עוד שני מחקרים שמדגימים. ראנלוס השווה מתוך מדגם של 1000 ילדים שחורים בארה"ב. בין ילדים שקיבלו שנה של גן חובה וקדם חובה ובין ילדים שהיו שנתיים בגן וילדים שלא היו בגן קדם חובה. הוא עקב אחר הילדים עד כיתה ו' ומצא שהיו יתרונות גם לימודיים וגם חברתיים. כלומר, שנתיים של קדם חובה הצליחו יותר בממדים האלה מאשר אלה שהיו רק שנה אחת בגן חובה… פספסתי.
ברוח דומה, מחקר אחר מצא שילדים שהיו בגן יותר שעות ביום הסתדרו יותר טוב מבחינה לימודית וחברתית בבית הספר מאשר ילדים שהיו רק חצי יום בגן.
האם בית הספר משפיע, על מה וכיצד?
זה לא פשוט מתודולוגית האם לבית הספר יש השפעה או לא. ולמרות זאת…
יש כיסוי נהדר לסוגיה הזאת בחומר הקריאה.
במהלך שנות ה-60 נערכו מחקרים שונים בתרבויות לא מערביות כדי לראות האם גם בתרבויות כאלה ילדים מראים את אותו הדפוס של מעבר משלב לשלב ע"פ פיאז'ה. הייתה לו הנחה אוניברסלית, כלומר הוא לא ציפה להבדל בין התרבויות. מצאו בהרבה מחקרים שזה לא נכון.
גרינפלד (66) בדק שימורבקרב ילדים ומתבגרים במערב אפריקה. מצא שבגילאי 10-13 50% לא גילו הבנה של שימור.
דוזן בקרב ילדים באוסטרליה מצא בערך אותו הדבר, יותר מכך, הוא מצא גם שכמחצית ממתבגים מעבר לגיל 13 לא גילו הבנה של שימור.
על סמך מחקרים מהסוג הזה, חוקרים הגיעו למסקנה שנראה שבתרבויות לא אורניות, לא מערביות, חלק ניקר מהאוכ' לא מגיע לחשיבה של אופרציות קונקרטיות. האם זה הגיוני? שום חברה שהי לא הייתה יכולה להתקיים אם כולם היו מתפקדים כמו ילדים בני 4-5, אז בגדול זה לא הגיוני.
שאלו האם הבדלים בין תרבויות במידה שילדים הולכים או לא הולכים לביה"ס בעצם משפיעים על ההתפתחות הקוגניטיבית, כלומר על המעבר משלב לשלב כך שילדים שלא הולכים לביה"ס יסודי לא יכולים לפתח חשיבה של אופרציות קונקרטיות. בפרק קראיה יש סקירה של מחקרים. מחקר של ג'הודה – השוותה בין ילדים בכיתה ד' בסקוטלנד שהלכו לביה"ס, לבין ילדים בזימבאבואה שלא הלכו לביה"ס אבל היו ילדי שוק, כלומר, עסקו בקניה ומכירה של כל מיני דברים בשוק. היא בדקה את ההבנה של הילדים בעיקרון הרווח, כלומר ההבנה שאתה חייב לקנות דברים יותר בזול ממה שאתה מוכר אותם.
היא ציפתה שיהיה הבדל לטובת ילדי השוק של זימבבואה בגלל הניסיון. הם עסקו בזה והם פיתחו אסטרטגיות של חשיבה וחישוב, לעומת זאת הילדים בסקוטלנד למדו חשבון בביה"ס. כשהיא נתנה להם תרגילים בנייר לילדי ביה"ס היה יתרון. יש עוד דוגמאות רבות למחקרים כאלה. מסקנה: ההליכה לביה"ס לא גורמת למעבר של שלב של אופרציות קונקרטיות כי רוב הילדים נדרשים לפתור בעיות שדורשות רמה כזאת של חשיבה. כל ילדי יגלה רמת חשיבה יותר מפותחת בתחומים, בבעיות שיש לו בהם יותר ניסיון.
מה הילדים בכל זאת לומדים במערב בביה"ס:
- תכנים, ידע וכמובן, ילד שרוכש יותר ידע זה מפתח את רמת החשיבה שלו. כלומר לא צריך לחשוב שאין משמעות לכמות הידע. אם במסגרת מסוימת רוכשים יותר ידע זה משפיע על רמת החשיבה.
- אסטרטגיות. למשל: אסט' של זיכרון. לומדים אסט' של חשיבה ופתרון בעיות בתחומים שונים.
- לומדים מה מצופה מהם. בהקשר הזה דובר רבות על כך שאחד הדברים שהרבה מאוד ילדים בבתי ספר במערב לומדים זה שהידע והאסטרטגיות שמצפוים ונדרשים בביה"ס לאו דווקא חופפים לידע ואסטרטגיות של החיים. הבחנה בין ידע של ביה"ס וידע מעשי.
הכוונה – חוקר בשם ווגנר (מצוטט בפרק) סיכם חלק מהדברים שילדים לומדים לגבי המבנה והדרישות של מטלה בית ספרית. הם לומדים שכדי לפתור בעיות ומטלות בית ספריות אתה צריך ליישם את הידע ואת השיטות של ביה"ס ולאו דווקא את מה שאתה יודע מהחיים. אתה יודע שלמטלה טיפוסית יש מבנה טיפוסי, נותנים לך מידע כלשהו. הם לומדים שצריך לענות על השאלה באמצעות המידע שניתן בלבד. לומדים שכמעט תמיד יש תשובה אחת נכונה, יש דרך אחת נכונה להגיע אליה וכדי להצליח במטלה אתה צריך להסתמך על המידע שניתן, על השיטות או האסטרטגיות שלימדו אותך כדי להגיע לתשובה אחת ברורה ולא מסוייגת. בהשוואה הרבה תרבותית ילדים שלומדים בעיות בעיקר בחיי היום יום ולא בבית הספר ולאו דווקא פועלים בקונבנציות האלו. ברור שמכאן עולות הרבה מאוד ביקורות על ביה"ס המסורתי בדיוק על הנקודות שזה מלמד ילדים להיות קונפרומים וקונבנציונאלים בחשיבה שלהם, זה מלמד אותם לחפש את התשובה האחת הנכונה ומכאן לצפות שזהו תמיד המצב שיש תשובה אחת נכונה. זה בעצם מצדכא חיפוש דרכי פתרון חלופיות.
בית הספר משפיע ברמה של ידע ואסטרטגיות יותר מאשר ברמה של התפתחות קוגניטיבית כי יש בכל זאת את הממד של תרומה של בסיס ידע רחב ושל לימוד אינטנסיבי ושטיתית שמשפיעים על רמת החשיבה. יש הטוענים שעל אף המגבלות של ביה"ס, אם ניקח את 12 שנות הלימוד, יש לפחות בתאוריה אפשרות של יותר חשיפה לבעיות רבות, לתחומים שונים והחשיפה הזאת יש לה השלחות על רמת החשיבה.
התפתחות האופי היחס לעצמי כתלמיד וללמידה
במהלך ביה"ס ילדים לומדים גם על עצמם ומפתחים מוטיבציות ברמות שונות ובסוגים שונים כלפי למידה. הסוגיה שהנייה בהקשר של השפעות ביה"ס היא כיצד ובכלל התפתחות וביה"ס משפיעים על הדרך שבה תלמידים טופסים את עצמם ועל היחס שלהם ללמודים.
