלשהי בעלת סמכות על מי שהוגדר כמשלם מיסים.להגדרה הזו יש השלכות- מדובר בתשלום כספי או אחר, אחוז מהמשכורת או מהרווח. מס יכול להיות על עבודה. הוא לא חייב להיות כספי- בעבר היו מיסים על תוצרת ושל תוצרת בחברות טרום- קפיטליסטיות.
יש איזושהי רשות מוסמכת שיכולה לגבות מס- עניין של סמכות. יש גם את מושא הסמכות- מי שמוטל עליו המס. יש אלמנטים של אכיפה והפעלת עוצמה- כי המס הזה הוא אינו תרומה. רשות היא אינה רק המדינה אלא גם העירייה למשל וכן הלאה. משלם המיסים וכל מי שחייב במס- לפעמים זה כל הציבור ולפעמים אוכלוסיות מסוימות. מס שבח למשל (קנייה ומכירה נדל"ן).
אכיפה ועוצמה הן משמעותיות- יש מדינות שאי תשלום מס מהווה עבירה פלילית וגורר מאסר. "המס הוא חלק מהמונופול של העוצמה שמעילה המדינה". כלכלנים רואים מיסים בתור תשלום או העברה מחייבת של משאבים מידיים פרטיות לציבוריות בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש. לכן יש מיסים שכלכלנים לא יגדירו כמס (למשל אגרת טלוויזיה).
המדינה גובה מיסים מטעמים שונים–להתקיים ולספק שירותים, לכסות חובות, מספקת ביטחון, חינוך, משתמשת בזה לספק תשלומי העברה- השלמת הכנסה, קצבאות. משתמשת במדיניות המיסוי כדי לכוון התנהגות (למשל מס על סיגריות, מס ירוק). אם המדינה רוצה לקדם פריפריה היא יכולה לפטור אותה ממס למשל.
מערכת המס משקפת ערכים ויחסי עוצמה
שני סוגים מרכזיים של מיסוי:
- מס ישיר –מוטל ישירות על מי שמשלם את המס (יכול להיות אדם פרטי, חברה..).
- מס עקיף–מס על מוצרים ושירותים שונים.
שני אפקטים מרכזיים למיסוי:
- מס פרוגרסיבי–מצמצם פערים בהכנסות בין האנשים. האופן שבו הוא מוטל הוא כך שמי שיש לו יותר הוא משלם יותר. בסיס המס- אותו ערך כספי כולל שממנו מחליטים כמה נשלם, בגדול זו ההכנסה שלנו. מס ירושה למשל- מתייחס לנכסים שלנו במהלך החיים. מס פרוגרסיבי הוא בעל מדרגות. מי שמרוויח יותר משלם יותר. מי שיש לו הכנסה נמוכה מדי מקבל מס הכנסה שלילי- מענק מהמדינה. זה אמור לעודד אנשים לצאת לעבודה.
- מס רגרסיבי–במהותם הם מגדילים את פערי ההכנסה בין עשירים לעניים. דוגמה- מס על הדלק, מע"מ. הסוג הזה לא מתחשב ברמת ההכנסה שלי. הנתח של ההוצאה על הדלק למשל הוא סובייקטיבי בין אדם עשיר לעני.
השפעת המיסוי:
אחרי הטלת המס על היצרן ההיצע יורד (נסוג שמאלה) ויש נקודת שיווי משקל חדשה. העקומה זזה לפי גובה המס. רואים שהצרכן משלם מחיר יותר גבוה ממה שהיה משלם לפני הטלת המס, וגם הכמות המוצעת הלכה וקטנה. האם היצרן מקבל את המחיר הזה? לא! כי הוא צריך לשלם את המס. לכן הוא מקבל את המחיר שנמצא בדיוק מתחת לנקודת שיווי המשקל, על עקומת ההיצע. כלומר, עוד יותר נמוך.
אחרי הטלת המס על הצרכן הביקוש יורד. האפקט הוא זהה. למה? המחיר שהיצרן יקבל ירד כי יש נקודת שיווי משקל חדשה.
ניתוח רווחה הכוללת של המשק– עודף הצרכן והיצרן הצטמצמו. מה קרה לרווחה של המדינה? גדל (הריבוע בין העודפים).כלומר, סך הרווחה במשק היה קודם כל המשולש, כעת המשולש של המס הוא הנטל העודף- אותו חלק של הרווחה שהלך לאיבוד מבחינת המשק. בקיצור- אחרי הטלת המס אנחנו נמצאים באובדן רווחה. המדינה לא מקבלת את הנתח של המס עצמו כי המשק מייצר פחות (כי ההיצע ירד).
