אורטנר- טבע ותרבות

 

מה היא נחיתות וכיצד היא באה לידי ביטוי?

מהו מקור חוסר השוויון בין נשים לדברים? היא מוכיחה שהנחיתות הזאת היא אוניברסאלית מתוך העובדה שלעולם לא הוכח אחרת. הנחיתות הזאת היא ביולוגית, אך הביולוגיה רק מגדירה לנו את ההבדלים. היא לא מגדירה לנו ערכים. ההגדרות התרבותיות הן שמגדירות את האישה לנחותה. העובדה שהתרבות נעלית על הטבע: האישה מזוהה עם הטבע והגבר עם התרבות. התרבות שולטת בטבע ולכן הגבר באישה.

 

הנשים נתפסות קרובות יותר לטבע בשלושה מישורים:

1. גוף האישה ותפקידי החיים-לידה והנקה.
2. תפקידים חברתיים- ילדים וסוציאליזציה. מתחילה את תהליך הסוציאליזציה ועוצרת בנקודה מסוימת.
3. כתוצאה מאלו- מבנה נפשי שונה.

 

סטרוקטורליסטי-איפה פוגשת אורנטר את ל"ש?

• מבנה קבוע על מערכת משמעות, ניגודים בינאריים, קטגוריה מתווכחת- העולם נולד מהקליטה וההבנה של בני האדם באופן בינארי.
• אוניברסאלי- תרבות כאחת- אין תתי תרבויות.
• קטגוריות כאנליטיות ולא כמציאות ממשית- אין דוגמאות ספציפיות, אין בהן צורך, הכול מתחיל מהמחשבה.
• התעלמות מהתפתחויות היסטוריות.

 

במה שונה הסטרוקטורליזם של אורנטר?

• תיאוריה תרבותית מגדרית- הקטגוריות גבר- אישה, כהבניה תרבותית (כוחנית) ולא טבעית ובה אין אי שוויון.
• לא רק חלוקה בינארית– חלוקה בינארית כאשר לצד אחד של הניגוד יש ערך רב יותר מהשני. ובנוסף, היא גם קוראת לשינוי בערך הניגוד.

 

לסיכום:

• סטרוק'- נסיון לחשוף את הלוחות הטקטוניים של התרבות. כולנו בני תרבות אחת, עם מבנה תודעתי אחד.
• הסטרוק' והאנרתו' של היום- פרומו לגישה הפרשנית- סמלית.

 

קצת סדר בצלחת:

עד עכשיו ניסינו למלא את'סל הכלים' האנתרופולוגי כדי שכאשר נגיע לגישה הפרשנית נוכל למלא בתוכן את הפרשנות שלנו. הגישה הפרשנית טוענת שאנו לא מחויבים לתיאוריה,  אנו מחויבים להסביר שדה. ע"י ניתוח על השדה נציע פענוח אנתרופולוגי, לא אחד שמחויב לתיאוריה אחת שלמה.

המושגים והחומר שלמדנו ישמשו אותנו בהמשך.

התחלנו בהגדרה של תרבות. התרבות היא כוח פעילותו של האדם היחיד או הקבוצה, שמשנה את התרבות. ליצור אותה ולהיות כלואה בתוכה.

משם המשכנו לצירים-תפיסות עולם כלליות אשר נתנו לנו את האפשרות להבין את הגישות מתפישת העולם של החוקר על בני האדם שהוא חוקר ועל עצמו. מכך ניתן לראות את תפישת העולם של חוקר- לדוגמא: אם הוא אוניברסליסט הוא יחשוב שכולנו אותו הדבר. זה ישפיע על המחקר.

הציר השני: הזר והמוכר\ אוניברסאלי פרטיקולאריהתעסקנו בשאלה איך אני עושה אנתרופולוגיה? להפוך את הזר למוכר ואת המוכר לזר. צירים אלה הולכים איתנו בכל גישה. ניתן אפילו לשרטט רצף על הציר- מאוני' לפרטי'.

