מהו הדבק החברתי?
- קשרי השארות. האדם חש זיקה לקבוצה מסוימת. הנישואים הם נישואים אקסוגמיים ברגע שאדם חייב להתחתן עם מישהו מחוץ לקבוצה הפרטית שלך ואז אתה חש שייכות לקבוצת שייכות אחרת. כך נוצרת רשת של הצטלבויות שמייצרת הקשרים צולבים. כך, לא ארצה להיכנס למקום של הנקמה, כדי לא לפגוע באנשים שהם חלק מהזהויות שלי.
- גם המערכת הדתית מחייבת אותך להשתתף בטקסים שלא נמצאים באיזור הגיאורפי שלך. כיוון שיש לך קרובים באזורים מרוחקים.
- מערכת של חלוקת בקר.
כל אלה מייצרים את הסדר החברתי, המחליף את ראש הממשלה והמשטרה. אין מוסדות ש"עושים סדר" אבל יש סדר, מפאת הפחד מנקמה.
נישואים אצל הטיווי בצפון אוסטרליה
כיצד נשמר הסדר החברתי?
- שארות- משק הבית, משפחה. היא המייצרת את הסדר החברתי.
- דת- נשים נכנסים להריון מרוחות, ישנו הכרח בהקמת המשפחה.
- תרבות ושפה- מתן שמות למשל.
- גיאוגרפיה וכלכלה- הסדרים בתוך הקבוצה.
- מערכת המשפט- עיגון הדברים בחוק ובמסורת.
ביקורת על הגישה הפונקציונליסטית
- קושי בהתמודדות עם שינוי חברתי. הסבר לתהליכים היסטוריים.
- החברה היא תמיד במצב אידיאלי, שכל סטייה ממנו יש לה איזה הסבר מעגלי. נניח, יש מלחמה והיא משרתת את הסדר החברתי. החוקר הפונקציונליסטית יאמר שגם שינוי בא כדי לשרת את הסדר החברתי.
- התעלמות מיחסי כוח. התעלמות מהפגיעה ביחסי הכוחות. לדוגמא, איך קבוצת הגברים שולטת בקבוצת הנשים.
- התעלמות מכוחו של הפרט ליצור ולשנות, התעלמות מהתוכן.
- המחקר הוא פוזיטיבי- אינו מתאים לחקר התרבות האנושית. השיטה של לנסות למצוא שיטות וכללים קבועים אל עובדת. בני אדם הם יצורים שמשנים את המציאות.
מה מניע את התרבות\ הניתוח התרבותי?
אקולוגית- חומריות.
פונקציונליזם- מוסדות חברתיים.
בועז- הסטוריה. התהליך ההיסטורי.
סטרוקטורליזם
מה שמניע את הסטרוקטורליזם היא התודעה. האנשים מייצרים לעצמם את המציאות באמצעות התודעה, הצורה שבה בני אדם קולטים את העולם שבחוץ. האופן שבו הוא נכנס להם לראש הוא המ שמייצר את התרבות, הסדר, החוקים, ההיררכיה החברתית.
קלוד-לוי שטראוס
- התרבות היא אוסף של סמלים שרירותיים (יכול היה גם להיות אחרת, נובע מתהליכים היסטוריים, לא טבעיים) ומנוגדים המתחברים בינם.
עקרונות הסטרוקטורליזם
- אמת אחת אוניברסאלית- לכל בני האדם יש תודעה אחת משותפת. היא תופסת את העולם בדרך מסוימת. תיאוריה אוניברסאלית וכללית.
- הבסיס- מבנה עומק מחשבתי ממיין (קלסיפיקציה). החושים שלנו קולטים מידע רב, אנחנו מחלקים אותו לקטגוריות כדי להתמודד עם הכמות של המידע. לדוגמא, בקשת יש מגוון צבעים, אינסוף. אבל אנחנו מחלקים אותה לשבעה (ממיינים אותם על פי קטגוריות).
- צורת החשיבה קודמת למופע הספציפי.
