מוצר סופי – עגבנייה למשל! באותה מידה, אותה עגבנייה יכולה להיות מוצר ביניים= תשומה, הנמכרת לחברה המייצרת קטשופ למשל. יש בתהליך גורם הביקוש וההיצע, זרימת כסף. התהליך מחבר בין השלבים הדומים. פדיון- כמה מכרתי כפול כמה שקיבלתי.
המדינה היא שחקן מאוד משמעותי, לוקחת בין 30% ל-60%. היא נמצאת גם בביקוש וגם בהיצע- מציעה שירותים ומוצרים מסוימים אבל גם רוכשת אותם. הכסף הוא כאמצעי שיש לו ערך מסוים (גם צובר ערך וגם אמצעי חליפין).
הכלכלה היא מדע ששייך למדעי ההתנהגות. חלק משמעותי ממנה הוא פסיכולוגיה.בתור מדע, היא מניחה הנחות אודות ההתנהגות האנושית– רציונלית. היא מסתכלת על הצורה בה סוכנים כלכליים (אנשים, פירמות, ממשלה) נמצאים באינטראקציה הזו.הכלכלה יוצרת מודלים של התנהגות אנושית צפויה.
דוגמאות של הנחות הכלכלה על ההתנהגות האנושית:
- תיאוריית מחזור החיים וההכנסה הפרמננטית. לפיהן, אנשים מחלקים את ההכנסה שלהם לאורך כל מחזור החיים, ולכן לוקחים הלוואות וכו'..
- תיאוריית שטחי המרעה המשותפים. הבעיה היא שהם לא שייכים לאף אחד אבל הם מספקים טובין ציבורי ולכן אף אחד לא דואג להם אלא רק מנצל אותם= צריכת יתר.
- ריצה אל הבנקים. כשאנו שמים את הכסף בבנק, הוא לא שומר את כל הכסף אלא רק 6% ממנו ועוד פיקדונות של לילה אחד בבנק ישראל(ועוד כל מיני דברים שלא קלטתי כשהוא אמר אותם). בשאר הכסף הוא משתמש להלוואות. אם כל האנשים ירצו לקחת את כספם מהבנק- לא יהיה! התופעה רק תחריף את המשבר עוד יותר, שכן הבנק יקרוס. התוצר של הפעולה הוא לא רציונלי כקולקטיב אך לא כיחידים.
הכלכלה עוסקת בניתוח פוזיטיבי לעומת נורמטיבי. פוזיטיבי מסתכל על מה שיש בעולם, על מה שמצוי, לא על מה שרצוי. ניתוח פוזיטיבי יסתכל על בעיות ויראה איך אפשר לפתור אותן מבחינה טכנית ולא ערכית.
הבחנה בין מיקרו כלכלה לעומת מקרו כלכלה. מיקרו מסתכל ומנתח התנהגות של שחקנים מסוימים ושווקים ספציפיים- שוק המכוניות, שוק העגבניות. המקרו כלכלה לא מסתכלת על המשק בתור רבדים רבדים אלא על המשק ככללו. שואלת שאלות על הריבית, האינפלציה, צמיחה כלכלית, אבטלה.
האינטראקציה שמתרחשת בשווקים מבליטה שני צדדים: שווקים, ביקוש והיצע. ביקוש: ככל שהמחיר של מוצר מסוים יהיה גבוה יותר, כך הכמות המבוקשת של מוצר מסוים תהיה קטנה יותר. היצע: ההיפך.
המחסור הוא התופעה הבסיסית של הכלכלה. המחסור הוא בעיה אנושית ופיזית כאחד, הנמצאת ברובד הכי נמוך של הניתוח הכלכלי. אנו מניחים שכמות המשאבים בטבע היא נתונה ומוגבלת. לכן, אנו לא יכולים לייצר עד אין סוף מוצרים ושירותים. יש פער בין הרצונות והצרכים שלנו לבין מה שקיים בעולם.
המחסור הוא תופעה כללית ואוניברסלית, קיים בכל שוק, מדינה וחברה אנושית. זוהי תופעה אובייקטיבית וסובייקטיבית כאחד. אובייקטיבי- צריך מים ואוכל כדי לחיות כצורך בסיסי קיומי. סובייקטיבי- מותרות, רצון. צורך סובייקטיבי מייצג רצון של משהו שאין לנו.