מכן המשכנו אל הגישות השונות. בתחילה למדנו כל גישה בפני עצמה ומהיום אנו נתחיל לבלבל אותן. התחלנו  בגישה האבולוציונית-  יש איזה רצף תרבותי בו כל תרבות עומדת עליו עד שהיא תגיע לחברה המערבית יום אחד. הצגנו זאת בהקשר של "איך אני שולט על העולם?" מאגיה, דת ומדע. אבל קריטריונים שונים יכולים לעמדו על הרצף. (יש להיזהר לנקוט בגישה זו כשאנו עונים על שאלה אנתרופולוגית, היא יכולה להיתפש כגזענית, אתנוצנטרית).

משם המשכנו  לפרטיקולריזם היסטורי  של בועז, הגישה האקולוגית(מתייחסת לחומר. איך חומר מייצר תרבות), תרבויות ואישיות (מראה איך תרבות מייצרת אישיות. מרגרט מיד), משם פונקציונליזם (מוסדות חברתיים, מבנה כללי שמייצר סדר) וסטרוקטורליזם(ניגודים בינאריים, קטגוריה מתווכחת שעוזרת לנו להבין את הניגודים).

כל אלה הם סל הכלים שניתן להשתמש בהם כאשר אנחנו מנתחים מופע אנתרופולוגי.

 

מושגים שיש לדעת:

אתנוצנטריות

אינדוקטיבי- דדוקטיבי

אמיק- אתיק

סינכרוני- דיאכרוני

מבנה עומק

ניגודים בינאריים

 

אנתרופולוגיה פרשנית- סמלית (המחצית השניה של המאה ה-20)

 

דוגמא לסמל\ סימן חברתי- קריצה.

קריצה מוצלחת מבחינה אנתרופולוגית היא קריצה שהאנתרופולוג הבין מהי והצליח לפרש אותה.  הגישה הפרשנית- האנתרופולוג צריך להביא את הפעולה הסמלית של בני האדם ולפרש אותה.

 

קליפורד גירץ

סמיוטיקה- חקר הסמלים והסימנים.

מדע פרשני- חיפוש אחר משמעות ולא אחר חוקיות אוניברסאלית בלתי משתנה.

תפקיד האנתרופולוג- פירוש מערכת הסמלים. פרשנות הפרשנות.

 

• גירץ אומר שאם אנחנו רוצים להבין מהי האנתרופולוגיה, אנו מסתכלים על מה עושה האנתרופולוג. האנתרופולוג עושה אתנוגרפיה תיאור איכותי, ההפיך מכמותי, תיאור במילים שמה שחשוב הוא איכות הדברים ולא הכמות שלהם.

 

• האנתרופולוגיה מתחילה בעבודת השדה. אני מסתכל על הדברים ומנסה לפרש אותם, לא בא עם תיאוריה ומנסה להחיל אותה על מושא המחקר.

 

• הראשונים שמתארים את המציאות הם מושאי המחקר שלי, התפקיד שלי הוא להסביר באופן שיטתי את השדה שחקרתי, אבל מתוך ההיבט הסובייקטיבי. אני, כחוקר, ראיתי את הדברים. אני אנסה למזער את הערך הסובייקטיבי, אבל אסור להתעלם ממנו. יש כאן גם מימד של פיקציה מלאכותית– מי שבדה את המחקר הוא החוקר. קצת כמו טלפון שבור, החוקר הוא לא הכלי הראשון, היה כאן איזה תיווך תרבותי, חברתי. האנתרופולוג לא יכול להסתכל על הכל מבחוץ בצורה אובייקטיבית. הוא יכול לפרש את מה הנחקרים שלו עושים, שגם ה בעצמם מכניסים פרשנויות למעשים שהם עושים.

המחקר לא משקף באופן אובייקטיבי, הוא סוג של פרשנות על פרשנות.