זו כבר החוויה הדתית- שילוב של רגיעה, של אושר אדיר שמגיע מבפנים, וריכוז מאד גבוה. כל הדברים הללו נקראים בספרם של ניוברג וניוברג כחוויה מיסטית. זה לא מאד שונה מחלום מאד טוב, אומחוויה מאד מרוכזת של הסתכלות פנימית
- הם טוענים שלפעמים מגורה ה pineal gland- שזה יוצר חוויה פסיכודלית, כמו שכלסם פסיכודלי ייצור. תחושה של הזיות ויזואליות, תחושה של כוחות על חיצוניים.
ביקורת:: לא כל חוויה דתית מתחילה בריכוז כזה. אפשרות אחת אחרת היא החוויה הצופית. הם מתרכזים רק בחוויה אחת שקשורה לחוויה מיסטית. התיאוריה הזו חסרה סיבתיות מה קרה למה? רק ניתן להגיד שבזמן שאדם חווה משהו דתי זה מה שקורה במח. אנחנו לא יודעים עם החוויה המיסטית גרמה לפעילות, או הפעילות גרמה לתחושה של חוויה מיסטית.
בניסוי של מאמר רשות הקריאה: נתחו 8 נזירות שחשבות על דברים שונים- להזכר בחוויה רגשית דתית, להזכר בחווה רגשית אחרת ועוד. חלק מהדברים שנאורו היה דברים שמאד דומים למה הופעל במודל של נויבורג ונויבורג. בסופו של דבר לא הייתה להם מסקנה ספיציפת מספיק. הם יכולים רק לשער.
תיאוריות נוספות פופולריות על אף שאינן פופלריות בקרב המדענים:
כימכל האלוהים טוען שמה שהופך חוויות למיסטויות זה סרוטונין. למשל קקטוס שגורם לך לגל סרוטונין ומעורר חוויות מיסטיות. הבעיה עם התיאוריה הזו היא שסרטונין מעורב בדברים רבים.
תיראיית נקודת האלוהים- שיש אזור במח שגורם לחוויות המיסטיות באונה הטמפוראלית. יש סיפור על משהי שסבלה מאפילפסיה והיו לה הזיות. אנשים שסובלים מאפילפסיה יש להם נטייה לחוות חוויות מיסטיות. יש קסדה שאפשר לחבר אליה חוטים שגורמים לאנרגיה מגנטית. הקסדה הזו עושה אפקט מאד קטן יחסית ממה שעושים בשימוש באנרגיה הזו בד"כ, על מנת לבדוק עם זה גורם לתחושה של חוויה מיסטית.
יש לאלוהים הרבה תיאורים, אותם ניתן לקבץ לכמה קבוצות- אלוהים בסנוולנטי, כמסתורי, כמעורר השראה, כבעל עצמה, כ-regulating, כבעל human role, וכ-vengful (מעניש, מכאיב).
זה מאורגן על שני צירים ציר אחד זה אנטרופומורפים (שנותנים לאלוהים תכונות אנושיות) למול אבסטרקט. הציר השני הוא המטפח על מול המעניש. גברים נוטים לראות את האלוהים כיותר מעניש. החלוקה הזו נועדה להתחיל ולטעון- ה"יעילות" של האמונה שלך באלוהים תלוייה בסוג האמונה שלך. ואם אתה מאמין באלוהים המעניש זה יהיה הרבה פחות מועיל.
המחקר של נורית על סוגי אמונה באלוהים
ציר מתחיל של אלוהים כאחדות, כהרמוניה
אלוהים כנחמה
אלוהים כקונפליקט- אלוהים כה מורכב שהוא מסמל את המורכות של החיים.
אלוהים אז לא ידוע
ציר מסתיים כאלוהים של הרבה דברים שבקונפליקט.
אמונה במשבר-
הפוף ממה שאנחנו מצפים לו- אנשים עם תפישה של אלוהים כהרמוני וטוב תמיד, יוצאים ממשבר כשהם מאמינים יותר. לעומת זאת אנשים שתופשים את אלוהים כאבסטרט שלא מתעניין בחיהם, או אלוהים כמעניש אותם באמצעות המשבר- משבר והתמודדות איתו לא ישנו את האמונה שלהם.
נעשה מחקר על הוריקן קתרינה. כמה פסיכולוגים של דת נסעו לניו אורלינס- מאחר וזה איזור די דתי שחווה משבר גדול. כמה ימים לאחר האירוע הם ראיינו אנשים שתפשים עצמם דתים. הם שאלו אותם איך הם מסבירים את האירוע- הם חיפשו לבדוק את מנגנון ההתמודדות, איך הם הסבירו את זה והאם זה היה קשור לאלוהים. הם מצאו 10 דרכים לחשוב על אלוהים, כל אחת מהן עזרה באופן שונה להתמודדות עם הסיטואציה.
- אחד מהקונספטים שאנשים העלו מעצמם, זה אלוהים רק נוכח. אלוהים נמצא בכל מקום- גם אצל האנשים שמחלקים מרקים חינם. עוד
- קונספט שהועלה הוא אלוהים ככל יכול- אלוהים בשליטה והוא רק מודיע לנו שהוא עדיין יכול לעשות מה שהוא רוצה ומתי.
- אלוהם כמרוחק- לא מתעסק בדברים הקטנים ובחיים האישיים שלנו. (?)
- אלוהים אישי-אנשים ציינו שאלוהים היה שם עבורם וסיפק להם עזרה.
- אלוהים באחרים- לראות את הנגיעה של אלוהים באנשים שמסביבנו.
- אלוהים כשופט, שמעניש את האנשים שעשו דברים רעים בניו אורלינס.
- אלוהים כמלמד- הוא רצה ללמד אותנו לקח, הוא יעזור לנו להשתקם. הוא רצה ללמד אותנו משהו.
- אלוהים כדמות אב אוהבת- דווקא הוריקאן קתרינה חיזק את האמונה של אנשים, וההרגשה שאלוהים דואג להם.
