- גישת ההכנסה:
מסתכלת על הרכב התוצר וגודלו, על מקורות ההכנסה של משקי הבית. הגדרה: התמ"ג שווה לסך ההכנסה של גורמי הייצור במשק על-פני שנה.
גורמי הייצור מקבלים את הכנסותיהם משני מקורות: מהעסקים והממשלה. ומקבלים אותן בשתי צורות: שכר על העבודה או תמורה של נכסי הון כמו מבנים או מכונות.
תמ"ג לעומת תל"ג- תמ"ג מתייחס למקום הגיאוגרפי שבו מיוצר התוצר.- האם התוצר יוצר בשטח של המדינה או לא.לעומתו, התל"ג מסתכל על הזהות של מי שייצר אותו מותר. מסתכלים על המקום שבו משקי הבית מתגוררים באופן קבוע. אם מדברים על ישראל, היא תכלול גם את הישראלים החיים בחו"ל, אך לא יכלול עובדים זרים. היום מקובל לפרסם את הנתונים לפי תמ"ג.
הכלכלה הינה מארג של שווקים הקשורים זה לזה:
כשדיברנו מיקרו הגדרנו תמיד את השווקים, בחנו את ההתנהגות שלהם בצורות שונות וכו' (למשל שוק הקפה, הלחם..). דיברנו על אופי השירותים האלה ואיך מתנהל הביקוש וההיצע לפיהם (מוצרים נורמלים, ניטרליים וכו'). יש מוצרים משלימים, חליפיים ועוד. הסתכלנו גם על סטיות מהמודל הזה- מונופולים, אליגופולים ועוד אולים.
אחד הדברים שלא דיברנו עליו הוא ביקוש והיצע לעבודה– איך נקבע השכר בכל שוק. כשאנחנו עוברים לבחינה מערכתית לכלכלה (מקרו)- אפשר לראות שיש שווקים ספציפיים שהם משמעותיים, גם אותם אפשר לאפיין כשווקים של מוצרים במובנים רבים. בין השווקים הללו יש תלות (לכן זה מקרו). לכן, שוק העבודה והשכר בו משפיע על פונקציית הייצור של היצרן בכל השווקים בכלכלה.
סוגי שווקים נוספים:
- שוק העבודה, מסתכל על היצע וביקוש ביחס לרמות שכר שונות, סוגים נוספים של עובדים..
- שוק הכסף
- שוק המט"ח
- שוק ההון- לא נדבר עליו בקורס הזה.
השחקנים השונים: בצד הביקוש יש את הצרכנים ובצד ההיצע יש את היצרנים והספקים שנותנים מוצרים ושירותים. שיווי המשקל בא לידי ביטוי במחיר.
בשוק העבודה, יש בצד הביקוש את המעסיקים ובצד ההיצע יש את העובדים. שיווי המשקל מוכתב על-ידי השכר, כסוג של מחיר מסוים.
בשוק הכסף, בצד הביקוש יש את הלווים (מי שרוצה ללוות כסף) ובצד ההיצע את המלווים (נותנים את הכסף), כששיווי המשקל הוא שער הריבית, כסוג מסוים של מחיר הכסף.
בשוק המט"ח יש המון שחקנים וקשה לאחד אותם תחת קטגוריה אחת. בצד הביקוש יש משקיעים ישראליים שמשקיעים בחו"ל באמצעות מט"ח וגם היבואנים שקונים מחו"ל. בצד ההיצע נמצאים משקיעים זרים שמשקיעים בישראל וגם היצואנים שמוכרים לחו"ל ומחליפים את הכסף שקיבלו לשקלים. ההיצע והביקוש נקבע ע"י שער החליפין.
שוק | צד הביקוש | צד ההיצע | שיווי משקל |
מוצרים ושירותים | צרכנים | יצרנים | מחיר |
עבודה | מעסיקים | עובדים | שכר |
כסף | הלווים- מי שרוצה ללוות | המלווים | שער הריבית |
מטבע חוץ (מט"ח) | משקיעים מקומיים המשקיעים בחו"ל. צרכנים- כשאני נוסעת לחו"ל לצורך תיירות אני מייבאת שירותים מחו"ל ואני צריכה כסף זר | משקיעים זרים הבאים לכלכלה המקומית שלנו. יצואנים שמוכרים לחו"ל ומחליפים את הכסף שקיבלו לשקלים. תיירים שבאים לארץ | שער חליפין |
ההון | רוכשים | מוכרים | מדד מחירי מניות (נאסד"ק, ת"א 25/100), אג"ח, אופציות |
שוק העבודה: תוצר של תעסוקה מלאה
בתחילת השנה דיברנו על עקומת התמורה. הראינו שהיא נגזרת מרמת התעסוקה של גורמי הייצור במשק. לשם הפשטות הסתכלנו על שני מוצרים בלבד. במקרה הזה יש לנו ריבוי מוצרים ושירותים. כמו כן, יש שני גורמי ייצור מרכזיים:
- עבודה–כוללת סוגים ותשומות שונות של עובדים (מיומנויות שונות, משרות שונות)
- הון–כולל מכונות, מבני תעשייה וכו'
חזרה לסמסטר א': דיברנו על יחסי מחירים- יתרון יחסי או מוחלט. אנחנו יודעים שבעולם האמיתי יחסי המחירים משתנים בדחיפות גדולה. לכן, כלכלנים מניחים שאמנם המחירים היחסיים בין מוצרים אמורים להשתנות, אך היחסים בסך המחירים במשק נשארים קבועים. אם הם עולים- הם עולים יחד. סוג של הנחה שניקח. העלות האלטרנטיבית הייתה ביחס למוצר השני. השאלה היא איפה נמצאים על הגרף? אנחנו מגדירים את התוצר כתוצר של תעסוקה מלאה, בשם היעילות. היעילות נקבעת על-ידי 3 דברים: טכנולוגיה, כמות גורמי הייצור ויחס המחירים במשק.
הביקוש לעבודה– איך מודדים את התשומה שנקראת עבודה? כמה דרכים:
- להסתכל על כמות העובדים שלא זהה לאוכלוסייה (למשל בישראל לא מעסיקים ילדים).
להסתכל על כמות השעות המוצעות לעבודה. אפשר למדוד את זה בצורות שונות- למשל סך שעות העבודה במשק בתקופה מסוימת או למשל שעות עבודה לעובד בזמן מסוים.