OCD

  • הפרעת אישיות דיסוציאטיבית- מפתח 2 או יותר אישיות וחלקן אף לא מודעות האחת לשנייה.
  • ה-DSM מגדיר את הפרעת האישיות כהפרעה דיסוציאטיבית (אנשים המסתכלים על עצמם מהצד, מתנתקים מהמנטליות העצמית שלהם).
    • הרבה פעמים הסימפטומים של הפרעות דיסוציאטיביות ושל פוסט טראומה יהיו זהים.
  • בכדי לאבחןאמנזיה דיסוציאטיבית הדבר היחיד שדרוש הוא שאדם לא זוכר דברים על עצמו.
    • שכחה מסיבית, הדחקה של פרטים רבים
    • מצוקה אישית, פגיעה בתפקוד חברתי
    • לא מדובר במצב רפואי או השפעה נוירולוגית
    • לא ניתן להגדיר את ההפרעה ע"י פיצול אישיות או פוסט טראומה

 

OCD

בבעיה שני מרכיבים- אובססיה וקומפולסיה.

סימפטומים:

  • אובססיה: מחשבות ודחפים הגורמים לחרדה או מתח אצל האדם (מתח, אלימות, סבל). הוא מנסה להתעלם ממחשבות או דחפים אלה או לנטרל אותם ע"י מחשבות או פעולות אחרות. הבעיה אינה פסיכוטית- ברור לאדם שהמחשבות הן פרי מוחו.

קומפולסיה: מעשים כפייתיים. טקסים של מעשים או מחשבות חוזרות- ספירה חוזרת, שטיפת ידיים מספר פעמים, ספירת מדרגות וכד'. המעשים חייבים קשר לאובססיה. נוקשה. האדם יחשוב שמעשיו הנשנים ימנעו את האובססיה (המחשבות השליליות) אך אין באמת קשר הגיוני בין הפעולות למניעת הזיהום או הסבל.

  • המעשים צריכים להתרחש זמן מה, לפחות שעה ביום. זה חייב לגרום למצוקה או שיבוש ברמת התפקוד.
  • האובססיה לא קורת בגלל תרופה מסוימת או מצב בריאותי או פיזי כלשהו.
  • לא ניתן להסביר את ההפרעה ע"י הפרעות חרדה אחרות או התמכרויות כלשהן. התסמינים של הפרעות פסיכוטיות אחרות לא יסבירו את התופעה הזו.

טיפול:

הטיפול כולל ניסיון חשיפה של האדם הסובל מ-OCD לטקסים אותם מבצע. החשיפה נועדה להבהיר לחולה כי הטקסים אינם עוזרים לתופעה ממנה חושש ומפחד. תהליך ממושך. מראים לחולה שגם אם לא מבצע את הטקסים החוזרים החשש לא מתקיים. לעיתים יגבילו לחולה את כמות השעות ביום בהן יכול לבצע את הטקסים החוזרים. לשים לב שהתופעה לא משפחתית ואז יש צורך בטיפול כולל למשפחה.

 

הפרעת אישיות

הגדרה: הפרעות במבנה האופי ובנטיות ההתנהגותיות של הפרט, כמעט תמיד תהיה פגיעה ניכרת בתפקוד האישי והחברתי. לא סביר שתופיע הפרעה זו לפני גיל 16 או 17.ממשיך להתקיים בתקופת הבגרות. דפוסי התנהגות מתמידים ומושרשים היטב, אינם גמישים, עקביים וגורמים למצוקה אישית או פגיעה באחרים.

ב-DSM5 הכניסו להגדרת הפרעות אישיות מודל של ממדים- מודל רציף ולא קטגוריאלי, בפרק מיוחד.

קריטריונים לאבחנה:

מצב שאינו קשור לנזק מוחי או מחלה מוחית קשה,או מצב פיזי אחר (מחלה) עומד בקריטריונים הבאים:

  • עמדות והתנהגות לא תואמים. בנוגע לחיי הרגש, תגובה לגירויים מבחוץ, שליטה על דחפים (מתבטא ב-2 מהבאים: קוגניציה, רגשות, תפקוד בין אישי, התנהגות אימפולסיבית)
  • דפוס ההתנהגות הוא מתמיד, ארוך טווח ולא מוגבל לאפיזודות של מחלות נפש
  • ההתנהגות החריגה רחבת היקף בתחומים חברתיים ומצבים חברתיים רבים (מצוקה נפשית או פגיעה בתפקוד)
  • מופיע בילדות המאוחרת או בהתבגרות וממשיך לתוך הבגרות
  • גורם למצוקה אישית. עלול להתברר רק בשלב מאוחר של ההפרעה
  • לפעמים ההפרעה קשורה לבעיות בתפקוד החברתי ותחום התעסוקה

דרוש לפחות 3 תכונות או התנהגותיות לשם הגדרת ההפרעה.

הפרעת אישיות סכיזואידית:

נטיה קיצונית למופנמות. לא צריך בהכרח טיפול.

קריטריונים:

  • מעט פעולות גורמות הנאה ולעיתים אף פעולה לא מביאה להנאה
  • קור רגשי, ניתוק רגשי- רגש שטוח
  • יכולת מוגבלת של ביטוי רגשות רוך או כעס כלפי אחרים
  • אדישים לגבי שבחים או ביקורות
  • חוסר חשק מיני- חוסר רצון לחוות מיניות עם אדם אחר
  • מעדיפים פעולות הנעשות ביחידות ולא חברתיות
  • כל הזמן עסוקים בדמיונות ובהסתכלות פנימית
  • היעדר רצון בקשרים חברתיים, היעדר קיום קשרים חברתיים
  • חוסר רגישות כלפי נורמות חברתיתי

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

גישות שלא נמצאות אצל פלדמן

  האנתרופולוגיה הקלאסית  התרבויות מתפתחות לאורך ציר לינארי. ניתן למקם כל תרבות על גבי הציר כדי ללמוד על האחר ובייחוד עלינו. גישה מאוד אתנוצנטרית– לא

קר עוד

פרשנות הנחקרים

    בוטום אפ- לקחת את המקרה שאני צופה בו ולומר אמירה גדולה יותר בקשר אליו. לנסות כך להתכתב עם טענות תיאורטיות שהציעו חוקרים לפני.

קר עוד

טקסים ממלכתיים בישראל

הנדלמן וכץ- טקסים ממלכתיים בישראל: בעיניים פונקציונאליות, הטקסים הללו משרתים צורך בחברה: טקסי לכידות. ניסיון לייצר דבק חברתי. בעיניים לא פונקציונאליות, ניתוח הבנייתי-פרשני-סמלי של טקסים

קר עוד

סוגים שונים של סמלי מפתח

  עצם מרכזי- מסכם של החברה. מטאפורה לחברה. החברה המערבית כמכונה משומנת, לדוגמא. תסריט מפתח בחברה- השואה לדוגמא, בישראל. מיתוסים כמובן שיש שילובים שונים בין

קר עוד