התנאים לעבודת שדה ראויה

 

• לדבר את השפה.
• להיות לבד- רחוק מאנשים לבנים.
• מגע עם הנחקרים- השתקעות, התרגלות, שקיפות. (בניגוד לגירץ- לראות מעבר לכתף הנחקר).
• עיסוק בכל הפרטים הקטנים.
• להרגיש כמו היליד.

הבעייתיות באתנוגרפיה

• באופן כללי- הכול חמקמק. כזה הוא האדם, יצור שמשתנה כל הזמן
• באופן פרטי בשדה של פעם- קושי בהבנה מהיליד.

 

פתרונות:

• מבט הוליסטי- אין להתמקד באקזוטי. "יש לתאר את כל היבטי התרבות". לא לחקור רק את הטקסים האקזוטים, לחקור אתהשבט בכל היביטיו.
• אינדוקטיביות ומקום התאוריה- חשוב לדעת את התיאוריות, אבל כשמגיעים לשדה צריך לעצור את התיאוריות. לנסות להשהות את המחשבות התיאורטיות.
• אמיק- נסיון להסביר את המציאות על ידי היליד. היליד שופט המציאות.

 

מהי אתנוגרפיה טובה?

1. רובד ראשון- "השלד" הכמותי – השגרה- תיאור המציאות. תיעוד סטטיסטי על פי עדויות קונקרטיות. תיעוד ה"מה"- כמויות. יש לעשות זאת על ידי טבלאות ורשמים מתועדים.
2. רובד שני- "הבשר והדם"- האופן. תיאור ביצוע הפעולה. תיאור של הבלתי ניתן להערכה מדוייקת. נעשה ע"י תצפית משתתפת, יומן שדה, חשיפה לעיני מומחים. תיאור ה"איך".
3. רובד שלישי- "הנפש\ הרוח"- המחשבה. נקודת המבט, הדעות, הביטויים של הילידים. תיאור ה"למה". נעשה על ידי תקשורת עם הילידים, כאן מגיע החשיבות לידיעת השפה.

כך נצליח להקיף את כל מישורי החיים של הנחקרים שלנו. המטרה- להפוך את הזר למוכר תוך אמונה באובייקטיביות של המהלך. מלינובסקי מוסיף שהמטרה שלו היא גם להבין את התרבות שלו באמצעות התרבות הזרה.

 

ביקורת על מלינובסקי

– גישה אתנוצנטרית.

– לא נראה שמלינובסקי הולך עד הסוף עם ההצעות שלו.

-שקיפות- מתוך מציאת היומנים שלו. מלינובסקי טען שיש לחשוף לעיני מומחים את יומני השדה, אך הוא לא חושף את היומנים האישיים. היומנים האישיים שלו שנחשפים לאחר מותו חושפים את הקושי להיות אובייקטיבי.

 

ובכל זאת- הוא אחד הראשונים שמציע לנו לרדת מהמרפסת ולהתערבב עם הילידים לזמן ארוך!

 

דמיון ושוני אצל אלאור

1. "השלד"- יש פחות טבלאות וסטטיסטיקה, כיוון שהמחקר של אלאור הוא מחקר פרשני- ספרותי.
2. "בשר ודם"- קיים. ישנם תיאורים רבים של המתרחש.
3. "הנפש"- ציטוטים שלמים, הנסיון לשלב את אורה במחקר

 

• איך חוקרים? מישורי עבודת השדה אצל אלאור.
• איפה חוקרים? גם בבית
• מה חוקרים? את השקוף, את המבצר, את יחסי הכוח.
• מיקום\ מיצוב החוקר- "איפה אני בכל העסק הזה?"

 

טענה מרכזית של מלינובסקי:

יש לחקור חברה אנושית באמצעות עבודת שדה בתנאים מדעיים. זאת מושתת על שלשה עיקרים:

1. השלד- מספרים, טבלאות
2. ההתנהגות- לתאר במילים את מהשאי אפשר במספרים
3. הדעות של הנחקרים- יש לשמוע אותם ולפרש אותם.

