שינוי המחיר מבטא את האינטראקציה בין אפקט התחלופה להשפעת ההכנסה. אם המחיר יעלה, מה יקרה לכמות המבוקשת שלי (בגדול, לא במקרי קיצון)
סוג המוצר | השפעת התחלופה | השפעת ההכנסה | הכמות המבוקשת |
מוצר נורמלי | תרד (אני אצרוך פחות) | תרד (כשההשפעה הריאלית שלי קטנה, הכמות המבוקשת תרד) | תרד= שילוב מצרפי של שתי ההשפעות האחרות |
ניטרלי | תרד | לא תשתנה! | מאחר ואנחנו טוענים כי אפקט התחלופה חזק, הביטוי המעשי של זה תהיה שהכמות המבוקשת תרד |
נחות | תרד | תעלה! כשההכנסה שלי קטנה אני הרי רוצה יותר ממנו | מבחינה אמפירית- השפעת התחלופה נוטה לגבור על השפעת ההכנסה. לכן נניח כי בסיטואציה זו הכמות המבוקשת תרד! |
מה קורה כשיש לי שני מוצרים שתלויים זה בזה ומחיר של מוצר אחד עולה,מה יקרה לכמות של המוצר השני?צריך להעניק למוצר השני את אותן תכונות שדיברנו עליהן קודם- נורמליות, נחיתות או ניטראליות. התנהגות המוצר השני:
סוג המוצרהשני: | השפעת התחלופה | השפעת הכנסה | השפעה כוללת |
נחות | עולה. אני ארצה לצרוך יותר ממוצרים אחרים | עולה. כתוצאה מעליית המחיר של המוצר הראשון ההכנסה הריאלית שלנו קטנה. לכן נרצה לצרוך יותר מהמוצר השני. | עולה |
ניטראלי | אותו דבר- עולה. | לא השתנתה. לא נרצה לצרוך יותר מאף מוצר אחר כי הוא לא תלוי באף רמת הכנסה | עולה |
נורמלי | עולה | תרד! ההכנסה ירדה, אני רוצה לצרוך פחות מהמצר | אי אפשר לדעת. צריך נתונים על מערכת הטעמים של הצרכן ראו פירוט למטה* |
*פירוט:
- אם הכמות המבוקשת של המוצר השני ירדה- נקרא לו מוצר משלים.
- אם הכמות של המוצר השני עלתה- נקרא לו מוצר תחליפי.
- אם לא השתנתה הכמות של המוצר השני- נבין שהמוצר השני הוא מוצר לא קשור- לא משלים ולא תחליפי.
ניתוח רווחה/ עודף כלכלי
עודף כלכלי הוא סוד של מדד לרווחה כלכלית של שחקנים שונים בשוק. עודף הצרכן ועודף היצרן= ביקוש והיצע. הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על עקומת הביקוש וההיצע לפי נקודת שיווי המשקל, אבל בניתוח שנעשה עכשיו נסתכל על העקומה בצורה שונה- דרך עקומות שמסבירות את המחיר שכל צרכן ויצרן מוכנים להשקיע.
עודף הצרכן מבטא את ההפרש בין המחיר המקסימלי שהצרכן היה מוכן לשלם לבין המחיר אותו שילם בפועל. יש לזכור שיש תועלת שולית פוחתת (יש הבדל בין הנאה מאבטיח אחד לבין הנאה מכמה אבטיחים, שעלולה להפוך לסבל…)
כל מה שנמצא בין הקו של המחיר לציר ה-Xוה-Y(מתחת לגרף).
עודף היצרן מבטא את ההפרש שמתקבל בין הפדיון לבין ההוצאות.המחיר שהוא מכר בפועל לעומת המחיר שהוא מכר בפעמים הקודמות כדי לקבל את העודף.
הדברים האלה חשובים כי אפשר להבין מה קרה לתועלת של הצרכנים והיצרנים. כשנתעסק בהתערבות ממשלות נוכל להבין מי היו המרוויחים ומי היו המפסידים.
ביקוש והיצע- משק סגור
גמישות
כשמדובר בשני משתנים הגמישות בודקת כיצד שינוי במשתנה אחד משפיע על המשתנה השני/ מה מידת הרגישות של משתנה אחד ביחס למשתנה השני. למשל- כיצד שינוי במחיר ישפיע על הכמות המבוקשת?
הגמישות היא מושג יחסי– מסתכלים על שינויים יחסיים ולא על מוחלטים. היחסיות אומרת גם שצרכנים שונים יגיבו בצורות שונות לשינויים. לכן יש שוני בין האנשים והטעמים שלהם. יותר מזה- לאותו אדם יהיו טעמים שונים ביחס למוצרים שונים.
גמישות היא מושג נקודתי– כיוון שהתכונה של הגמישות היא לא של העקומה כולה (למעט מצבי הקיצון), אלא בכל נקודה ונקודה הגמישות היא שונה.
רמות שונות של גמישות– מצבי קיצון עוזרים להבין:
- עקומת ביקוש קשוחה לחלוטין (קו מאונך מקביל ל-Y), הכמות המבוקשת לא משתנה לפי המחיר, נשארת קבועה. נרצה אותה כמות בכל מחיר (למשל מים). כמובן שהעקומה לא חייבת להיות תמיד קשיחה (כשמחיר המים יורד נוכל לשתול גינה ענקית).
- עקומת ביקוש גמישה לחלוטין (קו מאונך מקביל ל-X), במחיר קבוע יש ביקוש אינסופי- היינו רוצים לקנות במחיר כזה כל כמות.
- עקומת ביקוש בעלת גמישות יחידתית- שינוי של אחוז אחד במחיר יביא לשינוי של אחוז אחד בכמות בכל נקודה על העקומה.
למה הגמישות חשובה?
- הסיפור של הרגישות–הגמישות נותנת מדד לרגישות התגובה שתתרחש במקרים שונים.
- הרגישות חשובה כשאני רוצה לעשות השוואה בין עקומות ביקוש והיצע שונות. למשל, כשמנסים לנבא מה יקרה לשוק כשאנחנו רוצים לערוך שינוי.
- אפיון המוצר: אופי המוצר-
מידת הגמישות של הכמות המבוקשת ביחס להכנסה | אופי המוצר |
גמישות גדולה מ-0 | נורמלי |
גמישות שווה ל-0 | ניטראלי |
גמישות קטנה מ-0 | נחות |