מוצר תחליפי

המחיר והזמינות במוצרים קשורים: הם קשורים למוצר שבו אנו עוסקים. יש לנו מוצר שהביקוש אליו תלוי בעוד כמה מוצרים. הם יכולים להיות משלימים או תחליפיים.

מוצר תחליפי: למשל- אם המחיר של המוצרים המתחרים בקוטג' יעלה, גם המחיר של הקוטג' יעלה. אם המחיר של מוצרים תחליפיים ירד, הביקוש לקוטג' ירד.

מוצר משלים: קוטג' מגיע עם לחם, וזה מאסט! אם מחיר הלחם ירד או יעלה, זה ישפיע גם על הקוטג'. אם ירד מחיר הלחם, צפוי שהביקוש לקוטג' (וללחם) יגדל כי הלחם הפך להיות זול. ולהיפך כמובן.

עלייה במחירים של מוצרים תחליפיים למוצר אותו אנו בודקים- תזיז את עקומת הביקוש ימינה ולמעלה, תביא לעלייה במחיר בכמות שיווי המשקל.

עלייה במחירים של מוצרים משלימים למוצר שלנו- תזיז את עקומת הביקוש למטה ושמאלה, ותביא להורדת מחיר בכמות שיווי המשקל.

• דוגמא שינוי בביקוש–מדוע חברות התעופה עושות מבצעים בחורף? האם פונקציית הייצור השתנתה בחורף, שמצדיקה את השינוי בהוזלה? לא. את הסיילים של חברות התעופה אפשר לנתח לפי עקומת הביקוש וההיצע-Sזה עקומת ההיצע- תהיה חדה במיוחד, לא תתחיל מ-0 בגלל שהחברות דואגות למלא את המושבים ולא טסות אם התפוסה נמוכה. לכן, כל שינוי קטן בביקוש מביא לשינוי חד במחיר.
• דוגמא לשינוי בהיצע– ההיצע משתנה לפי מזג אוויר, זמינות של חומרי גלם, גודל תעשייה, תחרות עם משק אחר. אנו יודעים שעקומת ההיצע מבטאת את הקשר בין המחיר לכמות המוצעת. שינוי במחיר הוא שינוי על העקומה ושינויים אחרים יגררו שינוי של העקומה ולפיכך גם את הכמות המוצעת. שינוי בגודל התעשייה: נניח שהקוטג' מיוצר על-ידי החקלאים עצמם. מה יקרה עם עוד חקלאים ירצו לייצר קוטג' ולהיכנס לתעשייה? כמות הקוטג' המוצעת תגדל- יותר גורמי יצור במשק. לכן עקומת ההיצע תגדל.כשעקומת ההיצע זזה ימינה, כמות שיווי המשקל גדלה והמחיר ירד. לכן הייצור יתאזן בין המחיר שהיצרנים היו רוצים לקחת, ובין המחיר אותו הצרכנים מוכנים לשלם- במרכז ה-X.מפתחי לב!

נניח שמספר מיצרי הקוטג' ירד- העקומה תנוע פנימה. בעבר במחיר 70 אג' ייצרו 60 יחידות. אז לכאורה המחיר היה אמור להישאר 70, אך יש פער- היצרנים מציעים פחות ממה שהצרכנים היו רוצים. לכן, הצרכנים אומרים- אני מוכנה לשלם יותר כדי לקבל כבר את הקוטג' הזה! לכן, המחיר יתאזן לפי הכמות המוצעת- באמצע.כובע סגור!

לא משנה מה, צריך להבין האם ההיצע מתרחב או מצטמצם!

סוגי שינויים:

• שינוי טכנולוגי גם יכול לגרור שינוי בעקומת ההיצע. (נגיד שגילינו שאם משמיעים מוזיקה לפרות- היא מתחילה לייצר יותר חלב).
• מחירי התשומות משתנים. נניח שעובדי החוות היו מתאגדים ומקימים וועד שהיה מבקש עלייה בשכר. מבחינת יצרן הקוטג'- יקר לו יותר לייצר. לכן העקומה תנוע שמאלה, הוא יציע את אותו היצע במחיר יותר גבוה.
• מחיר מוצרים קשורים- חלב. אולי שווה ליצרן למכור חלב גולמי ולא לייצר קוטג'? אם מחיר המוצרים הקשורים יעלה- סביר שיהיה פחות חלב לייצור קוטג' ולכן ירד ההיצע של הקוטג' בשוק.

כשעולה המחיר של מוצר בענף בו מייצרים מספר מוצרים, הדבר צפוי להעלות את המחיר של כל שאר המוצרים הקשורים.

היצע– הרחבה מהן המטרות העומדות בפני היצרן? מה משפיע על הכמות? מה השיקולים העומדים בפניו?

• הבחירה האופטימלית–הבחירה הטובה ביותר. הבחירה האופטימלית עבור הפירמה- האם הפירמה בהכרח ממקסמת רווחים?ההנחה הבסיסית היא שכן. זוהי מטרתה הראשונית! האם במציאות זה קורה? לא תמיד. למנהלות יש כל מיני העדפות שונותוגם למנהלים. למשל- להיות אימפריה בתחום, לתרום לקהילה, לתת שכר הוגן לעובדים שיהיו מסופקים. איך אפשר לחשב את הבחירה האופטימלית של הפירמה? זה קשה מאוד.

הרברט סיימון (נובליסט) אמר כי בכלכלה ואף ממשלות- אף פעם לא מגיעים לנקודה אופטימלית טהורה אלא רק מתקרבים אליה. השיקול של רווחיות תמיד נמצא, לא משנה מה!

ביקוש והיצע, חלק ג'

איך מגדירים רווח כלכלי? כדי להגדיר רווח כלכלי צריך להיעזר בשני מושגים:

• פדיון כולל: המחיר כפול הכמות. האם זה רווח כלכלי? לא! כי לא ברור מה הייתה העלות…
• עלות כוללת: העלות המאגדת בתוכה את כלל העלויות שהפירמה צריכה להוציא כדי לייצר מוצר מסוים. למשל- תשלומים לעובדים, שכ"ד על הקרקע, חשמל, מים, עלויות שיווק וכיו"ב.

לכן, הרווח הכולל הוא הפדיון הכולל פחות העלות הכוללת. יש הבדל בין רווח שחשבונאי לרווח כלכלי. כשכלכלנים מסתכלים על רווח הם מסתכלים על מגוון דברים, כמו עלויות אלטרנטיביות, בניגוד לחשבונאים שלא מסתכלים על כלום!

הזמן בכלכלה הוא לא אבסולוטי. יש 2 סוגי זמן:

• זמן הטווח קצר–אותו הזמן בו היצרן יכול לשנות את הכמות של חלק מגורמי הייצור/ התשומות/ עלויותאבל לאאת הכמות של כל גורמי הייצור (כי לא הכל בשליטתו).
• זמן הטווח הארוך–היצרן יכול לשחק בכל הכמות, לשנות את כל הכמות של גורמי הייצור/ התשומות. (?)

יש גורמי ייצור קבועים ומשתנים:

• גורם ייצור קבוע–ניתן לשנות את הכמות שלו רק בטווח הזמן הארוך.
• גורם יצור זמני–ניתן לשנות את הכמות שלו בטווח הזמן הקצר.