- לא "אנתרופולוגיה של כורסא". מכיל איסוף מידע בשטח, ברצון להציל את תרבותם.
רות בנדיקט ומרגרט מיד
מין לא שווה למגדר. העובדה שאני זכר או נקבה לא משפיעה על היותי גבר או אישה. לתרבות יש יותר כוח מאשר לביולוגיה, היא התקבע אם אנחנו יותר 'נשיים' או 'גבריים'.
בספרה "התבגרות בסמואה" מציעה מיד שאין כזה דבר גיל ההתגברות. בשבט הסמואה, אותו חקרה, הוא לא היה קיים. הנערות בסמואה פועלות בצורה מינית ללא משטר של החברה, בגיל מסויים זה נפסק והן מתחתנות.
התרבות היא המשפיעה על האישיות. התהליך ההיסטורי המקומי גורם לתרבות אחת מסוימת להגדיר את ההגדרות הנכונות לה.
ביקורת:
דרק פרידמן:
- בעיה מתודולוגית: חקרה בגיל 23, מספר חודשים ספור בלבד, נשים מסויימות שהכנסייה סיפקה לה.
- דדוקטיבית- היא בה עם תוכנית: באה עם הרצון לשבור את האידיאל של החברה האמריקאית באותה התקופה, לכן זה מה שהיא מצאה. אך כשהגיע חוקר אחר לאחר כמה עשרות שנים, ראה שהדברים שהיא ראתה לא נכונים.
- הכתיבה שלה מאוד סיפורית: בעבר הביקרות היתה שצורת הכתיבה שלה היא "נשית" ולא מדעית.
- פוליטית: לא נתנה מספיק מקום ליחסי הכוח: מי מרוויח מהמתירנות המינית הזאת?
ביקורות כלליות על הגישה:
- הצלה ויחסיות: האנתרופולוגים יצאו מנקודת הגישה שהם באים להציל את החברה שאותה הם חוקרים. האין זה נוגד את עיקרון היחסיות שעליו הם עומדים?
- אופי לאומי: ברגע שאני מחלק את העולם בצורה שנותנת המון כוח לתרבות, אני מתקרב לטזה שבה ייאמר שיש לכל תרבות קוד, שיכול להיות שלילי. היחסיות הלכה רחוק מדי, למקום שכבר לא ראה את השיתוף, האוניברסליזם המסוים שקיים לכל בני האדם.
הגישה האקולוגית- הריס
- הגישה חומרית- מטריאליזם תרבותי: התנהגות האדם היא המרכזית והיא המשפיעה על המחשבה המנטלית. התרבות מתפתחת על פי החומר. ההתנהגות של האדם בסביבה בה הוא גר היא המרכזית והיא המשפיעה על התפיסות המנטאליות שלו, על הדת שלו.
- תרבות היא תוצר הסתגלות החברה לסביבה בה היא חיה.
- שאלה מרכזית– כיצד משתמשים בי האדם בתרבות כדי לשמור על המערכת האקולוגית שלהם?
* המאמר של הריס- הרטוריקה האקדמית: תחילה הוא מבטל את כל ההנחות שהיו לפניו ואז הוא מציג את התיאוריה שלו. הסיבות הלא-נכונות לא לאכול חזיר: חזיר מלוכלך, לא בריא, ההסבר התנכ"י. אם כך,לפי הריס הסיבה שאנו לא אוכלים חזיר: גידולו דורש השקעת משאבים רבים, הם מתחרים איתנו על האוכל, אנחנו צריכים להשקיע בהם הרבה מים. אנו לא אוכלים חזיר כי זה לא ריווחי. מבחינה אקולוגית- זה לא כדאי!
זאת הסיבה העיקרית לאיסור. כל הסיבות האחרות הומצאו על ידי התרבות כדי שתוכל להתמודד עם הסיבה האקולוגית.
דרך השיטה: לראות איך התרבות נוצרה מהתגברות על האתגרים האקולוגיים שלה.
מתודולוגיה:
- מחקר דיאכרוני: בודק איך לאורך ההיסטוריה לא היה שווה לאכול חזיר.
- אתיק: הריס לא שואל את האנשים לדעתם. העניין החומרי הוא החשוב, התודעה האנושית ללמה אנחנו לא אוכלים חזיר לא חשובה.
- יש קוד כללי שהוא פועל לפיו, תרבות היא תוצר של הסתגלות לסביבה- בצורה אוניברסלית. אך כדי לחקור ולהגיד משהו על התרבות בהקשר לשאלה של למה לא אוכלים חזיר, המחקר נושא אופי יחסי, התלוי בהיסטוריה מסויימת ואפילו בגיאוגרפיה ספציפי: המזרח התיכון.
