משק סגור

משק סגור הוא כמו אי בודד. כאמור, יש ציר בין הקטבים- שוק סגור ושוק חופשי.

עקומת הביקוש היא ליניארית ובעלת קשיחויות- אם הקו הוא אופקי אני מוכנה לקנות אותה כמות, לא משנה מה המחיר. אם הקו אנכי לגמרי אז כמות המוצרים שאקנה לא קשורה למחיר.

ככל שמחיר המוצר יעלה, היצרנים יהיו מוכנים למכור יותר ממנו. זה נובע מעקרון העלויות הגדלות- ככל שכמות המשאבים המוקדשת לייצור מוצר מסוים גדלה, כך גדלה העלות השולית לייצור יחידה נוספת לייצור המוצר. לכן היצרנים יגדילו את הייצור רק אם הוא יהיה יותר רווחי עבורם.אם המחיר ירד, הכמות המוצעת ממנו תלך ותקטן.

עקומת ההיצע מתחילה מלמטה למעלה בהתאם לשינויים במחירי המוצר (שמפורטים בטבלה האחרונה).

שיווי המשקל בין ביקוש להיצע: הרעיון מראה את החיבור של הרצונות של הצרכנים והיצרנים בשוק לנקודת שיווי משקל (סמית'/ היד הנעלמה).

מיזוג טבלת הביקוש עם ההיצע:

שיווי המשקל הוא מצב בו אין כוחות פנימיים שדוחפים לשינוי המצב הקיים או לשינוי הסטטוס קוו. מעין מטוטלת שמתאזנת בסופו של דבר.

במצב בו המחיר נמוך והיצרנים מייצרים פחות ונוצר מחסור- עדיין יהיו כמה צרכנים שמוכנים לשלם קצת יותר בכדי לקבל אותה כמות. לכן יהיה תהליך שבו יהיה לחץ על המחיר לעלות. המצב הזה קורה גם הפוך- המחיר גבוה מדי ויש עודף, מה שגורם לכך שיהיו מוכרים שיש להם כמות מאותו מוצר שיהיה להם שווה למכור אותו בפחות כדי לצמצם את ההפסד ולא לזרוק הכל. כך נוצר לחץ על היצרנים להוריד את המחיר כדי למכור את הכמות שיש להם. כך נוצר שיווי המשקל.

הרבה פעמים המחירים נמצאים בתנועה. ההנחה הקפיטליסטית היא שאם לא מפריעים להם בסופו של דבר הם יגיעו לשיווי משקל. כלומר, אם לא נפריע לשווקים הם יגיעו לשיווי משקל אידיאלי.מבחינה גרפית זה מפגש בין שתי העקומות בצורת X.

חוק הביקוש וההיצע:

בכלכלת שוק חופשי כוחות הביקוש וההיצע ידחפו בדרך כלל את המחיר לנקודה בה הכמות המוצעת שווה לכמות המבוקשת.

מה שחסר בסיפור המטוטלת הוא כוחות חיצוניים המשפיעים על העניינים מעבר למחיר, שמשפיעים על הביקוש וההיצע! מלחמה, מזג אוויר למשל.

יש עוד כוחות חיצוניים הנמצאים במשק באופן די קבוע ומשפיעים על הביקוש וההיצע, מלבד המחיר: רמת ההכנסה- כמה האדם מרוויח, התחליפים למוצר (גם אם הם לא מושלמים) וכיו"ב.איך יראה הקשר בין הגורמים האלה? אנחנו יודעים שהגרף מבטא קשר בין מחיר לכמות. בהינתן שכל שאר הגורמים האחרים נשארים קבועים (היספריגוס)- שינויים של המחיר יהיו תזוזה על גבי העקומה. שינוי במחיר של מוצר יביא לשינוי על גבי עקומת הביקוש, כששאר הגורמים קבועים.

לעומת זאת, שינוי גורמים אחרים יביאולשינוי של העקומה עצמהולא בתוכה! המשמעות היא שאם הצרכנים רוצים לרכוש כמות יותר גדולה, המוכנות שלהם לקנות במחיר גדול יותר זזה בהתאם- הצרכנים מוכנים לקנות יותר באותו המחיר המוצע.סוגי שינויים בביקוש:

שינוי בהכנסה של הצרכנים–כשההכנסה עולה יש נטייה לרכוש יותר מוצרים. במצב כזה העקומה תזוז ימינה. כעת יש פער בין מה שהצרכנים רוצים לקנות למה שהיצרנים מוכנים לייצר, מה שיוצר מחסור! אז היצרנים מעלים את המחיר. ברור שהתהליך קורה גם באופן הפוך.

מכאן, כל גורם שיביא לתזוזה של עקומת הביקוש ימינה, ושלא משפיע על עקומת ההיצע עצמה- יביא גם לעליית כמות ומחיר שיווי המשקל, ולהיפך!

שינוי בגודל האוכלוסייה–כשיש יותר צרכנים ובהנחה שזה לא משפיע על עקומת ההיצע-צפוי להניח שהכמות המבוקשת למוצר תגדל כי האוכלוסייה תרצה לצרוך יותר ממנו. הביקוש עולה ולכן גם המחיר (בשל הפער בין הכמות המבוקשת למוצעת).= שינוי בביקוש. במקרה שהאוכלוסייה קטנה זה קורה הפוך. האם גידול באוכלוסיה תמיד יגרור עלייה בביקוש ולכן גם במחיר? תלוי במוצר!

שינוי בהעדפות הצרכנים–דעת קהל, פרסומות, קמפיינים יכולים להשפיע על הצרכנים. ההעדפות של הצרכנים יכולות לפעול בכיוון ההפוך- חרב מתהפכת! למשל בפרסום דו"ח מחקרי שרומס איזה מוצר, או מחלה בקרב חיות (הפרה המשוגעת למשל..), פגם בייצור שפגע באוכלוסייה (רמדיה) ועוד.אם ההעדפות יגדלו עקומת הביקוש תזוז ימינה, ולהיפך.