שינויים בשערי חליפין: פיחות וייסוף

 

כשהמטבע המקומי נחלש קוראים לזה פיחות: כשהמטבע המקומי יקנה פחות מטבע זר אומרים שיש פיחות במטבע.המשמעות היא שצריך יותר שקלים בשביל דולר אחד. אז באופן יחסי הערך של השקל פוחת מול הדולר. למי הפיחות הוא טוב? ליצואנים. היצואנים מוכרים בחו"ל תמורת דולרים שאותם הם ממירים לשקלים. ככל שהשקל יהיה חלש- הם יקבלו יותר שקלים לכל דולר אחד. על זה הבנק מנסה לשמור.

ייסוף: כשהמטבע המקומי מתחזק, כלומר, צריך פחות שקלים עבור כל דולר. זה טוב ליבואנים.

ביקוש והיצע למטבע חוץ

מה משפיע על שער החליפין?

שער הריבית –אחד הכלים המוניטריים הבסיסיים שאותם הבנק המרכזי יכול להפעיל הינו ריבית. שער הריבית יכול לדחוף או לדחות אנשים לקנות את המטבע המקומי. ריבית גבוה למשל תמשוך משקיעים מחו"ל. בכך הביקוש לשקלים יגדל ויוצר ייסוף. אולם לא בטוח אם הריבית תעלה שיווצר ייסוף. מה שחשוב הוא הריבית בהשוואה לזו בחו"ל.

חוזק, חוסן הכלכלה–חברות דירוג האשראי מדרגות את המדינה מבחינת רמת הסכנה שבהשקעה שבה. המדינות המסוכנות צריכות לפצות על הסכנה ולכן שיעור הריבית אצלן גבוה יותר.

כמובן יש מצב פוליטי, ביטחוני ועוד שמשפיעים על שער החליפין. גם מאזן התשלומים משפיע- גירעון מסחרי משמעו שיש יותר ייבוא מאשר ייצוא. המשמעות היא שמי שמייבא צריך לקנות מטבע חוץ ולכן יש ביקוש יותר גבוה למט"ח. הרבה פעמים נראה פיחות.

שיקולים ומטרות שונות עומדים בבסיס הבחירה בסוג שער החליפין: מדינות בוחרות האם להיות במסגרת שער חליפין קבוע או נייד יש להן כמה שיקולים:

בשער קבוע:

  1. לנסות לייצר תנודות מקרו כלכליות. זה נובע מזה ששער חליפין קבוע מקטין את הזעזועים לביקוש גבוה לכסף. זה עוזר למתן את ההשפעות על התוצר.
  2. מתורת המשחקים–בשער חליפין קבוע יווצרו תנאים טובים לאינפלציה נמוכה. קשור לאמינות של הבנק המרכזי
  3. מדינות שעושות אינטגרציה בניהן הבינו שהשלב הבא חוץ מלהוריד מכסים והסכמי סחר הוא להנהיג מטבע אחד. למה? כי שער חליפין קבוע נותן לנו ביטוח. כשאנחנו עושים עסקאות עם מדינות אחרות, אם שער החליפין ישתנה כל הזמן תהיה לנו הרבה פחות וודאות במערכת השיקולים במסחר. יש לדברים הללו אפקט מצטבר על הכלכלה. שער חליפין קבוע נותן ביטחון שהמחירים יישארו. הדבר הראשון שעשו באירופה היה לקבע את המטבעות אחד מול השני ולאחר מכן- איחוד בניהם.

בשער נייד-

  1. הבנק המרכזי הרי לא צריך להתערב ולכן יש איזון אוטומטי בין השינויים של הביקוש וההיצע. מדינות שפחות רוצות לפגוע באיכות המט"ח שלהן יעדיפו את זה.
  2. השליטה בכמות הכסף- שער חליפין נייד מחזיר את השליטה על הכסף לבנק. לא צריך להדפיס עוד כסף כדי לקנות מטבע זר.

