סמים וחומרים הזייתייים

חוויה דתית פשוטה וטהורה. יש הפרדה בין 3-4, אפשר לגרום באמצעות סמים לתחושה כזו, אבל זו לא הכוונה ב-4.

5. מתודולוגיה קבוצתית של מיסטיקה דתית.
6. delusional insanity.

סמים וחומרים הזייתייים

החומרים הללו מגרים את התודעה המיסטית באופן ניכר. אמת כזו נגלית לחווה התופעה, אבל אחר שהסמים מתפוגגים, וכל התובנות שלך מרגישות פתאום כשטיויות. זה ההבדל בין החומרים ההזתיים לבין התחושה הטבעית של ההתגלות לש אלוהים.

סוג התודעה שבד"כ אנו חושבים שי לנו: הרציונלית, היא רק סוג אחד של מודעות. זו הייתה המסקנה שלו לאחר שסיים לנתח מאות חוויות. העולם בו אנו חיים בו במח, הוא רק אחד מרבים שאנו עשויים לאכלס במקרים רבים. אנחנו יכולים לעשות שיפט באמצעות לעשות סמים, או לחוות חוויה אלוהית. יש הרבה אופנים בהם נוכל להיות אנחנו על העולם.

unio-mystica–

הופרד על ידי החוקרים של היום לשני סוגים. הוא אומר שמכיב המפתח של החוויה המיסטית הוא פיוס. זה כאילו שהקונפליקטים של העולם שגורמים לנו קשיים מתאחדים להרמוניה. אחדות ההפכים, של הרב קוק, אמרה שחשוב להבין שיש כפילויות בעולם- אבל זה נבלע באחדות הכללית שקיימת.

מאפיינים המשותפים להרבה חוויות מיסטיות

הן נותות להיות חיוביות, אם זה היה מאד שלילי ג'יימס טוען שזה לא אותו דבר

לרב יתגלה בפניך אל אחד, כח אחד, גם אתה מאמין בפוליתאיזם

לראות את העולם המהות והטבע כאחד

חסר זמן- המשמעות הנואדיקית שלו תחזיק לאורך זמן

להכחיש את ה-finite self and its wants. ההתגלויות וההבנות הן כלליות יותר ספיציפיות

הן מביאות לאימוץ דברים יותר טובים , מוסריים .

הוא היה ביקורתי כלפי התופעה המיסטית הדתית-

במיוחד דברים כמו אנשים חווים חוויה מיסטית דתית בלי באמת להיות מחוברים לזה במח- ריפוי מחלות, למשל. אם אין לזה תודעות מנטלית אחרת, זה לא מה שהוא מדבר עליו. תודעה של הארה מכילה את הנואטיק ואת החוסר יכולת לתאר- ולזה אין את זה.

 לאן חוקים אחרים לקחו את החלטה של ג'ימס?

החוקר סטרק:

טוען שכ-45% דווחו שהיה להם את השלב הראשון בסולם של ג'יימס. למרות שהוא מעט יותר דתי, מאשר הבנה של משהו שמסתדר וחשוב. תחושה שהכל מסתדר, שיש משמעות מעבר לחיים הגשמיים.

השלב הבא בסולם שלו היא ההרגשה שהאלוהים גם עונה לך: גאולה (אלוהים עזר לי). את זה חוו 9-93%, תלוי בהגדרה. ההבדל נובע מהאם את בודק בקהילות נוצריות שמרניות, או לחלופין לאוונגליסטיות.

שלב אחר הוא הנסיות- אלו שאמרו שהם חוו נס. הייתה תאונת דרכים נוראית אבל אני ניצלתי וכדומה. פה מרגישים את העוצמה של הפרשנות האישית של עובר החוויה- אולי משהו אחר היה מפרש את זה כמזל.

חוויה אקסטטיות– מעבר לתגובה של אלוהים אליי, אלוהים ממש נוגע בי באופן מסויים.

החוויה ההתגלותית- אלוהים ממש נותן לי מסרים, יש לו מה להגיד לי. התגלות.

(חוויה שלילית ושטנית- לא נדבר על השלב הזה).

ה-M scale, לאחר מטה אנליסיס:

מסכים עם וויליאם ג'יימס- אבל לוקח את זה הלאה:

האחדות וההרמונה- אלמנט אחד הוא ההרגשה שכל העולם נראה כמו הרבה דברים אבל בפועל זה אחד (אקס) אלמנט אחר הוא הריקון של עצמי- אני כבר חלק מהכלל ולא רק עצמי (אינ). הדבר האחרון הוא האלמנט הפרשני. חלק מלהפוך את החוויה המיסטית לדתית, הוא לפרש אותה לכזו. זה החלק הנואטי- המשמעות שאתה נותן לזה היא האינטרפטציה.

נוירופסיכולוגיה של הדת

השדה הזה רק מתחיל להתפתח שכן היכולת למדוד את הדברים הללו באמצעות כלים חדישים היא יחסית טרייה. עוד אין הסכמה על מה שבאמת קורה, ועל אף שהשפה היא מאד מדעית וטכנית, זה לא אומרים שהם יודעים או בטוחים יותר מהשערות של אחרים. הרבה מהטענות שלהן הן ספקולטיביות.

RESM- religious/spiritual/mystical experiences.

המאמר שהיה לקרוא על הנושא מציג מודל של תהליך שלם, שמתרחש בכל המח. הם מנסים להכניס את הקוגיטיבי, הרגשי, הורמונים, נוירוטרנסמיטורים.  במאמר מתחילים ברעיון הכללי שניתן להסתכל על המח כמכשיר העוסק בפעולות רבות- שתיים מהן מאד רלוונטיות לדת:

1. הנטייה שלנו לחפש סיבתיות , או משהו מאוחרי מה שקורה. אם נראה משהו עושה פעולה מיד נשעל את עצמנו למה הוא עושה זאת. כשלדברים אין סיבה מובנית כזו- נמציא סיבה כזו לעצמנו.
2. הנטייה לראות את הכל כהוליסטי.