בכלכלת שוק יש תפקידים שונים- השחקן הוא גם צרכן וגם עובד. משתמשים בשכר שאנחנו מקבלים מעבודתנו בשוק מסוים כצרכנים בשווקים האחרים.שיווי משקל– המושג מסביר מתי שוק הוא מאוזן מבחינת הכמויות הנדרשות בידי הצרכנים והכמויות המוצעות על-ידי הצרכנים.
ברעיון של השוק החופשי אנחנו מניחים שמתקיימת תחרות משוכללת. יש כאן מספר הנחות (שלא תמיד מקיימות):
- ליחידות הכלכליות בשוק אין השפעה על מחיר השוק. המשמעות של ההנחה הזו- בשוק יש ריבוי מוכרים ושלל קונים. לכל יחידה כלכלית, בהנחה שיש הרבה כאלה, אין השפעה לכשעצמה על מחיר השוק.
- אין התארגנויות של היחידות הכלכליות. אנחנו מניחים שהיצרנים לא מתאמים את המחירים, לא מתאגדים בקרטל או בשום צורה אחרת בכדי להשפיע על המחירים באופן מלאכותי. מנגד, אנחנו מניחים שהצרכנים לא מתאגדים.
- הומוגניות. אנחנו מניחים שמוצרים ושירותים הם זהים זה לזה, ולכן המחיר שיקבע בשוק הוא אחיד לאותו המוצר.טענת נגד- אם יש מחירים שונים אז כנראה שלא מדובר באותו מוצר.מה שמשנה כאן הוא העדפות הצרכן- אם הוא לא מייחס חשיבות לשינויים קלים במוצר אז הוא בעצם אותו דבר.
- המידע המושלם. בשוק חופשי בתחרות משוכללת אנחנו מניחים שלכל היחידות יש אינפורמציה מלאה על המחירים השונים הקיימים בשוק, גם אצל הצרכנים וגם אצל היצרנים.
- כניסה חופשית והיעדר התערבות. בתחרות משוכללת אנחנו מניחים שכל יצרן בשוק/ כל יחידה כלכלית יכולים להחליט איך ואם בכלל לפעול בשוק. זוהי החלטה וולונטרית. כל יחידה רשאית לייצר כל מוצר ובאותה מידה כל צרכן רשאי לצרוך כל מוצר שהוא רוצה. כדי לפתוח בית עסק צריך רישיון. אם אנחנו מניחים שהרשיונות ניתנים לכל יחידה שמעוניינת בכך. ברגע שהרישיון ניתן רק לקבוצה מסוימת או בעלות גבוהה- אזי שההנחה לא מתקיימת.
במקביל יש כאן הנחה שאין התערבות של הממשלה בקביעת המחירים, בהגבלות על הסחר, מעניקה סובסידיות וכיו"ב.
אנחנו נמצאים בעולם של כלכלה מעורבת– מדינות נעות על הציר בין תכנון כלכלי לבין השוק החופשי. אנחנו יודעים שפעמים רבות כלכלות עברו שינויים בתוכן לאור אירועים ונסיבות משתנים. הדבר גרם בין היתר להיווצרות של כלכלה נפרדת- שחורה.
ביקוש וכמות מבוקשת:
יש טעות נפוצה של הסתכלות על הביקוש, כדבר קבוע, כמות קבועה. אם למשל חברת סמסונג תנפיק פלאפון נייד- ההנהלה תשאל מה פוטנציאל השוק? כמה מכשירים כאלה אפשר למכור? =הערכת הביקוש. באותה במידה הממשלה מנסה להעריך את צרכי השוק הרפואי, ותשאל כמה רופאים ורופאות צריך לייצר בשנים הקרובות? האם צריך לפתוח עוד פקולטה לרפואה, בהנחה שיש מחסור? הרבה אנשים חושבים על התשובות במונחים של כמות קבועה. אולם, כלכלנים יגידו שיש כמה תשובות משתנות- תלוי. אין כאן ביקוש אחד, הוא תלוי במחיר של המוצר. אם השירות הרפואי/ הפלאפון יהיה במחיר מסוים- זה יכול להשפיע על הצריכה. לכן קשה למתכנן המרכזי לענות על נושא הביקוש.
הכמות המבוקשת של מוצר מסוים תלויה בדרך כלל במחיר שלו, יחד עם גורמים נוספים- גודל האוכלוסייה, רמת ההכנסה של האנשים וכיו"ב…הגדרה: מספר היחידות שהצרכנים מעוניינים לרכוש בתקופת זמן נתונה.
המחיר הוא כה משמעותי בביקוש וההיצע ולכן נתמקד על השפעותיו. דוגמא- ביקוש לקוטג'. מה יקרה אם מחיר הקוטג' יעלה דרמטית? ברור שאנשים יתחילו לקנות פחות קוטג', אם בכלל, בשל כך. אם מחיר הקוטג' ירד סביר שאנשים יקנו ממנו יותר. טבלת הביקוש:
| מחיר | כמות מבוקשת של קוטג', באלפים |
| 1.00 | 45 |
| 0.90 | 50 |
| 0.80 | 55 |
| 0.70 | 60 |
| 0.60 | 65 |
| 0.50 | 70 |
| 0.40 | 75 |
ככל שהמחיר של מוצר מסוים עולה- הכמות המבוקשת פוחתת.לפי הנתונים הללו- הגרף יהיה ליניארי, עקומת הביקוש יורדת משמאל לימין= נורמלית. המחיר משתנה, בהינתן שכל שאר המשתנים שמשפיעים על הביקוש מוחזקים כקבועים. זוהי הנחה הקטרהיספרגוס- ניתוח סטטי בו שום דבר לא משפיע חוץ משינוי המחיר.
ההיצע והכמות המוצעת–גם היא אינה קבועה! זוהי מספר היחידות שמוכרים מעוניינים למכור בתקופת זמן נתונה. ככל שהמחיר עולה, הכמות המוצעת עולה. זה נובע מחוק העלויות הגדלות. לפי העיקרון הזה- ככל שכמות המשאבים שמוקצית לייצור מוצר כלשהו גדלה, כך גדלה העלות השולית לייצור יחידה נוספת. לכן יצרני הקוטג' יגדילו את הייצור שלו רק אם זה יהיה רווחי מבחינתם, כלומר רק אם המחיר שלו יעלה.
| מחיר | כמות מוצעת של קוטג', באלפים |
| 1.00 | 90 |
| 0.90 | 80 |
| 0.80 | 70 |
| 0.70 | 60 |
| 0.60 | 50 |
| 0.50 | 40 |
| 0.40 | 30 |