התוספת של אלאור:

• מחקר בבית, יחסי כוח, רפלקסיביות, פרשנות ולא פוזיטיביזם.

 

• הערה על מטלת הסרט: להסביר מורכבויות. ניתוח תרבותי-חברתי של סרט שראיתי. לראות מטלה לדוגמא. אפשר להתכתב עם גישות מתוך ביקורת. קודם לכתוב על הסרט ועל הפרשנות של הגישות.

 

קוסמולוגיות, מיתוסים וסמלים.

 

קוסמולוגיה- תורת היקום: קוסמוס= יקום, לוגיה= תורה.

קוסמו ביוונית פירושה:לסדר.

בפיזיקה, הניסיון להבין מהו מבנה היקום.

הקשר של זה אלינו, למדעי החבריה הוא שהמציאות מקבלת הסבר באמצעות סיפור\קוסמולוגיה\מיתוס. מיתוס= סיפור עם שמתאר אירועים שיש להם חשיבות יוצאת דופן מבחינת קהילה מסוימת ושתורם לעיצוב זהותה ותפיסת עולמה. חוקר החברה מתעניין במשמעות הסיפור, לא באמיתותו.

 

הסברים למציאות סביבנו- חלוקות בסיסיות \מירצ'ה אליאדה- חוקר דת רומני במקור.

מציע שתי חלוקות שהאדם עושה כדי להבין את העולם:

1. חלוקה של זמן–

• העולם מחלק את הזמן בין זמן של חול לזמן קדוש.
• הווה מיתי- התחברות תמידית לעבר. (חנוכה, בריאת העולם, שבת, פסח- חיבור לנקודה בזמן שהיא משמעותית עבורנו).
• בין זמן ליניארי (השנים שעוברות- אין משמעות לרצף בתוך הזמן) לזמן המעגלי (לוח החגים לדוגמא).

2. חלוקה של מרחב–

• בין חול לקודש.
• ציר העולם Axis Mundi-

החיבור לה' מאיזה שהיא נקודה במרחב שבה התחברנו לאלוהים. (כנסיית הקבר היא מקום קבורתו של האדם הראשון ושל ישו- נקודת חיבור של ה').

 

בני האדם מחלקים את המרחב והזמן לנקודות בעלי משמעות רבה יותר ומקודשת יותר ומעניקים לה משמעות חברתית: כמו מי חלק מהעם שלי ומי לא, היבטים מגדריים- מי יכול להיכנס למקום קדוש ועוד.

 

אוונס פריצ'רד- סיבתיות

במאמרו הוא בוחן שבט אפריקאי אשר מתייחסים לכל דבר שקורה להם בתור כישוף. אוונס פריצ'רד טוען שהכישוף היא דרך להסביר את המערך החברתי והסיבתיות בשבט. הכישוף= אולי למדע במחברה המערבית.

אוונס פריצ'רד מנסה לשבור את החלוקה בין דת, מדע, מגיה. הוא טוען שיש מערכות סיבתיות בעולם ולכל תרבות המערכת ההסברית שלה.

 

אוונס מסביר שיש כמה מערכות שונות של סיבתיות. כולנו חושבים במערכות שונות של סיבתיות כי אנחנו רוצים להבין איך הולך העולם. אבל בניגוד לפעם, שלהם היו מערכות סיבתיות פרימיטיביות, זו מערכת סיבתיות שפועלת רק כשקורים דברים רעים ולא באופן אחר. כי אם קדר גרוע שובר את כלי החרס שהוא מקדר, אין צורך לסיבתיות, כי זה ברור ומובן. אבל כשזה קורה לקדר טוב- יש צורך לסיבתיות. אוונס משווה בין החלוקות שלמדע, דת ומגיה ומספר איך דרכם אנחנו מספרים לעצמנו את העולם.