היצע הכסף

מושגים חשובים-

• נזילות- נזילות הכסף- מהווה את מידת המוכנות להשתמש באמצעי תשלום כלשהו כתשלום. מה שנזיל יותר מאפשר עסקאות טובות יותר ומהירות יותר וכך מזומן וכסף הם הנזילים ביותר. הכסף כמשמש הנאה עקיפה. במידה ויש לי דירה יש לי פחות נזילות- לפעמים לוקח שנה למכור דירה, ולכן אין משהו יותר נזיל מכסף שהוא זמין לי. זה אחד השיקולים כשאנחנו חושבים על תיק הנכסים שלנו- איך נשים את הכסף שלי? אם אני צריך נזילות אני צריך להשאיר כסף פנוי.
• כסף פיאט- זהו כסף רפאים- אותו כסף שלא מגובה בזהב והערך שלו נובע מכך שהממשלה מוכנה להשיב תמורתו ולערוב לו. אני מבדיל אותו מכסף שהוא מוצר בעצמו כמו לדוגמא כסף מייצג לדוגמא- שהוא מגובה בזהב.

היצע הכסף:

אנחנו עוסקים בכסף המודרני בקורס, אבל אנחנו זוכרים שבעבר הכסף היה תלוי בגילויים של מתכות שונות כמו זהב וכסף ויכולת הריבון להתיך ולשנות את ההרכב של מתכות אלה ככה שאותו ריבון ייצר יותר כסף ממה שבאמת היה. השליטים ניסו לקחת את הכסף בשביל להשתמש בו למלחמות. רואים בהיסטוריה שלא תמיד השליט שלט בכל האוכלוסייה, אבל הייתה לו שליטה על המטבע- הוא החליט להתיך מחדש את הכסף ולהקטין ולהגדיל את ההרכב על-פי כמה שרצה לתת/ לקבל מהכסף. כיום כמובן לא עושים זאת. אם הכסף לא מגיע מהזהב, מאיפה הוא כן מגיע?

מהבנק המרכזי. במדינות מודרניות מי שאמור לחלק את הכסף זה הבנק הזה ויש לו הרבה תפקידים נוספים מעבר ללהדפיס כסף. זוהי הסמכות המוניטארית, החלוקה של האחריות ומידת העצמאות של הבנק משתנה בין מדינה ומדינה, אבל באופן הכללי זה לתת לבנקים להיות ברמת עצמאות גבוהה. זה הרבה פעמים מתקשר לאינטרס של הממשלה להדפיס יותר כסף בשביל להפעיל את הכלכלה. אמנם הבנק לא מאה אחוז מחויב לו ואז יכול להתנגד. הבנק גם כן חושב הרבה יותר לטווח הרחוק. הבנק קובע לנו את כמות הכסף במשק, הבנק גם דואג לפתח את הבנקים הפרטיים ולחלוקה השונה של הכסף במשק. הבנק הישראלי מאוד אמצעי כמול הבנקים האמריקאים או הבריטי. הבנק הא"א הוא מאוד אמצעי.

מעבר לזה יש לנו בנקים פרטיים שהם מתווכים בין הפעילויות השונות הקשורות לכסף. אלה בגדול כוללות פקדונות כספיים מכל מיני יחידים או מפירמות ותאגידים. איך הם מקבלים פיקדונות? הם מפקידים כסף בבנקים- או בעובר בשב, חיסכון, הלוואות לאחרים ועוד. במסגרת אותו תיווך פיננסי אחד הדברים שהבנק עושה הוא נותן אשראי והלוואות. כשהוא עושה את זה מה שהוא עושה הוא מתווך בינינו- בין אלה שיש להם כסף ששמו בבנק ומלווה אותו למי שצריך כסף- הוא המתווך בעסקה זו והוא גובה ריבית ממי שגובה ממנו ומשלם ריבית למי שנתן את הכסף. הוא מרוויח בצורה נכבדת בצורה זו. הריבית זה המחיר של השימוש בכסף.

במדינה פדרלית כמו ארצות הברית יש בנק מרכזי לכל אחת מהמדינות. גם באירופה לכל מדינה יש בנק למרות האיחוד, פשוט המשמעות שלו הצטמצמה. הם לא מדפיסים כסף בעצמם אלא הבנק המרכזי של האיחוד מדפיס.

לדוגמא: במידה והבנק מדפיס 1000 ₪, אמצעי התשלום אצל הציבור כוללים 1000 ₪  שאני יכול לקנות איתם שירותים שונים, אבל אני לא רוצה להשתמש בכל הכסף אלא משתמש רק ב-800 ₪ ועוד 200 ₪ אני רוצה לחסוך ולקבל על זה ריבית. אני שם אותם בבנק הפרטי. מה קרה לכמות הכסף במשק? מה היה קורה אם הייתי נותן לבנקאים להלוות חלק מהכסף הזה? הבנקאים מבינים שיש פחות או יותר איזון- אנשים נותנים חסכונות ואנשים מוציאים חסכונות. הם מבינים שמבחינה סטטיסטית הם אומרים שישמרו חלק מהכסף- ואת שאר הכסף אני אתן ואלווה. במצב זה, הבנק יקח חלק מהכסף שהציבור שם והוא ילווה לאותם אנשים שזקוקים לכסף. אם הבנק יחליט שהוא ישמור 60 ₪ הוא יכול להלוות את שאר ה-140 ₪. ואז בניגוד למה שאמרנו קודם- כמות הכסף במשק גדלה- זאת כי קודם היה 1000 ₪, כי חלק מהכסף הזה הוא נתן למישהו אחר ונוספו עוד 140 ₪ למשק. יש 800 ₪ אצל הציבור, עוד 140 ₪ מולווים לציבור ועוד 200 ₪ בתוך הבנק. זה גורם לנו להבין שלא רק הבנק המרכזי הוא זה שמוסיף כסף למשק.

יחס הרזרבה–זה בעצם מה שהבנק המרכזי אומר לבנק הפרטי- מה יהיה היחס בין כמות המזומנים שהבנק הפרטי חייב לשמור בכספת שלו לבין אותם התחייבויות של הבנק לאנשים שהפקידו אצלו כסף. זה בעצם אומר כמה צריך להישמר בתוך הבנק כל הזמן- זהו אחוז ולא סכום מסוים. יש מנעד רחב מאוד בין המדינות בנושא זה- זה יכול להיות 20%, בישראל זה בין 4-6%. יש הבדל משמעותי בין המדינות עצמן. הבנק יכול להגיד שעבור כסף שהופקד בבנק בסדר גודל של מיליונים היחס יהיה 6% ומאות מיליונים הרזרבה תהיה 20%- אפשר לתת טווחים שונים בין ההפקדות עצמם.