כדאי לדעת

  לדבר את השפה. להיות לבד- רחוק מאנשים לבנים. מגע עם הנחקרים- השתקעות, התרגלות, שקיפות. (בניגוד לגירץ- לראות מעבר לכתף

משבר הייצוג: שאלות על יחסיות תרבותית, תקפות הידע האנתרופולוגי, אופי עבודת השדה, מקומו של האנתרופולוג בשדה ויחסיו עם הנחקרים וזכותו

המחקר הזה הוא מיקרוסקופי וצנוע, תלוי תרבות אחת בלבד. לא מנסה להשליך על תרבויות אחרות בעולם. כיוון המחקר – מלמעלה

  מה היא נחיתות וכיצד היא באה לידי ביטוי? מהו מקור חוסר השוויון בין נשים לדברים? היא מוכיחה שהנחיתות הזאת

  מהו הדבק החברתי? קשרי השארות. האדם חש זיקה לקבוצה מסוימת. הנישואים הם נישואים אקסוגמיים ברגע שאדם חייב להתחתן עם

לא "אנתרופולוגיה של כורסא". מכיל איסוף מידע בשטח, ברצון להציל את תרבותם.   רות בנדיקט ומרגרט מיד מין לא שווה

  גילוי הארצות והסקרנות: כשהאדם הלבן של לפני 500 שנה הגיע ליבש אמריקה ופוגש את הילידים. כיבוש וקולוניאליזם: האדם הלבן

  מה שמבדיל אותנו מיתר היצורים החיים. שאר היצורים שורדים מתוך אינסטינקטים, האדם שורד ע"י התנהגות נלמדת כגון: שפה, סמלים,

הפרעת אישיות דיסוציאטיבית- מפתח 2 או יותר אישיות וחלקן אף לא מודעות האחת לשנייה. ה-DSM מגדיר את הפרעת האישיות כהפרעה

רמז שליפה: מעין טריגר המעלה זיכרונות השמורים ב"לא מודע" אל המודע. אנשים חושבים שהוציאו את הטראומה או האירוע מהמערכת אך

  הגדרה: הפרעה נפשית המאופיינת בעיוות בתפיסת המציאות והפרעות שמיעתיות ו/או ויזואליות. מופיעה בגיל צעיר. אדם הסובל מההפרעה יחל עם

חסרונות: לא מחפשים את הסיבה למחשבות הלא-הגיוניות ובעצם מתעסקים בתוצאה (תרופה לסימפטום ולא להרוג את הטפיל עצמו). הטיפול לא יעיל

  תפקוד לקוי של המוח, בעיות באנטומיה או בכימיה של המוח, בעיות בהעברת מידע בין נוירונים. פעילות אב-נורמלית של נוירוטרנסמיטורים

  מכתבים של ילדים לאלוהים (דוגמאות במצגת): מה אנחנו לומדים מהמכתבים האלו- מהמכתבים של הילדים עולה תפישה של האלוהות כמו:

למשל מדינות ערביות ואפריקה- מדגישות ערכים של קהילתיות ושל הישרדות יומיומית, אז לא ממש מתייחסים לביטוי עצמי. המדינות הפרוטוסטנטיות של

  מחק מעניין נעשה ב-1956, על דיסוננס קוגניטיבי. הדיסוננס הקוגניטיבי החל מפסיכולוגיה של הדת. ללאון פסטינגר הייתה תלמידה מאמינה שהאמינה

זו כבר החוויה הדתית- שילוב של רגיעה, של אושר אדיר שמגיע מבפנים, וריכוז מאד גבוה. כל הדברים הללו נקראים בספרם

שניה הדברים הללו ממוקמים באונות הפריאטליות, אחד בימים ואחד בשמאל. אז הם מדברים על- מה יכול לגרום לחויה מיסטית: חוויה

חוויה דתית פשוטה וטהורה. יש הפרדה בין 3-4, אפשר לגרום באמצעות סמים לתחושה כזו, אבל זו לא הכוונה ב-4. מתודולוגיה

הוא טען ששני סוגי האנשים הללו זקוקים לשתי חוויות שונות של דת. החווה של ה"חזקה בתשובה", זה היה מה שעניין

אבא של וויליאם ג'יימס הלך לכיוון הדתי הנוצרי וניסה להעביר את זה לילדיו. וויליאם לא אימץ את תצורת האמונה הנוצרית

המחקרים האמפירים שתומכים ב EP של דת: אטרן ונורזיאן- ניסו להראות שסיפורים תנכיים הם בעליו "אחיזה" מימית חזקה. מחקר שנערך

  agency detection mechanisms- בני אדם התפתחו עם שני מעגלים עצביים- יש להם שתי מערכות מקבילות: לזהות גורמים חיים ולזהות

