האנתרופולוגיה הקלאסית
- התרבויות מתפתחות לאורך ציר לינארי. ניתן למקם כל תרבות על גבי הציר כדי ללמוד על האחר ובייחוד עלינו. גישה מאוד אתנוצנטרית– לא קיימת כיום באנתרו'. למעלה- הלבנים והמערביים. המטרה היא כן "להבין אותנו", אבל בעזרת חברות שונות מאיתנו. כיום, מחקרים מראים שיש צרכים שונים לחברות שונות ולכן לא ניתן להעמיד את כל האנשים על רצף אחד. גישה אוניברסאלית.
פרטיקולריזם היסטורי(בועז) וגישת תרבות ואישיות (אנתר' תרבותית)
- התרבות היא שמעצבת את האישיות. האופי האנושי ניתן לעיצוב על ידי התרבות (התנאה תרבותית) לפי ערכי כל תרבות, בגיל הרך בתהליך חברות. גישה יחסית.
- מאמרים – בועז, מיד.
הגישה האקולוגית (מטריאליזם תרבותי)
- גישה חומרית. טוענת שהתרבות היא תוצר של מאמצי האנשים להסתגל לסביבה האקולוגית-חומרית שבה הם חיים. חשוב להראות איזו תרבות נוצרת.
- מאמר– האריס- החזיר המשוקץ. (המהות של הגישה- איך בני האדם הגיבו? אצל האריס- איסור אכילת חזיר).
גישות שהיו אצל פלדמן:
פונקציונליזם– אנתרופולוגיה חברתית: חוקרת ת היחסים החברתיים בין בני האדם.
- יחידת הניתוח: מקרו, החברה כאורגניזם המורכב ממוסדות.
- הנחות יסוד: יחסי גומלין הדדיים ושיתוף פעולה הרמוני בין המוסדות החברתיים (אורגניזם). אם מוסד (או טקס) קיים – הוא פונקציונאלי, צריך להתקיים ועוזר לחברה לשרוד.
- מושגים מרכזיים: מוסד חברתי, פונקציה, הישרדות-המשכיות-יציבות-לכידות.
מלינובסקי ורדקליף בראון: צרכי הפרט או צרכי החברה: התרבות חייבת לספ את צורכי הפרט כדי לשרוד.מלינובסקי קצת שונה ו"הפסיד" מבחינה תיאורטית.
- מאפייני מחקר (וניתוח): אוניברסלי, דדוקטיבי, סינכרוני, פוזיטיביסטי. חיפוש אחר לכידות.
- מאמרים:קולסון, הארט ופילינג, מלינובסקי
*יש להיזהר מניתוח פונקציונאלי, כי העולם הוא יותר מורכב.
אנתרופולוגיה ביקורתית- גישות קונפליקטואליות (אנתרופולוגיה שרואה את העולם כעולם שיש בו שינוי, קונפליקטים, תחרות על משאבים שמובילה לשינוי).
- יחידת הניתוח: מקרו, חברות וקבוצות חברתיות כופות עצמן על הפרט.
- הנחות יסוד: הקונפליקט והמאבק כמצב נתון, יסודי ותמידי. דגש על ניצול ואי השוויון (והאפשרות לשינוי)
- מושגים מרכזיים: מאבק, אי שוויון, עצמה, משאבים, מעמד, התנגדות.
- מאפייני מחקר (וניתוח): חיפוש זירות מאבקים, דיאכרוני- הולכת אחרוה בזמן ומראה את התהליך שבו נוצר והתייצב אי השוויון. (נטייה לדדוקטיביות)
- מאמרים: רבינוביץ', חסן, מוצפי האלר, הנדלמן וכץ (אורטנר)
- יש דמיון בין שתי הגישות: שתיהן מאקרו, שתיהן מניחות עובדות מראש, שתיהן טוטאליות. הן כלים לניתוח תוך כדי שילוב של שתיהן. להראות איך לסמל\טקס יש כוח לייצר קונפליקט או מתיחות. ניתן למתוח ביקורת בעזרת הגישות- לראות אם הטקסט במבחן מייצר מאמץ פונקציונאלי או קונפליקטואלי.
פונקציונליזם וקונפליקט
שתי גישות טוטליות מאוד ומתבוננות בחברה כבעלת כוח רב. שתי הגישות הן כלים לניתוח תוך שילובן זו מול זו ובשילוב עם כלים אחרים. עדיף שהגישות השונות ישלימו היבטים החסרים בכל אחת מהן על מנת לנתח את המקרה בצורה המיטבית.
סטרוקטורליזם
בניגוד לגישה הפונקציונלית שהיא חברתית, הגישה הזו היא מאוד תרבותית. המוסדות החברתיים הם תוצר של איך שבאופן קוגניטיבי תרבותי אנחנו מבינים את העולם: בצורה של ניגודים בינאריים, אשר אמורים לפשר את הבעיות\ הנושאים המשמעותיים שיש לנו במבנה העומק.
- יחידת הניתוח: מבנה התודעה האנושית, התרבות האוניברסאלית.
- הנחות יסוד: אוניברסאליות, מבנה עומק הבנוי על ניגודים בינאריים, תרבות כניסיון לגשר על הניגודים, חשיבות לצורה ולא לתוכן.
- מושגים מרכזיים: קלאסיפיקציה, פני שטח ומבנה עומק (אצל פלדמן- השואה), ניגודים בינאריים, קטגוריה מתווכת.
- מאפייני מחקר (וניתוח):, מציאת הניגודים, חשיפת מבנה העומק, חיפוש קטגוריות מתווכות , מכנה משותף אוניברסלי, דדוקטיביות, etic
- מאמרים: דגלאס (טמא-כשר), אורטנר (גבר-אישה), (לוי-שטראוס).
הגישה הפרשנית- בין כלי תיאורטי לכלי מחקר
לא ניתן לומר אמת גדולה, יש פרשנויות שונות. לכן נבחר תופעות תרבותיות קטנות.
- יחידת הניתוח: תופעה תרבותית מצומצמת. התרבות כטקסט- האדם הוא יצור פרשני שיוצר לעצמו טקסים וסמלים.
- הנחות יסוד: המציאות תמיד מתווכת, אין עובדות מנותקות מהקשרן, לא נוכל לחוות את המציאות כמו היליד, מציאות דינאמית.
- מושגים מרכזיים: הומוסימבוליקוס, תיאור גדוש,משמעות, פרשנות, "מודל של" (מה הסמל אמור לשקף- המסעות לפולין מסמלים לנו מודל של העולם היהודי) ו"מודל בשביל"(מסעות לפולין קוראים לנו לפעולה).
- מאפייני מחקר (וניתוח): עבודת שדה- חובה לחקור בשדה, לנסות לבחון את הסמלים והטקסים, אינדוקטיביות, חיפוש המשמעויות והפרשנויות (של הנחקרים ושל החוקר) להסברת התופעה, מבט מעבר לכתפי היליד.
- מאמרים: גירץ, שמחאי, אלאור, רבינוביץ', הנדלמן וכץ, פלדמן- מאוד פרשני ועוד.
