בלי להיכנס לסוגיה הספציפית של המשחק אפשר לדעת מה התשובה שלו לגבי השאלה: האם צורות המשחק משתנות עם הגיל – ברור בגלל שהן מתפתחות.
כיצד זה משתנה? פיאז'ה מבדיל בין 3 צורות עיקריות של משחק:
- תחילה המשחק הסנסו-מוטורי – ע"פ פיאז'ה כאשר תינוק בן 8 חודשים שלמד כבר לדפוק חוזר ודופק עם חפץ מסוים, כאשר חיוך מרוח על פניו, זה משחק משום שרואים שהוא נהנה מזה. בשביל פיאז'ה זה משחק ולא משהו אחר משום שהוא לא לומד שום דבר חדש, המהות של המשחק הסנסו-מוטרי הוא לחזור על דבר אך ורק כי זה כיף. פיאז'ה מדמה את המשחק הסנסו-מוטורי של תינוקות לחתול למשל שרודף אחרי כדור, הוא אמר שאין לנו סיבה להניח שאותו חתול ברגע זה מתרגל ציד או משהו כזה, אלא החתול כמו התינוק נהנה מזה.
- המעבר או תחילת המעבר לשלב הפרה-אופרטיבי ולתחילת חשיבה סימבולית מתחיל או מאפשר התחלה של הבחנה ביו מציאות לבין דמיון או לא מציאות. באחת מהתצפיות שלו, במקרה הזה על ז'קלין, הוא כותב את המהלך הבא: ז'קלין הייתה ישנה ועל השמיכה שלה היו פרינג'ים, גם לשטיח בסלון היו פרינג'ים. בגיל 14 חודשים הוא רשם את התצפית הבא:ז'קלין על השטיח מסתכלת על הפרינג'ים, נשכבת, עוצמת עיניים וכעבור דקה מתיישבת. כעבור חודשיים המצב חזר על עצמו אבל הפעם היא מסתכל כאילו שמה לב או נזכרת שלשטיח יש פרינג'ים, היא נשכב, עוצמת עיניים, פותחת אותם, מסתכלת על פיאז'ה וצוחקת. לדעת פיאז'ה קרה משהו משמעותי בין שתי התצפיות האלה. בפעם הראשונה כשהיא רואה את השטיח זה עושה לה אסוציאציה של מיטה. בפעם השנייה היא עשתה את עצמה כאילו ישנה וההבדל הזה הוא מהותי.
המעבר לקדם אופרציות, ליצוגים פנימיים ותחילת חשיבה סימבולית היא זו שמאפשרת את המשחק הדימיוני, לפני זה התינוק לא משוגל קוגניטיבית. במהלך התקופה הזאת הוא מסוגל ויותר ויותר עושה את זה. המשחק ניהיה יותר מורכב, בתחילה, בגיל שנה וחצי בערך התינוק מסוגל להניח את ראשו על כר ולעשות כאילו הוא ישן, יותר מאוחר הוא יכול להשליך את זה גם על חפצים אחרים, להניח בובה על כר ולעשות כאילו שהיא ישנה, לעשות את עצמו כאילו הוא מישהו אחר – מרכיב דמיוני מרכזי החל מגיל שנתיים-שלוש. לדעת פיאז'ה הפרטנרים למשחק משתנים בתקופה הזאת, בתחילה המשחק הוא לבד או בתיווך של מבוגר, בהמשך ילדים מרבים לעסוק במה שהוא קרא "משחק במקביל" – מבחוץ נראה שיש שני ילדים שמשחקים במשחק משותף אבל כשמתקרבים רואים שכל אחד שקוע במשחק שלו, מה שמסתדר על תפיסתו של האגוצנטריות. בסוף התקופה ילדים מתחילים לשתף פעולה ולשחק יחד באיזשהו משחק דמיוני.
- סוג שלישי של משחקים: משחק מבוסס כללים או חוקים – לדעת פיאז'ה הצורה הזו של שמחק מתאפשר בגיל 7 בערך בגלל היציאה מהאגוצנטריות והמעבר לשלב האופרציות הקונקרטיות.
הרעיון הוא שבלי חשיבה של אופרציות ילדים בעצם לא מסוגלים להבין ממש מה זה חוקים כמשהו שלא קשור לרצונות הפרטיים שלי. הוא חקר את הנושא הרבה, בין היתר הוא עשה על הבנה של חוקים של גולות בקרב ילדים שוויצרים. הם הכירו את המשחק והוא היה שואל אותם שאלות כמו: אם יש ילד אחד גדול ואחד קטן והם משחקים, מותר שהקטן יעמוד קצת יותר קרוב או שאסור? חלק מהם אומרים: "אם בא לו" כי הם לא מבינים מה זה חוק. חלק אומרים "לא" ואז הוא שואל "למה לא?" הם עונים:אם הוא יעמוד קרוב יקרה לו משהו לא טוב, למשל:"אלוהים יעשה שהוא לא ינצח" כי כלל זה לא משהו שניתן לשנות אותו, הוא נתון ולכן אם יש כלל ואתה מפר אותו זה לא טוב. ילדים בקדם אופרציה לא יכולים לשחק לפי כללים כי הם לא מבינים חוקים ולכן גם לא מצייתים.
הבט נוסף של משחקים מבוססי כללים שהם לרוב משחקים חברתיים, הילד האגוצנטרי שמתקשה ליטול פרספקטיבה של מישהו אחר מתקשה גם במשחקים ע"פ כללים. אחת הנקודות כאן היא האם המשחק מקדם? לא. אבל הם הוא מקדם ע"פ פיאז'ה? פיאז'ה היה נחרץ בדעתו שהמשחק הדימיוני ממלא תפקידים רגשיים ולחלוטין לא מקדם התפתחות קוגניטיבית, עד כדי כך שהוא אומר: אתם רוצים להבין או ללמוד יותר על הפונקציות של המשחק הדימיוני תלכו לקרוא את הפסיכואנליטיקאים, היא לא מקדמת התפתחות קוגנטיבית.
התפתחות של סכמה מבוססת על פעילות מבוססת של שני מנגנונים: הטמעה והתאמה, פעילות משולבת של לכלול יותר בעיות בסכמה קיימת ושינוי הסכמה כדי לפעול על בעיות חדשות. לדעתו, משחק דימיוני נשען רק על אחד מהתהליכים האלה ולא על שניהם – הטמעה. בהכללה גורפת הוא טען שהמשחק הדימיוני מבוסס רק על הטמעה, ומכאן לא יכול לקדם התפתחות קוגניטיבית או רכישה של סכמות כי זה חייב גם התאמה.
לדעתו גם חיקוי לא מקדם התפתחות קוגניטיבית. לדעתו החיקוי כולו התאמה, הוא מתאים את עצמו לגמרי למה שהוא מחקה, חסר את הפעילות המשולבת של ההטמעה.
דווקא פיאז'ה מגיעה למסקנה שהפעילות הזו של ילדי הגן חשובה אבל לא לפעילות הקוגניטיבית.
צורות המשחק משתנות באופן קוהרנטי ומהותי עם הגיל בהתאם למעברים משלב לשלב. חלק מצורות המשחק האלה לא מקדם התפתחות קוגנטיבית ולחלק יש גם תפקיד שמקדם (ה-GAMES).