ביקורות:
- לעיתים תרבויות שונות מתעלמות מאקולוגיה ואף פוגעות בה. (לעיתים אף בשם התרבות).
- באיזורים גיאורפים דומים התפתחו הבדלים תרבותיים.
לקרוא את קולסון והארט ופילינג
בשני המאמרים מוצגים מנגנונים חברתיים (דת, כלכלה, פוליטיקה). הציגו בינהם והשוו בינהם.
אנתרופולוגיה חברתית- פונקציונליזם (מחצית ראשונה של המאה ה-20)
גישה שמזוהה עם אמיל דורקהיים (מסוציולוגיה). לאחר מלחמת העולם הראשונה, קם הרצון למצוא את ההרמוניה בעולם, למצוא איזה סדר חברתי להיתלות בו. הפונקציונליזם הוא חלק מהאנתרופולוגיה החברתית. נוסדה באנגליה.
- פונקציונליזםהיא גישה תאורטית מרכזית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, המבקשת לתאר ולהסביר את המוסדות החברתיים כאמצעי לספק את הצרכים של היחיד. מאוחר יותר התרכזה הגישה בדרכים בהם המוסדות החברתיים מספקים את הצרכים החברתיים, בעיקר כיצד הם עוזרים לשמר את היציבות החברתית. הפונקציונליזם מתבסס על שלושה עקרונות מנחים.
- החברה מתוארת כ"מערכת" – אוסף של חלקים התלויים אחד בשני עם נטייה לשיווי משקל.
- לחברה ישנם כמה פונקציות הכרחיות כדי שתוכל להמשיך להתקיים. כמו, למשל, ריבוי האוכלוסייה.
- תופעה חברתית או תרבותית ממשיכה להתקיים מכיוון שיש לה תפקיד.
כל תופעה חברתית מגיעה מאיזה שהוא צורך חברתי.
- האנתרופולוג המרכזי- רדקליף בראון
המשיך את משנתו של ספנסר ודירקהיים. התיאוריה שלו שלטה עד שנות ה-60. ראשוני האנתרופולוגים-סוציאולוגים בישראל הושפע ממנו.
מאפייני הגישה הפונקציונליסטית לפי רדקליף בראון:
מהי החברה? חברה היא כמו גוף האדם. הגוף צריך לשרוד. כדי שהגוף יפעל כמו שצריך צריכה להיות הרמוניה בין החלקים. אין זכות קיום לחלקים השונים, אלא כמערכת. בין חלקי הגוף השונים מתקיימים יחסי גומלין. המערכות החברתיות מקיימים בינהם תלות-הדדית כדי שהחברה תוכל להתקיים.
מוסד חברתי= מבנה ונורמת התנהגות ממוסדת המוכרת ככזו ע"י קבוצת אנשים מוגדרת. (לדוגמא- נישואין).
נדרשת סולידאריות חברתית בין פונקציות שונות למען השרדות החברה.
בתורת המחקר הפונקציונליסטית אנו חוקרים: מבנה חברתי, יחסים בין מוסדות, תרומת תתי מערכות למערכת, מחקר על חברה ולא על תרבות.
מטרת המחקר: פוזיטיביזם- מציאת חוקים\ כללים טבעיים כלליים על החיים החברתיים (דירקהיים).
החקירה נעשית באמצעות מחקר סינכרוני (מנתק את ההסטוריה. סוג מחקר בנקודת זמן ספציפית).
אבל מה חוקרים בעצם? על מה מתבוננים? מה הוא המופע האוניברסאלי ביותר?
משפחה ושארות
-שארות: כל היחסים המקשרים בין בני אדם על רקע של מוצא משותף או\ו הורה קדמון. (לא חייבת להיות הגדרה ביולוגית, אבל היא הגדרה מבחינה תרבותית והיסטורית).
-משפחה: מבנה חברתי המאגד בתוכו פרטים על בסיס קשרי שארות. סוג אחד וקטן של יחסי שארות ( לצד קלאן, לינאג' וכו').
בשלב הראשון נחקרו נושאים של משפחה ודת.
בשלב הראשון, המשפחה קובעת "עם מי מותר לי לשכב ואסור לי לשכב" שימש את האדם כדי להפריד את עצמו מהחיה.
רוב החוקרים הראשונים, בכדי לחקור את המשפחות השונות, מביטים בה דרך חלון הדת שלהם, הנוצרי-יהודי.
