למשל מדינות ערביות ואפריקה- מדגישות ערכים של קהילתיות ושל הישרדות יומיומית, אז לא ממש מתייחסים לביטוי עצמי. המדינות הפרוטוסטנטיות של אירופה גבוהות בביטוי עצמי וברציונליות, והן גם המדינות הכי פחות דתיות. בארה"ב היא גבוהה מאד בביטוי עצמי אבל גם גבוהה בקהילתיות- גם פה היא יוצאת דופן במיקום שלה על שני צדדים שונים בכל סעיף.
הם מראים שהכלכלה משפיעה על התפישות האלו- הם אומרים שחברות זזות, אם הן מתפתחות בשלב הראשון הן עסוקות בהישרדות וקהילתיות, ויש להם דת מסורתית. אז בשלב השני אם הן נעשות עשירות יותר, כקהילה- זה כבר לא עניין של הישרדות אבל הם עדיין לא זזו מחשיבה קהילתית לרציונלית. בשלב הזה הדתות יהיו מאד ממוסדות וגדולות ולא קהלתיות וקטנות. ובשלב האחרון מגיע שלב אחרון- משתנים מקהילתיות לערכים רציונלים. אז הדת משתנה, היא הופכת ליותר רוחניות. הדת נהיית הרבה פחות חשובה אבל אנשים חושבים הרבה יותר על המשמעות של רוחניות. ככה זה האירופאים למשל. זה מסביר למה יש לנו סוגים שונים של דתות בעולם- בהתאם למצב הכלכלי שלהם.
סוציולוגים מוכרים שמתעסקים באיך דת פועלת בחברה:
Emile Durkheim
נחשב לאב המייסד של סוציולוגיה. חי מאמצע המאה ה19 עד לתחילת המאה ה-20. הוא היה יהודי חילוני, אבל מאד עניין אותו לבדוקאיך הדת משפיעה על החברה ולמה החברה מאמצת את הדת. הוא לא עשה מחקרים בעצמו אלא השתמש ב-data של מחקרים אחרים של אנשים וניתח אותם לאור הרעיונות שלהם.
הוא אומר שאנשים חיים בשתי רמות, בדופלקס. הוא אומר שבני אדם דומים לנמלה בחוות נמלים. החברה משפיעה עלינו כל כך, כל כך משפיעה על איך שאנחנו- שהיא חלק מהמהות שלנו. זה בדיוק מה שדת עושה- עושה את ההפרדה בין החלק האינדיבידואלי שלנו לבין החלק שלנו כחברה. הדת מסמנת את העובדה שאנו חלק מחברה. אנחנו לא חושבים עליה באופן זה, אבל כך היא עושה. למה? היא מקרבת אנשים אחד לשני, ומקשרת אותם באופן חזק. לא האלוהים והמסורת היא שמשנה אלא הקישור בין האנשים. הוא חשב שדת היא פונקציונלית בשלושה דברים, שמתקשרים אחד לשני:
- קוהסיביות חברתית- דת מוודאת שיש לנו סולידריות ואנו חלק מהקבוצה
- שליטה חברתית- בגלל שיש לנו מוסר ונורמות שהדת נותנת לנו, זה עוזר לוודא שאנחנו קונפורמיסטים. דת יכולה לתת גם לגיטימציה לשלטון.
- לתת משמעות ותכלית לחיים.
תרגיל הראשות:
ללכת לטקס דתי של דת אחרת (עדיף), לשבת שם שעה, ולרשום עד שני עמודים שמכילים
את החוויה שלנו וניתוח של סוציולוגיה של הדת את הסיטואציה.
מה חיזק את תחשות ה belonging
במה לא היה קשר להשייכות
איך מהניגי הטקס השתמשו ב- belonging כדי לאחד את האנשים
האת הדת נעלמת?
הוא לא האמין שיש הבדל מאד גדול בין דתות מסורתיות כמו יהדות, נצרות הינדואיזם וכו', לבין דתות "אזרחיות". מה זה דתות "אזרחיות"- למשל תחושה של שייכות ללאום, לתרבות, למדינה. למשל- גם אם אתה לא דתי, אז למשל לכבד את יום הזכרון. מן כבוד לחברה שבה אתה נמצא, ולהפוך את זה למשהו מעט טקסי. זה לא בדיוק לאומיות, כי זה יכול להיות גם בחברות שאינן לאומיות.
לכן הוא מאמין שהדת לא עומדת להיעלם- כי האנושות צריכה את הפונקציות של הדת- ואם ימאס להם מדת אחת הם ימציאו אחרת היא לאו דווקא דת מסורתית אל יכולה להיות גם אזחרית.
דורקהיים בעצם אומר שה-"B" הכי חשוב הוא ההשתייכות לקבוצה, ה-belonging, וששאר ה-B נובעים דווקא מזה.
לעומתו, דווקא יש הרבה אנשים שטוענים שהדת דווקא נעלמת, ואז יפנה אצבע לאירופה. אז למה בארה"ב הדת לא נעלמת? יש שאומרים ששם זה מעט כמו סופרמרקט- יש שם מבחר ממש גדול של דתות וזרמים, ואנשים רבים מחליפים את הדתות שלהם במשך החיים. הם ממש יכולים "לקנות" את המוצרים השונים שהדתות מציעות למכור להם. יש שאומרים שזה מאפשר לארה"ב להיות מאד פלורליסטיות בנוגע לדת, כי כולם מנסים קצת מהכל, ב"sale" הזה.
הבחינה:
70% שאלות אמריקאות, 30% שאלות פתוחות של כמה שורות, שניתן לענות עליהן בעברית.
השאלות הפתוחות יהיו באופי של: להשוות תיאוריות, להשוות שאלות, להשוות חוקרים. ממליצה לעשות מעין מפת קונספט. אחרי שקוראים את החומר פעם אחרת אפשר לארגן את החומר של המבחן לפי השוואות שונות. זה יעזור כי הבחינה תבקש ממנו לעשות את הדברים הללו.