 

הגישה הקיינסיאנית

מבוא הכלכלה הפוליטית והקיינסיאנית:

מבקרת את הכלכלה הקלאסית והניאו-קלאסית. קיינס לא היה בכיוון מדינת הרווחה. אולם הכלים שעליהם הצביע לפתרון בעיות אפשר להשתמש בהם גם על מדיניות רווחה.

ביקורת קיינסיאנית על השוק החופשי: היד הנעלמה והשוק החופשי לא יכולים לפעול באופן אופטימלי לאורך זמן ולנהל את עצמו. לכן צריך דחיפה שתעזור להחזיר את הכלכלה לפעולה שלה.

מגישה הניאו-קלאסית היינו אומרים שיצרנים לא יצליחו למכור את כל מה שהם מייצרים בשל סיבות שונות- חישוב מוטעה, שינוי בטעמים וכדומה. לפי הגישה הניאו-קלאסית, יכול להיות שהיצרנים הבודדים לא יצליחו כי הם לא היו יעילים אבל זה לא יכול לקרות ברמת השוק.אולם, הגישה הקיינסיאנית מבקרת זאת ואומרת שאכן יכולה להיות תופעה מערכתית, לא בהכרח קשורה להיצע וביקוש הקיימים. הסיבה המערכתית הזו טמונה בחוסר היכולת של השוק להבטיח לאורך זמן כוח קנייה מתאים במובן של התאמה בין הביקוש וההיצע המצרפיים של כלל המשק.

לכן הגישה הקיינסיאנית מתמקדת בחוסר היציבות של תהליך השחזור והצמיחה של הכלכלה הקפיטליסטית. זה קצת נשמע כמו מרקס, שטען שלכלכלה הקפיטליסטית יש נטייה אינהרנטית לייצר משברים. אצל מרקס המשברים גובלים באלימות. קיינס מקבל חלק מהביקורת של מרקס- מבקר את היכולת של היד הנעלמה להביא לשיווי משקל. ההשלכות הן שדרושות התערבות ממשלתית על מנת להבטיח שאותו תהליך של זרימה כלכליתיימשך ולא יפנה לסטייה שתביא לחוסר שיווי משקל.

כשאדם צורך ברור שזהו כסף של הכנסה של מישהו אחר. אותו מישהו אחר צורך גם ומהווה חלק מההכנסה של מישהו אחר. כל עוד המעגליות הזו עובדת הכל בסדר. אולם לפעמים יש משבר ואז אנשים מצמצמים את הצריכה שלהם ולכן גם ההכנסה של האחרים פוחתת. זה עוצר את התהליך ונכנסים למשבר.

קיינס רואה את המעורבות הממשלתית בהקשר של חשיבות הממשלה בייצוב מנגנון השוק. בנוסף, קיינס נותן לנו תיאוריה מקרו כלכלית מוסדרת. הוא מחבר את כל השווקים יחד ומכניס גורם משמעותי- ציפיות. ההחלטות שלנו בהווה הן נגזרות של הציפיות שלנו לגבי תוצאות העתיד. עד אז לא דיברו על זה. נושא הציפיות הוא משמעותי והיום משתמשים בזה הרבה.

התיאוריה עצמה על קצה המזלג

התוצר הלאומי מורכב מהייצור של המגזר הפרטי, הציבור והממשלה= המשק(יחידים, בתי עסק, פירמות, ממשלה) בתקופת זמן מסוימת. העסקים השונים מייצרים מוצרי צריכה. הממשלה מייצרת ביטחון, כבישים, חינוך… מוצרים שהם מתומחרים ונכנסים למדד התוצר הלאומי.

במשק סגור- התוצר הלאומי שווה להכנסה הלאומית כל עוד המסחר הוא בתוך המדינה.

בשבילינו צמיחה היא כשהתוצר הולך וגדל. מיתון= צמיחה מאוד נמוכה.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים