סוג של מס מפלה, מוטל על מוצרים מיובאים. מפלה בין מוצר מקומי למיובא (שירותים לא מוחשיים לכן מדובר על מוצרים). מה המכס עושה? מאחר וזהו שוק פתוח, הוא למעשה מעלה את המחיר של המוצר המיובא כלפי הצרכנים המקומיים ולא שאר העולם כי הם רואים את המחיר כגבוה יותר.
בגרף זה מתבטא בכך שההיצע העולמי ירד. היצרנים המקומיים החלו לייצר יותר ולמכור יותר (כי המחיר העולמי עלה מבחינתם). הייבוא קטן כתוצאה מכך. סך הכמות הנסחרת במשק ירדה.
כשמטילים מכס בעצם מקטינים את הייבוא- המחיר עולה והיצרנים במחיר הזה מוכנים למכור כמות יותר גדולה. המחיר העולמי לא השתנה כי המשק לא משפיע על שאר העולם. לכן הייבוא עולה. המשק היטיב עם היצרנים המקומיים והירע עם הצרכנים המקומיים.
מבחינת ניתוח רווחה–אחרי הטלת המכס עודף היצרן עלה עד למחיר החדש שלאחר המכס (C,G). עודף הצרכן היה עד המחיר לפני המכס (ABCDEF). אחרי הטלת המכסC עבר ל G , כלומר רווחת הצרכן ירדה לטובת היצרן.הממשלה מקבלת את הכמות כפול גובה המכס- E הולך לממשלה, ו D,F נעלמים- הנטל העודף. לכן ברווחה המצרפית של המשק יש ירידה. עודף הצרכן= כל השטח מעל נקודת שיווי המשקל.
תחרות לא משוכללתתזכורת: עד כה הנחנו הנחות של תחרות משוכללת. כעת נעבור למצבים אחרים של כשלי שוק (כשהשוק לא משוכלל).
מעבר משוק משוכלל ללא משוכלל
שוק לא משוכלל מתאפיין במצבים הבאים: תחרות לא משוכללת וכשלי שוק:
- השפעות חיצוניות
- מוצרים ציבוריים
- מעורבות ממשלתית
- היעדר התאמת זמן בהקצאת משאבים
- בעיות אינפורמציה
- בעיית הסיכון המוסרי –מצב בו יש יחידה כלכלית (יחיד, פירמה וכו') שיש התנהגות מסוכנת שהיא יכולה לקחת, בידיעה שהיא לא תעמוד באחריות במידה ויהיה נזק. יכול להיות שיש לה תמריץ לכך, ויכול להיות שמי שישלם את המחיר על כך הוא לאו דווקא היא. למשל מצב בו יש לווים שיודעים שהם יכולים לקחת הלוואה ואולי אף אחת לא יגרום להם לשאת באחריות.
- Rent seeking, מצב בו יש קבוצות אינטרס מסוימות שגוזרות רווח גדול יותר ויש להן נטייה להשפיע על השלטון.
היעדר תחרות משוכללת: צורות שונות
תחרות לא משוכללת הינה מצב בו יש שחקנים בשוק שיכולים להשפיע על מחיר השוק.
מונופול–מצב בו יש מוכר בשוק שיש לו כוח דומיננטי בצורה כזו שאפשר להגיד שהוא מוכר יחיד בשוק.
סוגים שונים של מונופול:
- מונופול טהור–הוא מצב בו יש רק פירמה/ מוכר אחד. האם זה מספיק להגיד שיש מונופול? לא, שלא יהיו מוצרים תחליפיים. בנוסף, צריך שיהיו תנאים מבניים במערכת שלא יאפשרו הקמה של שחקנים נוספים ומתחרים (בגלל היכולת של המונופול להשפיע על המחיר). בזק למשל הייתה מונופול טהור בעבר אבל אם יש מוצרים תחליפיים זה לא כך. מונופול טהור הוא נדיר מאוד.
- מונופול טבעי–מצב בו יש גורם מבני שמונע את הסיטואציה של ריבוי מתחרים. משהו בשוק שהוא כזה שבסוף תהיה רק חברה אחת.
סיבות להיווצרות מונופולים:
- יתרונות לגודל –תזכורת- העלות הממוצעת הולכת וגדלה (במצב של שוק משוכלל) ולכן פירמות לא גדלות עד אינסוף. לכן יתרון לגודל זהו מצב בו העלות הממוצעת ליחידה מיוצרת קטנה ככל שהשוק מתרחב (ככל שהפירמה יכולה למכור לשוק יותר גדול). איך העלויות יורדות? קנייה כמותית. יש הבדל בין קנייה של מסה של מוצרים לבין יחידה אחת (למשל המרת כסף, הלוואות בבנק למי שיש לו כסף).
- ניהול–כשפירמות מתרחבות יש פוטנציאל להתמחות, הפירמה יכולה להתייעל על-ידי פיצול הפעולות השונות שלה.
- סיבה משפטית –לפעמים יש הגבלות משפטיות ואישור רק לחברה אחת לפעול ברישיון/ זיכיון (הערוץ הראשון, בזק, הדואר).
- פטנטים כקטגוריה מיוחדת של מגבלות משפטיות– שוק התרופות למשל. בפטנט יש טכנולוגיה שאי אפשר לחקות אותה ולהתחרות באמצעותה בשוק.
- עליונות טכנולוגית כסוג של סיבה –לרוב לא מזיק לטווח הארוך. IBMבתחום המחשבים למשל. לא היו לה פטנטים אלא יכולת טכנולוגית ייחודית שנעלמה עם צמצום הפער של חברות אחרות.
- כתוצאה מהתנהלות לא תחרותית, כלומר אסור לנהוג בצורה זו –פירמה גדולה שיודעת שעלולות לקום לה מתחרות יכולה להתנהג בצורה לא הוגנת כדי למנוע את פעילותן.
- מחירים טורפניים –פירמה גדולה יכולה לדחוק את המתחרות שלה על-ידי מכירה במחירי הפסד שלא יהיה אפשר להתחרות בהם. הרעיון הזה הוא אסור, קוראים לזה היצף.
- עלויות שקועות גבוהות במיוחד –אם יש עלות שלא ניתן להחזירה או יקח זמן רב מאוד לעשות זאת, זה עלול להרתיע מחברות להיכנס לשוק. דוגמא לכך היא כביש חוצה ישראל שהמדינה עזרה להקימו.