התופעה באה לידי ביטוי במשאבים שונים:
- פיזיים: מים, קרקע ועוד.
- משאבי זמן: ביממה יש רק 24 שעות, לא יותר.
- כסף. בעיית משיכת היתר היא בעיה החותכת את כל העשירונים בכלכלה. אנו לא יכולים לייחס חשיבות עליונה לכל נטייה שלנו בחיים בשל מחסור זה. דוגמא: בשנות ה-90 היה ברוסיה מחסור גדול במטבע חוץ, המשמש אותה לייבא. המשמעות הייתה מחסור במוצרי צריכה. לכן, הממשלה הטילה קיצוצים על התושבים. התושבים התנגדו מאחר וכל קיצוץ מבחינתם היה מוחלט (היו צריכים להחליט על מה לוותר).
כלכלה כמדע הקודר: נקודת הקטסטרופה המלתוסיאנית. מלתוס היה דמוגרף, חקר את ההיסטוריה האנושית הכלכלית וטען כי יש בעיה- האנושות תגיע למשבר בו כמות המזון בעולם לא תעמוד בקצב גידול האוכלוסיה וצרכיה. הוא טעה, בדיעבד- הצלחנו לדחות את הקץ! דוגמה לכך היא בעיית המים במזרח התיכון.
תופעת המחסור הופכת מוצרים לכלכליים:מוצר חופשי הוא דבר שלא צריך לשלם עליו והוא אינו מוגבל (אוויר). בתנאים מסוימים הוא יכול לעבור למוצר כלכלי– צריך לוותר על משהו כדי לצרוך אותו. תמיד יש אלטרנטיבות. הבעיה הכלכלית היא הקצאת משאבים בתנאים של מחסור. ישראל, למשל, מקציבה משאבים לתעשייה הצבאית ובכך היא מוותרת על הכסף הזה לשימושים אחרים, אזרחיים.
הבעיה הכלכלית
הבעיה הכלכלית היא כללית! היא לא מבדילה בין רמות הכנסה. הבעיה הכלכלית הזו קיימת בכל חברה, ולא משנה תחת איזו שיטה כלכלית נמצאים- קפיטליסטי, קומוניסטי ועוד. יכול להיות שהשיקולים הערכיים העומדים מאחורי ההחלטות יהיו שונים, אך הבעיה נותרת בעינה- הקצאת משאבים במחסור.
לכן, השיקול הכלכלי מבטא החלטה רציונלית העוסקת בקשר שבין משאבים ותפוקות (יכולות ויעדים) תוך ניסיון להביא למקסימום את התועלת.עלות אלטרנטיבית– הערך של האלטרנטיבה הטובה ביותר שעליה אנו מוותרים. זה שונה מעלות כספית (סכום כסף שהושקע לשם הצורך).
אינדיבידואליזם ואינטרס עצמי
- אינדיבידואליזם זוהי גישה הממקמת את הפרט הבודד במרכז.
- אבן מסד של הכלכלה- הניתוח הכלכלי מתחיל בפרט.
- אנו מבדילים כאן בין אינדיבידואליזם מתודולוגי לבין אינדיבידואליזם אתי, מוסרי. הכלכלה מתמקדת במתודולוגי– האינדיבידואל כיחידת ניתוח. זוהי המציאות שלפיה אנו חיים.המתודולוגית היא תפיסה שאומרת שמבחינה אונטולוגית (תורת היש), המציאות בה אנו חיים מושתתת מאינדיבידואלים. אז איך אפשר להסביר תופעה חברתית כגון היד הנעלמה? האנושות יוצרת דרך באופן מקרי וללא כוונה- הסיפור הספונטני של האייט. הצורה בה שווקים מאזנים בין ביקוש להיצע.
- האינדיבידואל הכלכלי הוא פרט מופשט, קונספציית יחיד, אדם ממוצע (סביר).
- יש קשר בין תפיסה אינדיבידואלית לרעיון האגואיזם המתודולוגי (מה מצוי). בהנחות היסוד של הכלכלה יש אינדיבידואלים הפועלים למען מקסום התועלת האישית שלהם.
