פרשנות הנחקרים

 

 

בוטום אפ- לקחת את המקרה שאני צופה בו ולומר אמירה גדולה יותר בקשר אליו. לנסות כך להתכתב עם טענות תיאורטיות שהציעו חוקרים לפני.

הציפייה במבחן- להגיע להקשרים רחבים בלבד.לא להגות טענה תיאורטית. את ההקשרים הרחבים ניתן למצוא בדוגמאות ממאמרים ומשיעורים. להגיע לטענה שמהווה פרשנות של הטקסט. הטענה צריכה לנבוע מהטקסט. (במטלת הטקס ה'אני' מגיע לידי ביטוי בעיקר בסוף, אבל לא העיקר).להיזהר מטענות אתנוצנטריות,שיפוטיות. הפרשנות שלנו על הפרשנות של הנחקרים.

בתרגיל ובמבחן- המאמרים הם ההקשרים הרחבים שלנוץ

 

רבינוביץ' על הצירים – זר-מוכר, אוניברסלי-פרטיקולארי: בוטום אפ:

התופעה הנצפית: קבוצת כדורסל- מאמן ערבי, רופא ערבי- מטופלות יהודיות.

פרשנות הנחקרים: ציטוטים, דברי המאמן, פרשנויות השחקנים, הבחירה של המאמן לא להשתמש במילים ערביות,עושה אתעצמו קשוח- מפרש את המצב ופועל לפי הפרשנות.

עיבוי משמעות: "השחקנים מחרישים, המומים משהו"-> כל מקום שרבינוביץ' תיאר סיטואציה והתחיל לחפור בה. ( נשארת צמודה לסיטואציה שאותה הוא תיאר).

פרשנות החוקר: (כאשר החוקר קצת מתרחק מהסיטואציה ומתחיל לפרש אותה) כל המאמר למעשה. הבחירות שלו למושא המחקר.

הקשרים רחבים יותר: עוד מקרים בהם קורה המצב הזה-> שחורים ולבנים בארה"ב, מה הם עושים כשמישהו בתפקיד מרכזי הוא שחור, עוד דוגמאות- קשרי מסחר של יהודים וערבים.

טענה תיאורטית: כשאנו באים במגע עם אנשים מקבוצה שיש לנו תחרותיות איתה, אנו נצליח לתת ביחיד אמון רק כאשר אנו מבינים את המטרות הרציונאליות שלו. האמון הזה לא מתרחב לידי קולקטיב.

 

-רבינוביץ' על הצירים:

על הציר זר-מוכר(המיקום של החוקר מול הנחקרים): גם וגם. באנתרופולוגיה הישראלית יש את שני המקומות.

אוניברסלי- פרטיקולארי (תפישת החוקר את הנחקרים- האם התרבות היא פרטיקולארית או אוניברסאלית): מתחיל ממקום פרטיקולארי, ומנסה להרחיב את זה להכללות יותר גדולות.

-מתודולוגיה:  תצפית משתתפת שקטה. הנחקרים יודעים שהוא חוקר, אבל לא שהם מושא המחקר.

-רפלקסיביות: מאוד. מספר כל הדרך על עצמו, נותן למאמן לראות את המחקר ומספר הרבה על התהליך שעבר.

 

*כשאנו קוראים מאמרים: לחשוב על הנקודות הנ"ל.

 

  • פלדמן: המסעות לפולין אמורים לתרום ללכידות החברתית.

המוסדות שבאים לידי ביטוי- החינוך, צבא- בטחון, כלכלה- עולה כסף\ מסובסד, המערך התרבותי-טקסי. (אלה המיימדים הפונקציונלים אצל פלדמן.

  • מימדים קונפליקטואלים: לא מראים את הפולנים לילדים, מי יוצא למסע ולא יוצא למסע, מי ממן אותו.
  • ניגודים בינאריים: ישן-חדש, ישראל פולין. הקטגוריה המתווכת- כל המסע למעשה, הטיפוס האידיאלי של הקטגוריות המתווכות- העד, ניצול השואה.

