השוואת תוצר ומחירים על פני זמן

במקרה שלנו נניח שאספמיה היא שוות ערך למחירי ה-PPP. כדי להשוות בינה לבין בנדורה, צריך למעשה למדוד את התוצר של בנדורה במחירים של אספמיה.החישוב של התוצר של בנדורה לפי אספמיה הוא 4250. לכן התוצר שלה היה יותר נמוך משל אספמיה. החישוב:100 נעלים כפול 22.5 לזוג כפול 2000 כיכרות לחם כפול 1= 4250.

לאספמיה (4800) יש תוצר שגדול פי 1.13 מבנדורה. אם נעשה זאת הפוך במחירים של בנדורה היינו מגלים שהתוצר של אספמיה היה יותר גדול ב-20%. לכן זה חשוב מאוד על הקריטריון שעליו מסכימים. לכאורה זה טכני, אבל יש כאן אלמנט פוליטי של המדד עצמו- לפי מה הולכים.

מה המשמעות של השוואת התוצר בין שתי מדינות? למשל ברור שזה של ארצות הברית גדול בהרבה משל ישראל. האם זה מדד לרווחה? לכן, כשרוצים להסתכל על מימד הרווחה הכללית או הפיתוח לוקחים הרבה פעמים את גודל התוצר ומחלקים אותו בגודל האוכלוסייה. בכך מנטרלים את ההשפעה של גודל אוכלוסיית המדינה= תוצר לנפש. סך הסחורות והשירותים שיוצרו בשנה מסוימת חלקי כמות התושבים באותה מדינה. זה אינדיקטור לרמת החיים של התושבים באותה מדינה.

בין 1991-1994 עלו 600 אלף עולים מרוסיה לישראל. ברור שהתוצר לא גדל באותה כמות של האוכלוסייה כי היה צריך להתחלק על יותר תושבים- היה לכל אחד קצת פחות.

השוואת תוצר ומחירים על פני זמן

כעת נבדוק את התוצר של ישראל מול זה של סין על-פני זמן. האם זה אינדיקטור טוב לפיתוח? לא מספיק, כי זה תלוי ברמת המחירים שלא נשארת קבועה. לכן כוח המטבע הוא משמעותי. רק אם בוחנים את אותה המדינה בתקופות שונות זה סבבה, אבל לא בין שתי מדינות.

צריך שנת בסיס, אליה נתאים את עצמינו ונמדוד את שאר השנים לעומתה. זה מנטרל את ההשפעה של המחיר ומסתכל רק על ההשפעה של הכמויות.

דוגמא:

  כמות לחם מחיר לחם כמות נעליים מחיר נעליים
2010 2000 4 100 60
2013 2000 6 160 90

 

  תוצר במחירים שוטפים (נומינאלי)  
2010 תוצר (שקלים של שנת 2010)= 14000= 60 כפול 100 ועוד 2000 כפול 4  
2013 תוצר (שקלים של שנת 2013)= 29400  

 

הגידול עצום! אבל המחירים מאוד עלו. אנחנו צריכים להסתכל על התוצר הריאלי- לפי שנת בסיס מסוימת שהם מחירים קבועים. במקרה שלנו משתמשים ב-2010 בתור שנת בסיס. לוקחים את הכמויות של 2013 ומכפילים במחירים של 2010- מתקבלת תשובה שונה- התוצר של 2013 במונחי 2010 יהיה 19600 ולא 29400.

אחרי שמדדנו את השינוי בתוצר צריך למדוד שינוי במחירים על-פני זמן:יש שני סוגי מדדים שאפשר למדוד בהם את השינויים במחירים.

מדד מחירי התוצר–מחירים נומינאליים חלקי מוצר במחירים ריאליים כפול 100 כדי לקבל תוצאה באחוזים. למשל, על 2013: 29400 לחלק ב 19600 ולכפול ב-100. בכך מגלים שהתוצר עלה ב-50%.כלומר, עלות כל הקנייה במחירים שוטפים חלקי עלות כל הקנייה במחירי שנת בסיס כפול 100.

