מהי תרבות?

 

מה שמבדיל אותנו מיתר היצורים החיים. שאר היצורים שורדים מתוך אינסטינקטים, האדם שורד ע"י התנהגות נלמדת כגון: שפה, סמלים, ארגון חברתי, והאפשרות להעביר את המידע הזה הלאה.

 

האנתרופולוג אדוארד טיילור: "תרבות או ציוויליזציה היא אותו אוסף מורכב הכולל את הדת, האמונות, יצירות האומנות, המסרהחוק, המנהגים וכל היכולות וההרגלים הנרכשים על ידי האדם החבר בחברה".

 

*ציוויליזציה- תרבות גבוהה, תרבות המבוססת על כתב ויצירה הנחשבת לגבוהה ומעודנת.

 

כלומר:

  1. התרבות היא יכולת נרכשת. (או לא נרכשת).
  2. מתקיימת בין אדם לחברה.
  3. התרבות היא דבר קבוע והיצור האנושי מתואר כפאסיבי.

 

לעומתו, האנתרופולוג קליפורד גירץ: " האדם הוא חיה לכודה בקורי המשמעות שהוא בעצמו כונן… קורים אלה הם התרבות".

 

התרבות ע"פ טיילור נוצרה מחוץ לאדם, חיצונית לנו, נולדנו לתוכה. היא מעוטנית- ע"פ קוד לבוש או מראה, היא איננה דינאמית ומשתנה, רמזה מאוד לקיום של היררכיה של תרבויות.

אצל גירץ אין מקום להיררכיה, לכל קבוצה יש את המשמעת שהקבוצה מייצרת בתוכה. התרבות היא דבר פנימי. נפש האדם מייצרת אותה.

 

*השילוב בין שניהם מוביל אותנו להגדרה ממצה שגם חושפת את המתחים שבהגדרתה.

 

שקספיר בג'ונגל-לורה בוהאנן

השאלה המרכזית במאמר היא האם באמת יש מערכת קודים אוניברסאלית, תרבות אחת, אחדות של הנפש האנושית, לעומת יחסיות תרבותית? (פרטיקולאריות-לוקלית).

ישנו מתח בין:

אוניברסליות- אחדות הנפש:

יש משהו שמשותף לכל החברות. יש איזה שהוא בסיס שכשאר נקלף את כל התוצרים התרבותיים שלנו (כסף, בגדים) נגיע למשהו תרבותי שהוא משותף לכולם.

פרטיקולאריות-לוקלית\ יחסיות תרבותית:

התרבות שלנו קודמת למהות נפשית שכזאת. לדוגמא- התרבות האמריקאית מייצרת יצור אמריקאי מאוד מסויים שלא ניתן לקלף את ממנו. כל תרבות היא שונה ויש לה את המאפיינים שלה. לכן אם נרצה לדבר על האנושות אנחנו צריכים לדבר ברמה של תרבויות שונות ולא ברמה של תרבות אחת משותפת.

 

התרבות היא דבר חזק שיש לו עוצמה רבה. מהסיבות:

  1. התרבות היא יצירה אנושית. יש לה עוצמה של קבוצה גדולה של השפעה ושכנוע.
  2. נלמדת ע"י חוויה משותפת. צריך לחוות את התרבות כדי להבין אותה.
  3. הופכת למובנת מאליה (שפה שקטה). דוגמא- מרחב מחייה אצל האמריקאים.
  4. דינאמית, משתנה, מעצבת את עצמה, מסתגלת.(מסיבות של מהפכות פנימיות, הגירה, כיבוש וכו')
  5. מבדילה בין חברות ומייצרת מפגש עם האחר.

 

אתנוצרטיות: "תפיסתו של מי שרואה את התרבות שלו כעולה על כל האחרות" (תפישה המיוחסת למערב).

במאמר:

  1. הטענה של החוקרת בדבר האוניברסליזם של שייקספיר בתחילת המאמר.
  2. ההשקפה של הצ'יף לגבי תרבותו והאוניברסאליות שלו בהתייחס להמלט.

 

לשלוח לו שוב את התרגיל. בשם הקובץ לרשום את שמי.

 

*דף צפייה:חובה לראות שני סרטים ולערוך את המטלה.