 

סיכום התרגולים:

1.הקדמה – תרבות ואנתרופולוגיה

  • טבע ותרבות – המאמץ האנושי הוא להתרחק מהטבע.
  • הגדרות תרבות שונות: טיילור- תרבות כמכלול של אמונות וערכים (מכלול סטטי), גירץ- הוסיף את תהליך המשמעויות והפרשנויות האנושי למה שטיילור מדבר עליו.
  • שני הצירים המרכזיים: אוניברסאליות–פרטיקולאריות, זר–מוכר (הבנה ופירוק המובן מאליו). בכל אחד מהצירים הללו יש ביקורות ובעייתיות, לכן אף פעם לא תהיה בקצוות הצירים.
  • Emicמולetic, אינדוקטיביות (טבולה רסה) מול דדוקטיביות (עם טענה להוכיח), אתנוצנטריות. (העמדת התרבות שלי במרכז וראיית התרבויות האחרות נחותות. האנתרו' מנסה להתעלות מעל זה- להבין כל תרבות בעיניים שלה).
  • מאמרים – בוהאנן, בילו, דשן ושוקד (מאמרים כללים).

 

2.עבודת האנתרופולוג

  • עבודת השדה לפי מלינובסקי – "השלד" "הבשר והדם"- תיאור האופן, "הנפש"- מה האדם חש.
  • הגישה הפרשנית (הגישה שמובילה את האנתרו' בשנים האחרונות) – אינדוקטיביות, סובייקטיביות וצניעות, תיאור גדוש.
  • משבר הייצוג ומשבר הלגיטימציה– הסיבה שבגללה הגיעו לגישה הפרשנית. משבר הייצוג- האם אני, כגבר, לבן, אירופאי, יכול לייצג נשים מהעולם השלישי? משבר הלגיטימציה- גם אם אני יכול לעשות את זה, באיזו זכות? האם אני מנצל אותם?
  • התגובות למשבר הייצוגרפלקסיביות, מחקר בבית– פותר את משבר הייצוג, ריבוי קולות– לחקור יחד עם היליד, לתת למושא המחקר להשמיע את קולם.
    • מאמרים – מוצפי-האלר, מלינובסקי, אלאור, גירץ, רוזלדו (ומאמרים מסוף הקורס, אשר יש בהם מימד של רפלקסיביות).

     

    סיכום גישות וכלים- בעזרת מאמרו של פלדמן

    • החלוקה לגישות אינה חדה וברורה (וטוב שכך- אנו יכולים להיות מחויבים לשדה ולא לגישה).
    • הגישות הן כלים לשירותו של האנתרופולוג כדי לנתח תופעה מסוימת ולכן נעשה שימוש בשילוב של כלים שונים מגישות שונות.
    • מכיוון שכך, נוכל לקרוא כל מאמר מכמה כיוונים תיאורטיים שלא מוציאים זה את זה אלא מוסיפים לניתוח המעמיק.
    • חשוב לזהות את הכלים השונים שהחוקר מתבסס עליהם, כדי להבין על איזה רקע תיאורטי מתבסס מחקר וכדי שנוכל להשתמש באופן מושכל בכלים אלו.
    • ובמבחן חשוב לזכור: מנתחים מקרה ולא מסבירים גישה. צריך לדעת לקשור גישות בין מאמרים.

     

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

ההיקף של בסיס הכסף

כשמדברים על היצע הכסף מדברים על ממה הוא מושפע? ההיקף של בסיס הכסף –כמה כמות השטרות והמטבעות שיש בידי הציבור והבנקים? בימים שהכסף היה מוצמד

קר עוד

היצע הכסף

מושגים חשובים- נזילות- נזילות הכסף- מהווה את מידת המוכנות להשתמש באמצעי תשלום כלשהו כתשלום. מה שנזיל יותר מאפשר עסקאות טובות יותר ומהירות יותר וכך מזומן

קר עוד

כסף ובנקים

תפקידיו: אמצעי חליפין –מגדיר ערך לעסקאות שונות שקשורות למוצרים ושירותים שאנחנו רוצים להחליף. הוא מצמצם את עלויות העסקה, מאפשר לנו לא להיות ברטרים (להחליף סחורה

קר עוד

ההיצע לעבודה

כשאנחנו מדברים על הביקוש לעבודה, הוא לא שונה בכללים שלו מהכללים שמתנהל שוק אחר מבחינת ביקוש והיצע. ההנחות הן שכל יצרן שואף להביא את הרווח

קר עוד

נושא חדש: שוק העבודה

גישת ההכנסה: מסתכלת על הרכב התוצר וגודלו, על מקורות ההכנסה של משקי הבית. הגדרה: התמ"ג שווה לסך ההכנסה של גורמי הייצור במשק על-פני שנה. גורמי

קר עוד