תיאור גדוש שמוביל לתיאוריה

  • המחקר הזה הוא מיקרוסקופי וצנוע, תלוי תרבות אחת בלבד. לא מנסה להשליך על תרבויות אחרות בעולם.

כיוון המחקר – מלמעלה למטה:

למטה- תיאור עובדתי של מה שרואים.

למעלה- תיאור כל המשמעויות הניתנות להבנה ופרשנות על ידי הנחקרים ואחר כך על ידי החוקר.

 

  • להביט מעבר לכתף היליד.
  • שימוש במושגים שונים, תאוריות שונות ואפילו דיסציפלינות אחרות. (מושגים מעולם הספרות, לדוגמא).

 

החוקר הוא לא "מספר כל יודע".

 

תיאור גדוש שמוביל לתיאוריה

שלוש רמות:

  • תיאור מחוק- מצלמה
  • פרשנות הנחקרים- רובד שני
  • פרשנות החוקר- מעברלכתפי הנחקר.

 

  תיאור מחוק- מצלמה פרשנות הנחקרים- הבאלינזים פרשנות החוקר- גירץ
תרנגולים אנשים משפצרים את התרנגולים התרנגול הוא חשוב עבור הבאלינזים. (מרכזי בתרבות) מסמל גבריות, התרנגול הוא סמל שמשקף ניגוד בינארי- הפראיות מול השליטה, התרנגול הוא קטגוריה מתווכחת שמסבירה את הפער בין החיה לאדם.
קרב מנגנונים לספירת זמן, דם, שופט בקרב מתקיימת מערכת חוקים של סדר וארגון ברור התכנסות ממוקדת- התכנסות תרבותית שמלמדת אותנו על התרבות. "משחק עמוק" משחק שלא ראציונלי לעשות אותו מבחינה חברתית, אך הוא משקף את המעמד שלי. (למרות שמבחינה כלכלית זו טעות).
הימורים כסף, החלפת כסף ההימורים מלמדים על מעמד. סטטוסים, מעמדות, שיקול חברתי

 

מה אפשר ללמוד על הבאלינזים מהטקסט? מופע התרנגולים הוא זוג של אמצעי ריטואלי שבני האדם, התרבות עושה כדי להסביר לעצמה מה זה להיות באלינזי.

  1. לכן האנתרופולוג יכול להבין דרך קרב התרנגולים את תפיסת הזמן הבאלינזית.
  2. האתוס הבאלינזי- באמצעות הקרב הבאלינזים מספרים לעצמם מה הן התכונות הרצויות\ הדחויות של אדם.
  3. סדר חברתי- ביאור מטה חברתי. ניתן להשליך זאת על מופעים תרבותיים אחרים של הבאלינזים.

הבאלינזים מספרים לעצמם על עצמם באמצעות הקרב.

 

באיזה כלים גירץ משתמש מתוך סל הכלים?

  • פונק'- סדר חברתי, סטטוסים חברתיים
  • סטרוק'- ניגודים בינאריים (התרנגול כמתווך?)
  • תרבות ואישיות- הקרב מלמד אותנו מהי האישיות הנכונה\ הראויה בבאלי.

 

ביקורת:

  • אין אימות מדעי
  • מיקרוסקופי מדי. על בסיס קרב התרנגולים הספציפי הוא משליך על תרבות שלמה.
  • אין יכולת הכללה. מדובר על מופע ספציפי, לא ניתן להכליל על תרבויות אחרות.
  • אין התייחסות לכוח ולניצול (בייחוד אצל גירץ). גירץ הואשם בפונקציונליזם כי הוא לא ניסה להסביר לנו איך נוצר מערך ההימורים- איך נוצרו העניים והעשירים? מי מרוויח מהקרבות? מהם מערכות הכוח שפועלות?

 

הכניסה לשדה- "להיות שם"- קליפורד גירץ ורנאטו רוזלדו: סובייקט ממוצב

עד עתה לא ראינו את החוקר בטקסט המחקר, גירץ מספר לנו בתחילת המחקר על עצמו. בכך הוא מנסה לשכנע אותנו. הוא שקוף לגבי מה שקורה לו בשדה, הוא חושף בפנינו את הקשיים שלנו, זה מציג את הסיפור שלו בצורה יותר אמינה. לאחר שהוא מצליח להיכנס לתרבות האחרה, המספר חוזר להיות המספר "יודע כל", הוא מתמקד בנחקר. הוא מסתכל יותר מבחוץ.

 

רפלקסיביות- המודעות של החוקר עצמו לעצמו, למחקר הבין- סובייקטיבי.

 

משבר הייצוג ואנתרופולוגיה ביקורתית

אנתרופולוגיה עכשווית- ביקורתית

 

חסן

טקסט לא רפלקסיבי. זהות הכותבת לא ידועה ולא משתקפת במאמר.חסן חוקרת רצח נשים על רקע כבוד המשפחה בקרב ערביי ישראל. המחקר של חסן מתבסס על כתבות מהחדשות. היא מציגה את המחקר כאובייקטיבי, אבל ישנה בעייתיות בהסתמכות על כתבות מהחדשות שאין לה וודאיות.

 

מוצפי גלר

דרך מחקר השדה שלה בדרום אפריקה היא מגלה על מערכות יחסי הכוחות שהיא שרויה בהם באקדמיה הישראלית: אשכנזים מול מזרחים, נשים מול גברים. דרך המחקר היא מיגעה לתובנות בקשר לעצמה. היא מגיעה לתובנות הללו דרך רפלקסיביות.היא אפילו מציינת זאת במאמר. טענתה היא שיחסי הכוחות הם דבר דינאמי, לא יציב, לפעמים אני למטה ולפעמים למעלה, הכול יחסי, מאוד פוסט-מודרני.

 

בעקבות כך שגילו שהאנתרופולוג הוא לא אובייקטיבי נוצר:

 

משבר הייצוג והלגיטימציה

משבר הייצוג- מי אני בתור אנתרופולוג שאייצג את המחקרים שלי?

לגיטימציה- האם הדיציסיפלינה הזאת צריכה בכלל להתקיים?

  • ביקורת פמיניסטיות- האנתרופולוגיות יותר נדירות במחקר.
  • פוסט מודרניזם- התערערה התפישה של האובייקטיביות, של האמת.
  • האנתרופולוג כסובייקט המחקר.

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

גישות שלא נמצאות אצל פלדמן

  האנתרופולוגיה הקלאסית  התרבויות מתפתחות לאורך ציר לינארי. ניתן למקם כל תרבות על גבי הציר כדי ללמוד על האחר ובייחוד עלינו. גישה מאוד אתנוצנטרית– לא

קר עוד

פרשנות הנחקרים

    בוטום אפ- לקחת את המקרה שאני צופה בו ולומר אמירה גדולה יותר בקשר אליו. לנסות כך להתכתב עם טענות תיאורטיות שהציעו חוקרים לפני.

קר עוד

טקסים ממלכתיים בישראל

הנדלמן וכץ- טקסים ממלכתיים בישראל: בעיניים פונקציונאליות, הטקסים הללו משרתים צורך בחברה: טקסי לכידות. ניסיון לייצר דבק חברתי. בעיניים לא פונקציונאליות, ניתוח הבנייתי-פרשני-סמלי של טקסים

קר עוד

סוגים שונים של סמלי מפתח

  עצם מרכזי- מסכם של החברה. מטאפורה לחברה. החברה המערבית כמכונה משומנת, לדוגמא. תסריט מפתח בחברה- השואה לדוגמא, בישראל. מיתוסים כמובן שיש שילובים שונים בין

קר עוד