 

 

ציר ראשון : תפיסת העולם הכללית

אוניברסאליות <________________> פרטיקולאריות

 

הציר השני:

זר <_________________>מוכר

 

  • ככל שאני מאמין יותר באוניברסליזם: פחות צורך להפוך את הזר למוכר ונטייה לשיפוטיות
  • ככל שאני מאמין יותר ביחסיות תרבותית: קושי לומר דברים כללים וקושי להפוך זר למוכר.

 

הטענה המרכזית של בילו במאמר:

"קשה להיות אנתרופולוג מבלי לדבוק במידה מסוימת ברעיון של יחסיות תרבותית אך בה בעת קשה, ואולי בלתי אפשרי שלא להאמין שיש מידה מסוימת… של אוניברסאליות אנושית".

 

הפתרון האנתרופולוגי

"בכדי להבין את האדם באשר הוא, וכדי לפרוץ את המחיצה בין ה"אנחנו" ו"הם", יש להפוך את הזר למוכר ואת המוכר- כביכול, הווה אומר את עצמנו, לזר".

כשאני בא לחקור חברה זרה אני צריך להכיר אותה לעומקה. אך, כאשר אני חוקר חברה מוכרת, שאני אולי חלק ממנה, שהיא מוכרת לי, אני חייב להפוך את הזר למוכר, לנסות להתנתק רגשית ושכלית. לשבור את המובן מאליו שלנו.

 

אנתרופולוגיה-הגדרה:

חקר המין האנושי בכל מקום ולארוך כל התקופות. תכליתה היא לגבש הכללות על בני הרדם, גם אם צנועות, ולפענח את רב גוניות ההתנהגות האנושית. ניסיון לתאר באופן הרחב ביותר מה זה אומר להיות אדם.

 

מאפייני האנתרופולוגיה

  1. הוליזם- כוללניות: החוקר האנתרופולוג לא בא לחקור רק את הדת או את הפוליטיקה של הקבוצה אותה הוא חוקר אלא את כל החיים החברתיים והתרבותיים של הקבוצה. לא להתמקד בנושא אחד, אלא בכל החיים של התרבות.
  2. התנסות (תוך דיאלוג): דרך החקירה היא חווייתית. יש צורך לדבר עם הנחקרים ולשאול אותם שאלות.
  3. פרספקטיבה אינדוקטיבית: כשאני מנתח\ מפרש את הצפייה שלי. אינדוקטיביות= מהפרט אל הכלל. אני צריכה לחקור באופן זה: להיות בשדה, לאסוף את המידע ולראות לאט איך הנושאים המרכזיים למחר עולים.
  4. קונטקסט (הקשר): האנתרופולוגים ינסו להבין את כל ההקשרים שיכולים להיות לאותה התופעה. להבין את הקונטקסט. (ההקשרים הגיאוגרפים, הכרונולוגים, שפתיים).
  5. השוואתיות: לבחון מספר תרבויות ולהשוות בינהן, על ידי כך ניתן להגיע למסקנות רחבות יותר. להבין את עצמי ביחס לאחר.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

גישות שלא נמצאות אצל פלדמן

  האנתרופולוגיה הקלאסית  התרבויות מתפתחות לאורך ציר לינארי. ניתן למקם כל תרבות על גבי הציר כדי ללמוד על האחר ובייחוד עלינו. גישה מאוד אתנוצנטרית– לא

קר עוד

פרשנות הנחקרים

    בוטום אפ- לקחת את המקרה שאני צופה בו ולומר אמירה גדולה יותר בקשר אליו. לנסות כך להתכתב עם טענות תיאורטיות שהציעו חוקרים לפני.

קר עוד

טקסים ממלכתיים בישראל

הנדלמן וכץ- טקסים ממלכתיים בישראל: בעיניים פונקציונאליות, הטקסים הללו משרתים צורך בחברה: טקסי לכידות. ניסיון לייצר דבק חברתי. בעיניים לא פונקציונאליות, ניתוח הבנייתי-פרשני-סמלי של טקסים

קר עוד

סוגים שונים של סמלי מפתח

  עצם מרכזי- מסכם של החברה. מטאפורה לחברה. החברה המערבית כמכונה משומנת, לדוגמא. תסריט מפתח בחברה- השואה לדוגמא, בישראל. מיתוסים כמובן שיש שילובים שונים בין

קר עוד