הגדרות של פוליטיקה

• מי מקבל מה, מתי וכיצד?
• מאבק לעוצמה
• אמנות ומדע הממשל
• סוציאליזציה של הקונפליקט
• דפוסים של עוצמה, שלטון וסמכות
• מדע המדינה
• הקצאה סמכותית של ערכים

משמעויות:

1. פוליטיקה כממשל- GOVERNMENT–הפוליטיקה דרך הממשלה במובן של המערכת הפוליטית הפורמלית- מוסדות, חוקים, בתי משפט, תחומי מדיניות ועוד. לדוגמא- המחאה החברתית אינה מוגדרת כפוליטית לפי מובן זה, אלא עד שמתייחסים אליה במוסדות אלו. במשמעות זו מתקיימת הדגשה של ארגונים פורמליים, חוקים (זכויות וחובות בתהליך הפוליטי) וסוכנות AGENCY- סוכנים שהם חלק מהתהליך הפוליטי. הממשלה בתפיסה זו שונה מהמדינה, כיוון שבמדינה יש עוד תחומים רבים (דת, תרבות וכו') הכלכלה לא נמצאת בפוליטיקה כל עוד היא לא בתחומי מדיניות.
2. הפוליטיקה כתחום הציבוריPUBLIC–מה שבתחום הציבורי הוא פוליטי ומה שבתחום הפרטי הוא כלכלי.יש בעייתיות מסוימת בהגדרה כיוון שיש דברים בתחום הפרטי שאינם כלכליים דוגמת פולחן דתי. מצד שני יש דברים שהם בתחום הציבורי שאינם פוליטיים, לדוגמה אופנה. בנוסף יש וויכוח- האם בטבע שלנו אנו אינדיבידואלים או קולקטיב?
3. הפוליטיקה כהקצאה סמכותית של ערכים– הכלכלה היא הקצאה וולונטרית של אמצעים, ללא כפייה. הפוליטיקה היא למעשה דרך לקבלת החלטות במובן זה. גם כאן הגבולות מטושטשים כיוון שלא תמיד ניתן לחלק באופן דיכוטומי מהו הקצאה וולונטרית או כפויה. לדוגמא- פיקוח של הממשלה על שירותים שונים, רפואה.

הגדרת כלכלה:

• סוג של "פעילות כלכלית", למשל ייצור
• מוסדות השוק

משמעויות:

1. כלכלה כתחשיב–תפיסה ניאו-קלאסית כלכלית, המסתכלת על ההתנהגות האנושית כמנסה להשיג מטרות מול אילוצים. התחשיב הוא חישוב של המצוי על מנת להשיג את הרצוי בהתחשב בשיקולים של יעילות ובקיומו של מוסר. כיצד ניתן לקחת מה שקיים בעולם כדי להשיג את מטרותינו תחת הגבלות מסוימות בצורה האופטימלית ביותר. דגש על האינדיבידואל, יעילות. התמקדות בהתנהגות רציונלית אנושית. הבעיה בתפיסה הזו היא שסביר שהתנהגות זו יוצאת מתחומי הכלכלה ליחסים בין האנשים, לתפיסת החוק ועוד. במובן זה קשה להפריד פעילות כלכלית מכל פעילות אחרת. לדוגמא- התאבדות היא תופעה לא הגיונית לפי הגישה. יש כאן בעיה מוסרית- אינטרסנטיות ואגואיזם של האינדיבידואל וניצול כל סובביו.
2. הכלכלה כסיפוק צרכים– מרקס. התמקדות בסיפוק צרכים. התפיסה הזו לא מדגישה יעילות אלא סיפוק הצרכים. סיפוק הצרכים לא רק במובן החומרי אלא גם רגשי/ רוחני. סיפוק צרכים אינו בהכרח אומר שהבחירה היא הטובה ביותר. כלומר, יש הבדל בין בחירה רצונית לצורך.
3. כלכלה כ"כלכלה"- ECONOMICS AS THE ECONOMY, לכלכלה יש קיום נפרד, מרחב או תחום נפרד בהם הפעילות ביחסים בין אנשים שונה מהפעילות בתחום הפוליטי או כל תחום אחר. הרעיון של שוק המנהל את עצמו והיד הנעלמה משקף זאת. אין זה אומר ניתוק מוחלט בין התחומים אלא הפרדה. הכוונה היא למציאות חברתית בעלת מאפיינים ייחודיים. קיום של שני מוסדות- מוסד החוזים וזכויות הקניין.

הבעיה הכלכלית

יש כנראה נתק מסוים בין המושג כלכלה למושג פוליטיקה.

מהות הכלכלה

ניתן לראות אותה כסוג של מערכת, של חלוקה, שימוש בעושר. במערכת יש יחסים שונים- בין המשאבים הקיימים לניצולם. התפוקות הללו באות בצורת מוצרים (GOOD) ושירותים. יש במערכת תהליך של ייצור, בו מופקים מוצרים ושירותים. התהליך עושה שימוש בכל מיני גורמי ייצור. מקובל לדבר על שלושה סוגים:

1. עבודה
2. הון פיננסי
3. הון פיזי (מכונות, קרקע, מכשירים)
4. הון אנושי, חברתי, יזמות. עולה בשנים האחרונות. אנשים שנמצאים בצמתים מסוימות ומתעלים זאת לכלכלה.

המוצרים והשירותים הללו יכולים להיות סופיים או ביניים. המוצרים והשירותים נרכשים על-ידי משקי הבית. משק הבית במובן של כלל האנשים הגרים באותה יחידת דיור מוגדרת. ביחידה זו יש פעילות יצרנית (כביסה, ניקיון, בישול) וצרכנית. נוסף לכך יש פירמות שרוכשות את המוצרים והשירותים. אנו מתייחסים לפירמה/ חברה מבחינה משפטית כגוף אחד, אוסף של גורמי ייצור שבאים וחוברים יחד. סוגי חברות:

• חברה פרטית- בבעלות אדם
• חברה ציבורית- סוג משפטי אחר של הגדרת החברה. נסחרת בבורסה.
• חברה בע"מ- מגביל את האחריות המשפטית של הבעלים על החברה. חברות זרות הנמצאות בישראל, עמותות..