EP היא עדיין מעוררת מחלוקת. ברב האוניברסיטאות בארה"ב אפשר למצוא מעבדות שמתרכזות בזה לעומת זאת. למה זה מעורר מחלוקת? כי

  "(religion is a wish- fulfilling illusion (key sentences, not an excact quote" פרויד אומק שדת אינה משכנעת באופן לוגי,

פרויד דיבר על טאבו – כללים שבשום פנים אסור להפר בחברה: למשל גילוי עריות, רצח. פרויד שם לב שיש מקבילה

דוגמה יותר עכשווית- תופעה הנקראת: "סטיגמטה". מה שקורה בתרבויות נוצריות למעט אנשים, אנשים מאד דתיים. יום אחד האדם יגיד שהוא

לא סיימה למלא את הטבלה. פירוש מושגים: טרנסנדנט- רב הדתות המאורגנות, הוא נוכח בכל מקום בכל רגע. זו הדרך היותר

  להזיז אנשים- בחאג' הקרוב אמורים להגיע יותר משלושה מליון עולים לרגל למכה. עולי רגל זו תופעה שנמצאת בכל מקום.

אנו יודעים שתפיסה עצמית ודימוי עצמי הם לא חד ממדים, יש מרכיבים שונים לזהות שלנו, במהלך גיל ההתבגרות יש היבטים

מצד אחד הוא סיפר את סיפורו כסיפור של אקספלורציה ומחויבות לעצמו כמחויבות. במהלך ואחרי מלחהע השנייה יצא לו לעבוד עם

ההתבגרות המינית מתחילה והיצר המיני עולה מחדש, למה זה כל כך מטריד: כל יצר מחפש מטרה, לא קרה שום דבר

  מה משתנה במעבר בין ילדות לבגרות? פיזיולוגית העון הביולוגי משתנה, הוא זז באופן שבו המתבגר באופן טבעי מתאים לו

    זהו גיל שמאז ומתמיד מאוד סיקרן מבוגרים יותר מאשר גילאי הילדות. זהו גיל שמשתקף רבות היום בתרבות הפופלארית,

האם זה עובד? אין סיבות תאורתיות לחשוב שחינוך נפרד מתאים לבנים. כי ממה שאנו יודעים בנים משפיעים אחד על השני

יש הבדלים אנטומים בין בנים ובנות, ההבדל האנטומי הזה לא צריך להשפיע או לכוון לפעילויות, נטיות, תכונות וכו מסוימות לעומת

הורים מדברים קצת אחרת עם בנים ועם בנות. כיוון מחקר מיצג שאחת הדמויות הבולטות היא פיבוש בדק אמהות ואהות בממד

המגבלה או החסר בגישות כאלה של למידה חברתית זה התפיסה הבסיסית שהילד המתפתח הוא בגדול די פסיבי מול הסביבה. הגישות

  בינתיים אי אפשר לערוך ניסויים בקרב בני אדם בנושא. אבל עורכים בקרב בע"ח, יש מחקרים שבודקים את ההשפעה של

  מטרות יכולת – להצליח יותר מאחרים מטרות למידה – מה שחשבו לי זה להבין, ללמוד, להתקדם יחסית לעצמי. יש

מבחינת ההישגים המקצועיים ברור שיש פחות הבדליים מגריים לפני 30 שנה, אבל עדיין במערב יש תת ייצוג של נשים בתארים

זה לא מדבר על ההבדלים בין מוכשר לגאון. המחקר רוצה להבין מה ההבדל בין כל האנשים שנמצאים בחדר, כשיש דברים

זה הנושא שאיתו מתעסק תחום הגנטיקה ההתנהגותית, הוא מסתכל על איך טבע וסביבה עובדים יחד ואיך הם יוצרים הבדלים בינאישיים.

ליאת אזנצמשהו ניסתה לבדוק כיצד הילדים מתנהגים כשהם לא מצליחים בתנאי שאומרים להם: זה משהו שכשהילדים עושים אותו הם מצליחים

איך זה בכל זאת מסביר את הערכות החיוביות והמוטות של הילדים? סטיפק נעזרת בפיאז'ה ובמחקרים שלו שהראו שילדים צעירים מבלבלים

מחקר אחר הראה לילדים או סרט או סטילז של שתי ילדות שעובדות על השולחן עם דף העבודה. אחת כל הזמן

    במהלך ביה"ס ילדים לומדים גם על עצמם ומפתחים מוטיבציות ברמות שונות ובסוגים שונים כלפי למידה. הסוגיה שהנייה בהקשר

עוד שני מחקרים שמדגימים. ראנלוס השווה מתוך מדגם של 1000 ילדים שחורים בארה"ב. בין ילדים שקיבלו שנה של גן חובה

דוגמה לזה היא המודאות הפונטית של סימנים שונים יש צלילים שונים, זה מודעות שמתפתחת במהלך הגן במערב ויש ילדים שאצלם