גולד חדשות
צרכנות וחדשות זה אצלינו!

גולד חדשות

חדשות וצרכנות זה אצלינו!

השפעות הורמונליות

תוכן עניינים

 

בינתיים אי אפשר לערוך ניסויים בקרב בני אדם בנושא. אבל עורכים בקרב בע"ח, יש מחקרים שבודקים את ההשפעה של ההורמונים הזכריים לעומת הנקביים על התנהגות של בע"ח. תוספת אנדרוגנים מובילה למשחק פעיל יותר וליותר התגוששות גם בקרב זכרים וגם בקרב נקבות. הזרקת אנדרוגנים לנקבות גורמת להן להיות יותר תוקפניות ופחות לטפל בצאצאים. אי אפשר לערוך ניסויים מקבילים בקרב בני אדם, אבל יש מצבים שמספקים ניסוי טבעי. למשל: יש פגם גנטי נדיר שאחת התוצאות היא שיש חשיפה ברמות יוצאת דופן לאנרוגנים עוד ברחם. אפשר לעקוב אחריהם ולראות איך הם מתנהגים. ככלל זה לא כל כך משפיע על בנים, אבל בנות שנחשפו לרמות יוצאות דופן של אנדרוגנים זה באופן לא מפתיע משפיע על המבנה הגופני.

 

מי שעוסק במחקר זה היינדס. נמצא שכבר ביינקות, ייחסית לבנות ללא חשיפה כזאת, בנות מעדיפות לשחק במכוניות וקוביות, מעדיפות לשחק עם בנים מאשר בנות ובגילאי 4-5 כבר מבטאות עניין יותר גבוה גם בתעסוקה ועיסוקיים גבריים. היינדס טוענת שהגבריות היחסית של הבנות האלה זה אף ע"פ שההורים שמן הסתם יודעים את ההיסטוריה לרוב מנסים לחזק אצלן את התחומים היותר נשיים. הבנות בטיפולים הורמונליים, אפשר גם לטעון שלא ניתן לבטל את עניין התקשורת מהמשפחה והרופאים שאלו בנות עם בעיה מסוימת שהן יותר כמו בנים.

כאשר מעלים טענות מהסוג הזה יש קשיים.

 

הרחיק לכת אחד בשם סימון ברון-כהן, חוקר בתחום האוטיזם. אוטיזם ובכלל בדרגות שונות של הספקטרום מופיע אצל בנים אצל בנים 1:4 לפי הערכות. זה הביא אותו לעסוק בשנים האחרונות בקידום תפיסה של מוח גברי ומוח נשי. הטענה הבסיסית שלו היא ששוב, בגלל סיבות ביולוגיות, גנטיות וכו' בנים וגברים מגלים יתרון קוגנטיביי-נוירולוגי במה שהוא מכנה "סיסטמיזינג" – אותה חשיבה שמאתרת, מנתחת, מפתחת קשרים סיבתיים, הבחנות, חשיבה אנליטית-מדעית-ריאליסטית. המוח הנשי מצטיין יותר במה שהוא מכנה "אפטייזינג" כל מה שקשור לאינטלגנציה רגשית.

 

האם באמת יש הבדלים במוח הגברי והנשי? יש על זה ויכוח מאוד גדול. חוקרות בעלות שם מפריחות את הטענה הזאת. יש תחום אחד שבו יש יתרון לא קטן לגברים וגם לזכרים של זנים אחרים וזה התחום של התמצאות מרחבית. גם בקרב בע"ח זכרים לומדים יותר לנווט במבוך מאשר נקבות.

טענה שיכולה להסתדר גם ברון-כהן היא שכישורים בהתמצאות מרחבית יכול לתת יתרון בתחומים של מתמטיקה, בעיקר בכאלו שעוסקים במרחבים וגם ברמות הגבוהות של הפיזיקה. לא ברור איזה מן יתרונות אם בכלל זה נותן בתחומים אחרים.

 

בנות בממוצע רוכשות שפה יותר מוקדם מבנים. אבל מבחינת יכולות ורבליות: הבנה, כתיבה, חשיבה… היתרון הזה נמחק עם השנים. בנות לא מגיעות לציון גבוה יותר בחלק המילולי של הפסיכומטרי.

 

טענה עדכנית של מקובי

במשך שנים היא פיתחה את הטענה שהנטיות המגדריות מתפתחות בעיקר בתוך האינטרקציות בקבוצת השווים של המגדרים. בהתחלה נשאלה השאלה למה כל מים בוחר לשחק לבד?

 

טענה ברוח ההבדלים הביולוגים: בגלל הבדלים של הורמונים בנים מגיעים כבר לעולם עם נטייה יותר ברורה לדומיננטיות, לתחרות, זה מתבטא בגיל צעיר. בגלל שהם יותר אוהבים משחקים פיזיים הם אוהבים לשחק עם כאלו שדומים להם ולרוב זה בנים. יש פה אינטרקציה של כאילו תורשה וסביבה. נטיות קיימות למיניהן מכוונות לבחירה של סביבות מסוימות, בעצם הבחירה היא נוטה לחזק את הנטיות הראשוניות ומכאן התופעה הדי לא אינטויטיבית שמוצאים בתחומים שונים שההשפעה היחסית של תורשה מול סביבה במקום לרדת עם הגיל דווקא עולה.

בתהליך מקביל יש מחקרים שמראים שלבנות מגיל שנה יש הסתייגות ממשחקים פיזיים ואז הן בוחרות לשחק עם מי שדומה להן – בנות.

 

כנגד זה צריך להגיד שדווקא בתחום של המגדר בגדול, בממוצע במערב הבדלים מגדריים נוטים להצטצם עם הגיל דווקא.

 

מקובי הגיע לנקודה שהיא בעצם טוענת: אי אפשר לחלוטין להתעלם מהאפשרות שלאיזשהם נטיות מולדות. יחד עם זה גם מקובי וגם הרבה חוקרים אחרים מציינים שבניגוד לבע"ח, בני אדם לא רק נתונים להרבה השפעות חברתיות, אלא גם בעלי יכולות קוגניטיביות כולל אינטרוספקציה ומודעות עצמית שהופכות את הסביבה החברתית התרבותית למקור מאוד חשוב של השפעה, גם לתחום של תפקידי מגדר.

 

למידה חברתית – כיצד תהליכים של למידה חברתית יכולים להשפיע, ליצור הבדלים בין בנים לבנות? למידה ישירה, סוכני חברות למיניהם מתנהגים אחרת כלפי בנים ובנות, תופסים אותם אחרת ומעבירים את הציפיות ואת הערכים והתפיסות באופן ישיר. קונים לבנים מכוניות וחוות נמלים ולבנות בובות. מחקרים הראו שכאשר מראים למבוגרים צילום של תינוק בן שבוע ולתאר איזה מין תינוק זה הם מציגים אותו כבן, מראים את אותו ציור להורים אחרים ואומרים שהוא בת והם אומרים את ההפך מהקבוצה הראשונה "קטנה, שבירה, עדינה".

 

הכוח של הגישה של הלמידה החברתית הוא שהלמידה לא צריכה להיות ישירה, מרבית הלמידה היא עקיפה דרך תצפית ומודלים לראות איך מבוגרים מתייחסים לבנים ולבנות, לקרוא ספרי ילדים שבהם יש רוב של גיבורים בנים ושיש גם תפקידים שונים רגשיים מעשיים לבנים ולבנות, לראות ספרי דיסני.