משבר הייצוג

משבר הייצוג: שאלות על יחסיות תרבותית, תקפות הידע האנתרופולוגי, אופי עבודת השדה, מקומו של האנתרופולוג בשדה ויחסיו עם הנחקרים וזכותו לדבר בשם.

 

התגובות למשבר הייצוג

• עיסוק במשבר עצמו
• סקירה ביקורתית של מחקרי העבר- לראות איפה הם בעייתיים.
• מחקר בבית
• כתיבה רב קולית – יחד עם הנחקרים
• כתיבה רפלקסיבית צנועה ומודעת יותר – כתיבה על מיקום / מיצוב החוקר, על יחסי כוח ועל רגשות

רפלקסיביות- הגדרה מילונית:

מהפעולות השכליות: מופנה או מכוון חזרה למחשבה עצמית.

במחקר החברתי- "רפלקסיביות היא המודעות המתמדת של החוקר עצמו למחקר הבין-סובייקטיבי".

 

שימושים מרכזיים ברפלקסיביות:

1. שימוש ארגוני- פוליטי
2. מיצוב- כלי להשגת מידע ולשכנוע הקוראים
3. מקור מידע להבנת השדה
4. כלי להערכת תקפות המחקר- שקיפות- זה קריטי לדעת מי כותב את המאמר. זה משפיע על איך שאני קורא את המאמר.

 

 

ביקורת על הרפלקסיביות:

• אובר רפלקסיביות- כתיבה שאינה מאפשרת דיון.
• סוגיית המיצוב
• אובר ספרותיות
• דיון ממוקד פחות – אין מדדים "אובייקטיביים" תאורטיים לדיון

 

משבר הלגיטימציה ומאפייני האנתרופולוגיה העכשווית- ביקורת

• גישה פרשנית-סמלית עם נטייה ביקורתית ושימוש ברפלקסיביות- הגישה של גירץ. להסתכל אל הפרטים הסובייקטיבים של התרבות. חוקר דברים שהם פרטיקולריים לתרבות.
• דימוי: שדה פוליטי המורכב ממאבקים על משאבים מוגבלים
• המטרה: חשיפת יחסי הכוח בחברה ועיסוק באי שוויון- המחקר אמור לעורר שינוי חברתי.
• הובלת שינוי – חוסר פחד מהשפעה על המציאות
• תפיסות מורכבות יותר של קונפליקט.
• קונטקסטואליזציה במקום אובייקטיביזציה (תהליך משתנה ולא מבנה נתון)- הכוח הוא תלוי הקשר, הוא לא משהו אבסולוטי, הוא תלוי בקונטקסט. מה שנתפש חזק בתרבות אחתלא בהכרח חזק בתרבות אחרת.
• עיסוק ב"שיחים" ובפרקטיקות של (יצירת) אי שוויון.

 

"האדם נולד חפשי ובכל מקום אסור הוא באזיקים" (רוסו, 1762)

• שיח – Discourse – דבר שמישהו אומר באופן בלתי מודע שמשקף אידיאולוגיה. מילים הן לא ניטרליות. השיח מציין דרך חשיבה ממוסדת, גבול חברתי המגדיר את מה שניתן לומר בתחום מסוים. השיח משפיע על הדרך שבה אנו רואים את הדברים. השיח הנבחר מכתיב את הדקדוק, הביטויים, את הסגנון את הפרקטיקות ואת המציאות.
• לעתים ה"שיח" הופך לטבעי. מנתון להקשרים ל"אובייקטיבי" בעיני החברה והתרבות.

לאיזה אזיקים מתכוון רוסו?

• לשיח של תקופתו – דת, מונרכיה אצולה, לטבע הכפוף לתרבות

 

הפוליטיקה של הכבוד- חסן

אילו אזיקים חסן מזהה? מי מפעיל את הכוח? 

הפטריארכיה, המדינה, הנשים כלפי עצמן, המחקר החברתי הרב תרבותי

ואיך כל זה קורה ? על מה המאמר?

באמצעות שיח ופרקטיקה בנושא כבוד המשפחה

• מהו כבוד המשפחה?
• איך נשמר הכבוד?
• מדוע נרצחות דווקא הנשים? ומי הרוצחים?
• במה זה שונה מקולסון?

עיסוק בקבוצות, אי-שוויון וההקשר של מדינת ישראל

המתודולוגיה של חסן?? ושל מוצפי-האלר??

 

"אם ברצונכם להבין מהי אנתרופולוגיה, בדקו מהו הדבר שאנתרופולוגים עושים. הדבר שהאנתרופולוגים עושים יותר מכל הוא אתנוגרפיה". גירץ.

כדי לבדוק מהי האנתרופולוגיה צריך לבדוק מה האנתרופולוג עושה. מה עושה האנתרופולוג כשהוא עושה את האתנוגרפיה שלו?

 

מלינובסקי

עבודתו המרכזית היא על טבעת הקולה- רצף של איים שמנהלים ביניהן רשת של מסחר, שצדפות נעות מצד אחד במעגל מסויים ומחרוזות מהצד השני. באמצעות המהלך הזה ניתן להבין את המבנה החברתי של האיים, מציע מלינו בסקי. הוא גם מראה כיצד הכלכלה היא סיפור חברתי ולא רק כלכלי.

 

המאמר שקראנו היה הפרק המתודולוגי מהמאמר והוא חלק מהפונקציונליזם של מלינובסקי.  המורשת של הניתוח הפונקציונליסטית שהוא הציע הפסיד לתיאוריה הרווחת כיום. מלינובסקי מציג פונקציונליזם שמשלב את הפרט בניתוח. יש משמעות לפעולתו של הפרט, המבנה והמוסדות משרתים את הפרטים כדי לשמר את המבנה.

מלינובסקי מציע כיצד לעשות עבודה אנתרופולוגית:

המהות המדעית של האתנוגרפיה- אתנוגרפיה קבילה מדעית:

מלינובסקי טען שהוא עושה עבודה מדעית על חיים חברתיים:

• מציאת "החוקים והחוקיות של החיים השבטיים, כל מה שקבוע ויציב. לתאר את האנטומיה של התרבות, לשרטט את מבנה החברה"
• תוך כדי הצגת מדע פוזיטיביסטי המפריד בין נתונים לתוצאות ומציג את שניהם בנפרד באופן מלא ותוך תיאור מפורט של מכשירי המדידה.
• מלינובסקי הוא פוזיטיביסט.