תפקידיו:
- אמצעי חליפין –מגדיר ערך לעסקאות שונות שקשורות למוצרים ושירותים שאנחנו רוצים להחליף. הוא מצמצם את עלויות העסקה, מאפשר לנו לא להיות ברטרים (להחליף סחורה עבור סחורה).
- כסף כצובר ערך –הוא משמר ערך על פני זמן. למשל חיסכון מהווה ציפייה לכוח קנייה בעתיד. או שהוא ישמור על הערך או אפילו יגדיל אותו. לכן שמירה עליו בבנק מגדיל את הרווח כי הבנק נותן ריבית. אם נשמור אותו מתחת לבלטה ערכו עלול להישחק בשל אינפלציה.
- כסף כיחידת מדידה –מאפשר אמת מידה להגדרת מחירים של מוצרים ושירותים, הלוואות למשל. לכן בכל שוק משתמשים באמת מידה אחת- מטבע אחד. יש עוד מטבעות שיכולים להיסחר אבל יש מטבע אחד להשוואה.
- כסף כסממן לריבונות –אמצעי לשליטה וכוח של הריבון. לא מקרי שהמטבעות נשאו דיוקנים של מנהיגים.
יש קשר בין תפקידי הכסף. ברור שכדי שהוא יוכל להיות אמצעי חליפין הוא צריך להיות אמצעי מדידה ושערכו ישמר לאורך זמן. זה לא תמיד היה ככה, למשל סטנדרט הזהב.
תכונותיו
לכסף יש צורות ומאפיינים שונים: כסף וירטואלי, מספר מטבעות, שטרות… תכונות חשובות:
- שימור על פני זמן –שערך הכסף לא יישחק
- ניידות –שהכסף יהיה קל ושיהיה אפשר להעביר אותו ממקום למקום. במאה ה-19 היה אפשר להעביר את ההון (מטילי זהב למשל) אבל הייתה בעיית ניידות של משקל כבד.
- אפשרות חלוקה –צריך שיהיה אפשר לקחת את היחידה ולחלק אותה ליחידות קטנות. למשל שקל אחד שמתחלק לאגורות, חצאים, רבעים.
- אחידות –הכסף הוא כסף בכל מקום. נמדד באופן זהה בכל חלקי הכלכלה. למשל שהשקל בתל אביב ובירושלים ובירוחם יהיה אותו שקל.
- היצע מוגבל –שלא ירד הערך שלו
- הסכמה –מימד קונסטרוקטיביסטי. זוהי תכונה מאוד חשובה. צריך שכולם יאמינו בכסף הזה והוא יהיה מקובל על כל הציבור כדי שיהיה בעל ערך. פעם חיברו את השטרות לזהב כי האמינו בזהב. אולם היום נמצאים בעידן של אחרי ברייטון וודס ב-1971 שבו השטרות לא מגובים במטילי זהב. אנחנו מאמינים בכסף לכשעצמו, כעובדה חברתית.
נזילות– הנזילות של הכסף. תכונה זו שואלת מה מידת המוכנות שלי/ המקובלות של הכסף מהבחינה של השימוש שאני רוצה לעשות בו. לדוגמא, אני יכול לבוא ולשמור את הכסף שלי בכל מיני צורות (דירה למשל). ייקח לי שנה למכור דירה ולן אני אעדיף לעשות בכסף שימוש מידי אחר. ולכן, נראה שהביקוש לכסף תלוי במידת הנזילות שהציבור מוכן שיהיה לו.
כסף פיאט – הכסף שיש לנו היום. "כסף רפאים", כלומר שיש לו ערך רק בגלל שהמדינה מגבה אותו. הכסף כך יהיה בגלל שכך המדינה קבעה.
הכסף מגיע מרחוב בנק ישראל. בנק ישראל הוא בנק מרכזי. מי שאחראי על הדפסת הכסף הוא רק הבנק המרכזי.
היצע הכסף והשפעות
הביקוש לכסף
אינפלציה
ריבית
איך למרות למשל שהבנק המרכזי מייצר כמות כסף מסוימת, עדיין נוצר כסף "יש מאין" ממשי בכלכלה
כסף ובנקים:
התחלנו לדבר על הכסף דיברנו על התפקידים ופונקציות השונות שהכסף ממלא- שלושה תפקידים- כסף כאמצעי חליפין, כסף כצובר ערך (שיכול להיות שלילי) וגם כיחידת מדידה וכל אחת מהפונקציות תלויות אחת בשנייה. הן נבנות זו על זו.
אנחנו לוקחים החלטות היום על פי מה הולך להיות בעתיד. בהמשך, אמרנו שיש פונקציה פוליטית של כסף- קשורה לריבונות. סיימנו כשאמרנו שיש תכונות של הכסף שהן חשובות- א. יכולת השימור והעמידות על פני זמן. ב. ניידות- קל לנייד כסף. ג. חלוקה. ד. אחידות. דיברנו על הרעיון של הסכמה-
קונסטרוקטיביזם- הכסף מקבל משמעות רק בגלל שאנחנו מסכימים שיש לו ערך. זוהי עובדה חברתית. אם אנשים יחשבו שאין לכסף משמעות הם לא ירצו לקבל אותו. לפעמים יש מדינות שברגע שיש נפילת מטבע- הסוחרים לא רוצים לסחור על פי המטבע המקומי הזה. לדוגמא בישראל ב-1984 בשנות האינפלציה אנשים היו מוציאים כסף בבוקר ובערב שלא היה שווה כבר כלום ואנשים חיפשו איפה לשים את הכסף שלהם שיהיה שווה משהו ולרוב הפכו לדולרים. ההסכמה הופכת להיות חשובה בעולם הגלובלי כיום- במשטר פוסט ברטון וודס שכמובן שהיום כבר לא רלוונטי. כיום המטבע לא מוצמד לזהב , כסף או כל דבר אחר ולכן חייבים להאמין בערך הכסף.
כיום ישנה את תופעת הריצה לבנקים- אנחנו יודעים שאם כולנו נמשוך את הכסף הבנק יפול ולא יהיה כסף לאף אחד. כולם חושבים רציונאלית והתוצאה היא אי-רציונאלית. עדיין בעניין ההסכמה- מטבע לשון- עד כמה מקובל להשתמש בו כתשלום.
