EP היא עדיין מעוררת מחלוקת. ברב האוניברסיטאות בארה"ב אפשר למצוא מעבדות שמתרכזות בזה לעומת זאת. למה זה מעורר מחלוקת? כי הם הגדירו הכל בניגוד למה שהיה קודם. יש את המודל הרגיל של פסיכולוגיה חברתית ( (SSSM.
ההנחה הבסיסית של EP היא "DEEP TIME", שלמח האנושי היה זמן רב מאד להתפתח. אנו מדברים על כל החברים במשפחת ה"הומו" (ארקטוס, ניאנדרתלים וכדומה). אנו מדברים על 1.8 מליון שנים לפני היום- וזה הזמן בו המח התפתח באופן פסיכולוגי. הטיעון שהתפתחות המח היא כל כך ארוכה שהיא לא מתחילה מאפס עם לידת האדםו וגם שרק בהרבה זמן יכולים להתרחש שינויים (כלומר, השינויי הגדול האחרון במח יכול היה להתרחש רק לפני 50,000 שנים).
במהלך ה"DEEP TIME SCALE" התפתח גודל המח, והיכולות גדלו, ואנו עכשיו היורשים של האדם המודרני וגם כל מה שהיה לפניו.
חמשת העקרונות של פסיכולוגיה אבולוציונית:
- גישהעם הרבה דגש על המח. המח נראה כמערכת פיזיולוגית. כל רעיון על רוח ונשמה לא יתאימו פה. הוא מתפקד כמחשב ויש לו מעגלים, ואנו מעוניינים ב HARDWARE. הם לא מעוניינים באיפה דברים קורים במח? אלא במעגלים שמתרחשים במח. הם מתעניינים ב CIRCUITS שמיועדים לפתור בעיות ספיציפיות בעולם.
על מכניזם שאנו מדברים עליו יש לו מעגל עצבי ספיציפי שאחאי עליו.
- המעגלים ה-CIRCUITS עסוקים הרבה פעמים בלפתור דברים שאולי לא רלוונטים אלינו היום. הם התעצבו לפתור דווקא בעיות שהיו רלוונטיות לאבות אבותינו. המנגנונים הפסיכולוגים שלנו היום הם פונקציונליים מיד-פועלים באופן שאמור לעזור לנו להמשיך ולהתקיים ולהתרבות. קשה לחשוב על האופן בו אנו מתנהגים וחושבים כאבולוציה ליעילות, זה כבר פחות אינטואיטיבי .
- מה שאנו מודעים אליו זה רק חלק מאד קטן ממה שקורה במח. רב מה שקורה הוא מתחת למודעות שלנו. זה גורם לנו לפעמים לחשוב שאנחנו מבינים מה אנחנו עושים, שזה היה בשליטתנו ומרצוננו. הם אומרים שזה לא מאד נכון ושהרבה ממה שקורה זה מעגלים עצביים שאנחנו לא יודעים עליהם. למה הם אומרים את זה? כי הם אומרים שיש הרבה יותר דברים ממה שאנחנו חושבים.
- בפסיכולוגיה חברתית מנסים למצוא כמה עקרונות עיקריים שאפשר ליישם אותם להמון דברים בחיים: "מחשב עם מערכת כללית פותרת בעיות". הם טוענים משהו אחר לחלוטין- הם אומרים שיש לנו מעגלים נוירונלים שונים, שמתאימים לבעיות אדפטיביות שונות. יש הרבה יותר רעיונות בסיסיים ממה שאנחנו אומרים.
- המח שלו הוא מח מתקופת האבן. כל המעגלים בו אמורים היו לפתור בעיות של אנשים שחיו אז.
EP OF RELIGION ASKS?
אילו מההחלטות שלנו מכוונות להעלאת האפשרות לרבייה. התיאוריה הזו טוענת שהיא יכולה להסביר כל תופעה בעולם. מה הם עושים עם: אמנות, דת, וכו'.
הם מסתכלים על העובדה שדת נמצאת בכל רחבי העולם. אנחנו לא מדברים פה על גנטיקה (האם יש גן של דת?) או על נוירופסיכולוגיה (איפה זה במח?)- אלא בלמה זה התפתח, איזה בעיה זה ניסה לפתור?
הם לא יקבלו את התשובה –
שזה מעבר למה שאבולוציה יכולה להסביר. דת ומדע הם שתי ממלכות שונות- דת מורכבת מערכים, מדע מורכב מעובדות ואי אפשר לקשר את זה
עוד תשובה שהם לא יקבלו- זה את התשובה של פרויד: זה מרגיע אותנו, זה משכך את הפחד מהמוות. לא יקבלו את זה משום שזה לא קשור לרבייה (אפשר לבקר את זה- אולי לאנשים רגועים יש עוד ילדים, אבל קשה להוכיח את זה).
האדפטיביות של דת קקושר קבוצה שתוכל לחזק את סיכויי ההישרדות- תיאורתיקנים של הדת שמתרכזים באינטרסים של היחיד ולא הקבוצה לא יקבלואת זה.
עידוד רבייה- לא יקבלו כי יגידו שהיו פעמים בהם בדת הקריבו אדם, עודדו פרישות, גרמו למלחמות וכו'.
תשובות אפשריות –
אפשרות להסתכל על הדת כתוצר לוואי ולא כתופעה עצמאית. יש שני סוגים של תוצרי לואי אבולוציונים:
spandrels- הם הקבוצה העיקרית בתיאוריה שרלוונטית אלינו. הם סוג של מאפיין שקורה בצד, זה לא פונקציונאלי, זו לא הסיבה שהוא קיים. ואיכשהוא התחילו להשתמש בזה.
expectation- יישום של מכניזם של אדפטציות על דברים שלא היו אמורים להיות מייושמים אליהם. סנטר הוא מה שמקבלים כשצורת העצמות שמסדר את הלסת שנו נוצרת. כשאנו משתמשים למשל באף שלנו כדי להחזיק את המשקפים שלנו, אנחנו עושים אקספטאטיון. דוגמה יותר קלאסית היא כנפיים של ציפור- אומרים שנוצות היו בהתחלה לשמור על חום, ורק אח"כ נהיו מכשיר שעזר להם לעוף.
פטפטריק טוען שדת היא לא דבר אחד אלא אוסף של אמונות שהוא בעצם אוסף של תוצרי לוואי של דברים שהיינו צריכים בשביל דברים מועילים.