- מודל משולש- חלוקה בינארית עם קטגוריה מתווכת: טבע, תרבות והתחום האפור בינם. התרבות שלנו היא יכולת המיון שלנו. ההבדל בין הטבע לתרבות היא היכולת שלנו להפריד את עצמנו מהחי, מהטבע.
תפקיד הקטגוריה המגשרת הוא לפשר בין הניגודים הבינאריים.
אנחנו קולטים את העולם באופן מנוגד, הניגודיות הזאת מגבילה אותנו ולכן אנו יוצרים את הקטגוריה המתווכת. היא מחברת לנו את הניגוד.
- התרבות עצמאית מהחברה- חברות שונות הן סוג של מופע תרבותי. החברה היא עוד איזה מופע תרבותי שנוצר מההתמודדות שלנו עם הניגודים הבינאריים. מה שמייצר אתהמציאותזו לא החברה, אלא התרבות שנוצרה מכורח הניגודים הבינאריים.
- סינכרוניות ודדוקטיביות- ישנה הנחה מראש שיש משהו במוח האנושי שקיים שם תמיד ויהיה קיים תמיד.
המיתוסים- מרכז העיסוק של לוי שטראוס
המקום הראשוני ביותר שבו ניתן לראות את הניגודים הבינאריים זה במיתוסים, בטקסטים הכתובים של בני האדם. הטקסטים הכי ראשוניים שבני אדם מתעסקים בהם. מיתוס= סיפור אידיאלי אשר אינו מציג שאלות באמצעותו חברה מספרת על עצמה, מאיפה היא באה ולאן היא הולכת.
- המיתוס אינו מחויב ל"אמת". האמת לא חשובה, עלילת הסיפור היא כלי לסיפור. פחות חשוב אם העולם נברא בשבעה ימים או לא, השאלה מה זה מסמל.
- מיתוס ככלי לעשיית קלסיפיקציה, החלוקה לקטגוריות- דרך המיתוס אנו מנסים להבין את הניגודים הבינאריים.
- בחלום, לפי פרוייד, נחשפות הבעיות של האדם. הדברים שאותם הוא צריך להסביר לעצמו. לוי-שטראוס אומר שהמיתוסים הם סג של חלום קולקטיבי. המיתוסים עבורו מסמנים צורות מחשבתיות, לא מנסה להבין את תוכן המיתוסים.
מרי דאגלס- למה אסור לאכול חזיר?
החזיר לא מתאים לקטגוריה לעצמו. השאיפה האנושית להידמות אל האל, להיות קדוש, היא הרצון לשלמות, הרצון להפרדה, לסד.ר הקדושה= המקום בו אנו שלמים, מופרדים מהחולים. הקדושה משמעה הקפדה על ההפרדה בקטגוריות הבריאה.
- החזיר טמא. טמא= ליכלוך, דבר שהוא לא במקומו.
ואיך זה קשור לחזיר?
"הסיבה היחידה המופיעה בתנ"ך להימנע מאכילת חזיר הוא שהוא אינו עומד בשני הקריטריונים לזיהוי בהמות מאכל." החזיר הוא רק אחד משני החוקים על שמירת הכשרות. זה מסבך את הקטגוריות, הופך להיות טמא, נזרקים החוצה מהקטגוריות הממיינות של בני האדם.
ביקורת:
- האדם הוא פאסיבי.אנחנו מחלקים אותו לתוך ניגודים בינאריים שנובעים מתודעתו בלבד.
- התעלמות מתהליכי היסטוריה ושינוי
- איבוד התוכן ואיבוד הפרט
אורטנר תגיד: יש התעלמות מיחסי הכוח. למה ניגוד אחד נחשב יותר מהשני? (כמו הגבר מהאישה, הלבן מהשחור, התרבות מהטבע?). חוקר סטרוקטורליזם לא מדבר לע טוב ורע, הוא יעלם מהשינויים ההסטורים. הוא לא מדבר על התוכן. ולא מדבר על יחסי הכוח.