 

 

מדד המחירים לצרכן מורכב מסל תצרוכת קבוע שנקבע מראש ולא על כל התוצר (בניגוד לקודם). אחת לכמה שנים הוא מתעדכן. הוא מורכב מעשרה תחומים שונים (הלבשה, הנעלה, דיור). נותנים בסל זה משקלות- למשל חלקו של הדיור בהוצאה של משפחה ממוצעת בישראל. עושים אותו טריק של המדד הקודם. המדד מבטל גם את שיעור האינפלציה- מה שיעור השינוי במחירים. מסתכלים על זה ברמה חודשית ושנתית.

 

  מדד מחירי תוצר מדד המחירים לצרכן
הרכב מוצרים כל המוצרים הסופיים הקיימים מוצרי צריכה
  כולל רק מוצרים מייצור מקומי כולל גם מוצרי יבוא
  כולל גם מבני תעשייה רק מוצרים שהצרכן הפרטי רוכש
עיתוי מדידה בודק את הכמות בשנה המדוברת בודק את הכמות בשנת הבסיס

 

 

הרכב התוצר ואמידתו (צריך לדעת בדיוק מה שואלים על הנתונים).

חשבונאות לאומית מבוססת על מקצוע עתיק- חשבונאות עסקית, שמנתחת אירועים פיננסיים על-ידי ריכוז מספרים ובודקת את התוצאות שלהם לגבי מערכות כלכליות. שני מושגים:

  • מאזן– דו"ח המתאר את המצב הפיננסי של גוף כלכלי כלשהו ביום מסוים (לרוב ב-31 בדצמבר).
  • דו"ח רווח והפסד–מהסוג של זרם. הוא מסתכל על תוצאות כלכליות של גוף כלכלי בפרק זמן נתון. החשבונאות הלאומית בעיקר מתעניינת בשאלה של זרמים ופחות של מלאים.

אפשר להגיע בחשבונאות לאומית לרזולוציות מאוד מאוד גבוהות, אבל לא נעשה את זה כאן.

שלוש דרכים מקובלות לאמידת המוצר:

  1. גישת המוצרים הסופיים:

התוצר מוגדר כשווה לערך המוצרים והשירותים הסופיים שהופקו בשנה אחת במשק. יש כאן התייחסות למוצרים הסופיים, כמוצרים שכל פעולות הייצור שקשורות אליהם הסתיימו והם מיועדים למכירה סופית. הוא לא יהווה יותר תשומה. לעומתו, מוצר ביניים משמש לייצור מוצרים אחרים. ההבחנה הזו מבלבלת כי עגבנייה יכולה לשמש גם כסופי וגם כביניים.כלומר, לא תלוי במהות המוצר אלא בשימוש שלו.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

ההיקף של בסיס הכסף

כשמדברים על היצע הכסף מדברים על ממה הוא מושפע? ההיקף של בסיס הכסף –כמה כמות השטרות והמטבעות שיש בידי הציבור והבנקים? בימים שהכסף היה מוצמד

קר עוד

היצע הכסף

מושגים חשובים- נזילות- נזילות הכסף- מהווה את מידת המוכנות להשתמש באמצעי תשלום כלשהו כתשלום. מה שנזיל יותר מאפשר עסקאות טובות יותר ומהירות יותר וכך מזומן

קר עוד

כסף ובנקים

תפקידיו: אמצעי חליפין –מגדיר ערך לעסקאות שונות שקשורות למוצרים ושירותים שאנחנו רוצים להחליף. הוא מצמצם את עלויות העסקה, מאפשר לנו לא להיות ברטרים (להחליף סחורה

קר עוד

ההיצע לעבודה

כשאנחנו מדברים על הביקוש לעבודה, הוא לא שונה בכללים שלו מהכללים שמתנהל שוק אחר מבחינת ביקוש והיצע. ההנחות הן שכל יצרן שואף להביא את הרווח

קר עוד

נושא חדש: שוק העבודה

גישת ההכנסה: מסתכלת על הרכב התוצר וגודלו, על מקורות ההכנסה של משקי הבית. הגדרה: התמ"ג שווה לסך ההכנסה של גורמי הייצור במשק על-פני שנה. גורמי

קר עוד