אחרי משבר ההייטק בתחילת שנות ה-2000 התחילה צמיחה בארצות הברית. אנשים הגדילו את הצריכה הפרטית שלהם וקנו נכסים ונדל"ן במימון המדינה ובאמצעות הלוואות על-ידי בנקים. באיזור 2006 עלו סימני שאלה לגבי החזרת ההלוואות בבוא היום. הרי ברור שאם מספר מסוים של אנשים לא יוכלו להחזיר את החוב תהיה בעיה גדולה לבנקים. כשלהרבה בנקים יש בעיה כזו- הנושא גדל לעניין ממלכתי. ב-2007 תאגיד ההשקעות הפדרלי הודיע כי לא ירכוש יותר השקעות מסוכנות- סאב פריים. קרדיט היסטורי- היסטוריית אשראי, שמשמעותה היא נתונים סטטיסטיים על יכולת החזרת האשראי. מי שיש לו היסטוריה טובה של החזר הלוואות מקבל הלוואה- פריים. מי שנחשב ללא אמין ולא יכול להחזיר- סאב פריים. ככל שיש יותר סיכוי לא להחזיר את ההלוואה- התמורה עבור ההלוואה תהיה גבוהה יותר (ריבית גבוהה). רבע מאזרחי ארצות הברית היו מדורגים סאב פריים.
NEW FINANCIAL CORPORATIONהודיע על פשיטת רגל- הגנה מפני נושים. ביוני 2007 חברת דירוג האשראי הורידה את הדירוג של למעלה מ-100 אגרות חוב שקשורות למשכנתאות סאב פריים. איגוח- אלה שמלווים את הכסף משחקים עם הכסף- מעבירים חובות הלאה. באותו החודש אחד הבנקים להשקעות השעה את הפירעונות למי שהפקיד כסף, כלומר מי שהשקיע את כספו בבנק לא יכול לקבלו בחזרה באותו רגע. דבר זה יצר את תופעת ה"ריצה אל הבנקים"של משיכת כספים מהבנק. השוק התחיל להיות מסוכן. הבנק הזה לא היה מסוגל להחזיר את כל הפירעונות שלו. ביולי 2007 למעלה מ-600 ניירות ערך ואג"חים הושמו בפיקוח.AIG(חברת הביטוח) נופלת, והממשלה מעניקה לחברה סיוע של 85 מיליארד דולר ובתמורה מקבלת מעל ל-80% מהמניות של AIG, משמע – הלאמה (דבר שלא היה נהוג כלל בארה"ב).
הייתה עלייה חדה במספר הלווים שלא עמדו בהתחייבויותיהם. כתוצאה מכך- פשיטת רגל של הרבה מאוד לווים. בשלב הבא- פשיטת רגל של אלה שגבו את החובות מהמלווים- השווי של אגרות החוב נעלם. מניות הבנקים צמחו, שוק האשראי העולמי החל להיכנס לעידן קרח- אף אחד לא הסכים להלוות.
2008 נקודת מפנה– LEEMAN BROTHERSבנק השקעות בין הגדולים בארצות הברית פשט רגל. המשבר הופך למשבר בכלכלה הריאלית. המשמעות היא שאנשים רגילים כמונו בעלי בעיה של אשראי- מפעלים לא יכולים לקחת כסף כדי להגדיל פעילות עסקית או לממן פעילות שוטפת- הקטנה בייצור, פיטור עובדים, פחות כוח קנייה. לצאת ממשבר פיננסי יותר קל ממשבר ריאלי. הדבר יצר קיפאון כלכלי מוחלט. נוצר מיתון עולמי, מיליונים מאבדים את פרנסתם ועסקים רבים נסגרים. רמת החיים נפגעת לתקופה מאוד ארוכה. התוצר האמריקאי נמצא בנסיגה.
מה עושים עם המשבר?על מנת לפתור את הבעיה, יושבים שרי אוצר כדי לנסות לגבש פתרון וחבילות סיוע כלכלי. נשאלת השאלה מהי הגישה הנכונה. באותם שנים, שלטה הגישה הניאו-קלאסית, כלכלת השוק החופשי. נשאלת השאלה האם הדרך לפתור את המשבר הכלכלי באותה השיטה שהובילה למשבר זה. כך נזכרים בשיטה הקיינסיינית, משמע התערבות ממשלתית. ארצות הברית התגייסה לחלץ בנקים- שמה 6 טריליון דולר לשם כך- קנה מידה אדיר. גם מדינות ה-G7 התגייסו.
נסיגת המדינה– המדינה הולכת ונסוגה מההתחייבויות שלה למשק. התחושה היא שבהמון תחומים בכלכלה העולמית תהליכי גלובליזציה שחקו את תפקיד המדינה שנהיה קטן. מצד שני, יש תהליכי אינטגרציה- הסרת ריבונות של המדינות למען התמודדות מחדש עם הסיטואציה החדשה ביחסים הגלובליים. אי אפשר לצאת מהמשבר בלי שהמדינות יחלצו את השוק. היה שובה של המדינהברור שחלק מהכניסה למשבר היא הבחירה של המדינות להתנתק מהשווקים שלהן. לא ניתן לנתק בין הפוליטיקה של המדינה לכלכלה העולמית. נלקחו החלטות פוליטיות שאפשרו יציאה ממשבר.
לכלכלה יש תפקיד לא מבוטל בפוליטיקה. במקביל למשבר האשראי התפתח משבר החוב באירופה. מדינות שהבינו שבשביל להתמודד עם המשבר הפוליטי עליהן להביא כלכלנים טכנוקרטיים ולהפוך אותם לראשי ממשלה (יוון ואיטליה למשל), לכאורה לא פוליטיקאים. דוגמה נוספת- הבחירות בארצות הברית נסובות על הקשר בין הפוליטיקאים להצלחה כלכלית. אם הציבור מאמין שהנבחרים שלו אחראים לתוצאות כלכליות, הוא כנראה יצביע לאותם אלו שהביאו להצלחה כלכלית.
כלכלה פוליטית– כלכלה ופוליטיקה לא ניתנים לניתוק מבחינה אמפירית. יש בעיה אנליטית במושג כלכלה פוליטית, כאשר מניחים מראש שיש נתק בין המשמעויות של המילים הללו. מהם הגבולות של כל מושג?
