צריך להבין מה השוני בינו ובין שוק תחרותי. תזכורת: בשוק תחרותי כל יצרן מקבל את המחיר כנתון. לכן, מבחינתו אין עקומת ביקוש רגילה אלא הוא רואה אותה כגמישה לחלוטין (מקבילה לציר X), יכול למכור בכל כמות בהינתן למחיר השוק הנתון מבחוץ, גם אם זה לא נכון. הוא לא מכיר את עקומת הייצור המצרפית.
המונופול הוא שונה– מודע לכוח שלו ומכיר את עקומת הביקוש. יודע שיש קשר בין הכמות המוצעת למחיר, מה שלא קיים בשוק תחרותי. ההבדל הזה הוא משמעותי מאחר והיצרן מוכר בנקודה שבה הפדיון השולי שווה ל-0. עקומת העלות השולית היא גם עקומת ההיצע. אם היינו בשוק תחרותי, הכמות הנמכרת הייתה בנקודת שיווי המשקל. אולם, המונופול מסתכל על המקום שהעלות השולית שווה לפדיון השולי. הצרכנים כלל לא נמצאים בתחשיב של הפירמה, הם לא חלק מפונקציית הייצור. כמה שהוא ייצר, כך הצרכנים יישלמו. לכן הוא ייצר כמות יותר נמוכה, כי לא שווה לו לייצר יותר מזה. הכמות יותר נמוכה, אז אולי המחיר יהיה יותר נמוך? לא, המונופול יודע שבשביל הכמות הזאת הצרכן מוכן לקנות במחיר יותר גבוה ולכן מוכר ביוקר.המונופול גורם לכמות המוצעת להיות יותר קטנה ולמחיר להיות יותר גבוה.
המונופול יכול לעשות אפליית מחירים ולהפלות בין צרכנים שונים. אגד הציעה מחירים שונים על אותו קו לאוכלוסיות שונות (משכונות חרדיות). או למשל הנחות לסטודנטים או פנסיונרים. אבל מה יהיה עם הרב קו?
האם מונופול הוא בהכרח רע? מונופול מביא אותנו למצב שבו היעילות והרווחה פחות טובים מאשר בשוק תחרותי. האם יש משהו טוב שאפשר להגיד על מונופול? כן, ניתוח דינאמי- מונופול לא חייב להביא לתוצאה כל כך גרועה, בשל כמה סיבות:
- המונופול יכול להשפיע על ביקוש. בשוק תחרותי, אם כולם מתחרים על אותו מחיר, לפירמות אין אינטרס להשקיע בפרסום מחשש להגדיל עלויות ואת הרווח של המתחרים. אולם המונופול יודע שאם הוא יפרסם ויגדיל את הביקוש, הוא יוכל לגזור רווח יותר גדול. או שכתוצאה מזה הוא יגדיל את הנזק עוד יותר, או שחלק מהפער בין מחיר השוק התחרותי למונופול יצטמצם.
- המונופול עשוי להשפיע על העלויות. אם הפירמה מצליחה להוזיל את עלויות הייצור שלה יש סיכוי להזיז את עקומת ה-MC ימינה- ולהציע כמות יותר גדולה.
- למונופול יש השפעה אפשרית על חדשנות ויזמות. שומפטר- אם המונופול יודע שהוא יכול להוזיל את העלויות, הוא יכול להשקיע בפירמה פרטית, במחקר ופיתוח- אם הוא ירוויח מזה. טענה בעייתית.
המצב היחיד שבו לא נגיד שמונופול הוא רע- הוא מצב של מונופול טבעי. יכול להיות שעדיף מונופול במצב כזה מאשר שלא יהיה כלום בכלל. לכן אולי כדאי פשוט לפקח עליו ולא לשבור אותו.
במצב של מונופול– הרווח של הפירמה הוא הפדיון (מחיר כפול כמות) פחות העלויות. ברור שאם העלויות גדולות מהפדיון, כנראה שנפסיק לייצר ונתחיל לייבא. המצב בו הפדיון השולי משתווה לעלות השולית- באותה נקודה יש רווח של 0. כל עוד הוא קצת יותר גדול מ-0 יש ליצרן אינטרס להמשיך לייצר. ברגע שעוברים את נקודת ה-0 והרווח השולי מתחיל להיות שלילי, זה מקזז מהרווח הכולל. לכן, מונופול לא ייצר בנקודה שבה העלות השולית עוברת את הפדיון השולי. הוא ייצר בנקודה הזו, אבל במחיר גבוה יותר- מתנגש עם עקומת הביקוש של המשק.
שיעור 19, 13.5.13
מתחרות משוכללת להיעדר תחרות: אפשרויות נוספות
אוליגופול (אולי= רב) – אין יצרן יחיד. יש מצב שוק בו יש מספר יצרנים או ספקים ששולטים בנתח המרכזי של השוק (של הייצור או של המכירות). זהו מצב ביניים שיותר קרוב למונופול מאשר לתחרות החופשית. במצב זה הפירמות הגדולות יודעות שלפעולה שלכל אחת מהן יש השפעה על הפירמות האחרות (לא מתקיים בתחרות משוכללת, שבה אף אחד לא משפיע אחד על השני כי המחיר נתון מבחוץ).
לפעמים יש אינטראקציה ברורה ולפעמים היא מורכבת. שלושה סוגים של מודלים כאלה:
- מוביל שוק –מצב בו יש מספר פירמות, כשאחת מהן מובילה את השוק ומבצעת את המהלך הראשון בשוק. כל שאר הפירמות מבצעות את המהלך אחריה ומגיבות בהתאם לה. יכול להיות ברור או משתמע. יש לזה קשר להתייקרות מחירים. למשל, בענף המזון למשל אחרי המחאה החברתית- כשפירמה הודיעה על כוונתה להעלות מחירים בעוד חודשיים, ואז כל שאר הפירמות העלו מחירים. זה גובל בין קרטל לאוליגופול, כי הפירמות מאותתות אחת לשניה על כוונות.
- סימולטניות בהחלטות על כמויות מחירים–כל פירמה מניחה מראש את התפוקה של הפירמות האחרות ובהתאם לזאת קובעת את התפוקה שלה. אולם, ההחלטה היא לא על הכמויות אלא על המחירים.
