הפרעת דיכאון:

רמז שליפה: מעין טריגר המעלה זיכרונות השמורים ב"לא מודע" אל המודע. אנשים חושבים שהוציאו את הטראומה או האירוע מהמערכת אך בעצם העבירו מהמודע אל ה"לא מודע".

מנגנון fight or flight: מנגנון הכנה להתמודדות עם אירוע סכנה.

טיפול: מרכיב של חשיפה מוגנת לטראומה, פיתוח תחושת ביטחון בסיטואציה הטראומטית, שינוי תפיסה לגבי הסיטואציה. הדרגתי.

הפרעת דיכאון:

הגדרה:הפרעה המתאפיינת במצבי רוח ובמגוון סימפטומים השייכים לתחומים שונים:

סימפטומים:

  • רגש: מצב רוח עצוב/ מדוכדך, רגשות אשמה, חוסר תקווה, אובדן הנאה מהחיים
  • קוגניציה: תפיסה עצמית שלילית, מחשבות שליליות, קושי להתרכז, פסימיות, מחשבות אובדניות
  • מוטיבציה: חוסר חשק לבצע/ ליזום דברים, היעדר דחף (גם מיני), חוסר עניין
  • פיזיולוגיה: חוסר תאבון, הפרעת שינה, אובדן אנרגיה, האטה פסיכו-מוטורית
  • תפקוד: ירידה בתפקוד עד להזנחה עצמית שיכולה להיות מסוכנת

לא כל הסימפטומים חייבים להופיע לשם הגדרת דיכאון

תחלואה כפולה: שתי הפרעות. גיבור הסרט "אנשים פשוטים" לוקה בפוסט טראומה ובדיכאון. ישנם סימפטומים המשותפים לשתי ההפרעות.

הסבר ע"פ גישות:

  • הגישה הפסיכואנליטית: (1) כתגובה לאובדן- אובדן בהווה מחזיר לחוויה של אובדן בעבר. מגיבים בעוצמה לאובדן עכשווי מפני שמעורר חרדות הקשורות לאובדן קודם. (2) תחושת כעס כלפי אובייקט שאבד או תחושות כעס אחרות מופנות כלפי העצמי ויש האשמה עצמית. (3) תלות בהערכה של אנשים אחרים- חוסר קבלת ההערכה יכולה לפתח דיכאון.
  • הגישה הביולוגית:נטייה תורשתית ויצירת פעילות ביוכימית לא רגילה במוח. ככל הנראה הנוירוטרנסמיטורים נור-אדרנלין וסרוטונין קשורים לדיכאון. יתכן ותפקוד של נוירוט' אחרים או הורמונים גם מעורבים ביצירת דיכאון.
  • הגישה הקוגניטיבית:כיצד אנשים תופסים את עצמם ואת העולם. בק טען שאנשים עם דיכאון מעלים מחשבות שליליות בצורה מהירה ואוטומטית. תבע את המושג "השילוש הקוגניטיבי"- מחשבות שליליות בנוגע לעצמי, לעולם (ולאירועים בסביבה) ובנוגע לעתיד.בק טען שצורת החשיבה מייחסת אירועים שליליים לתכונה אישית ולא לאירוע חיצוני.
  • גישה קוגניטיבית התנהגותית:אנשים הופכים דיכאוניים כאשר מאמינים שאף פעולה שיבצעו לא תשפיע על המתרחש בחייהם.
  • הגישה ההומניסטית:אנשים מפתחים דיכאון כאשר לא מצליחים לממש את עצמם ולמצוא משמעות בחיים. פוטנציאל שלא ניתן למימוש.

טיפול: (ע"פ גישות)

  • הגישה הפסיכואנליטית: הבנת שורש הדיכאון מהעבר, עיבוד והתמודדות בצורה מציאותית עם האירוע. נעשה ע"י: אסוציאציות, פירושי חלומות, פירושים לקונפליקטים עכשוויים, עיבוד קונפליקטים מהעבר והתמודדותם בהווה, ניתוח תפיסות המטופל כלפי המטפל. טיפול ארוך
  • הגישה הביולוגית:תרופות המגבירות את רמות הנור-אדרנלין וסרוטונין או שוקים חשמליים במקרים חמורים של דיכאון כאשר יש סכנה אובדנית או חוסר תגובה לטיפול תרופתי. השוק החשמלי גורם לשחרור מוגבר של מספר נוירוטרנסמיטרים.
  • הגישה הקוגניטיבית:טיפול קצר וממוקד בסימפטומים (מתמקד בהווה). שינוי דרכי ותכני החשיבה. המטופל לומד לזהות מחשבות שליליות אוטומטיות. לומד להכיר טעויות שיטתיות במחשה המחזקות את החשיבה האוטומטית השלילית. התעמתות עם המחשבות השליליות. ניסוח מחשבה חדשה, מאוזנת והגיונית. הטיפול משלב גם התערבות התנהגותית- חיזוק על פעולות חיוביות, לוח פעילויות מהנה ועוד.
  • הגישה הסיסטמתית מערכתית:השפחה כולה מטופלת. הטיפול מנסה להביא איזון יציב וטוב בין בני המשפחה.

פציינט מזוהה- IP: פרט במשפחה שנתוניו יותר חלשים וקל לרכז את הבעיות המשפחתיות עליו. לעיתים יביא את כל המשפחה לידי טיפול. מייצג את החולי במשפחה.

 

זיכרון

  • רטרוגרייד- חוסר היכולת לזכור דברים מהעבר. נגרם מגורמים נפשיים. (מנגנון הדחקה)
  • אנטרוגרייד- חוסר ביכולת לאגור זיכרונות חדשים. (כמו שצפינו בסרט "ממנטו"). קורהמפגיעה פיזיולוגית כגון פציעה או תאונה.
  • זיכרון לטווח קצר- מדויק כי החומר טרי במוח. מוגבל מבחינת הקיבולת. זיכרון עבודה. ללא שינון החומר בזיכרון לטווח קצר ימצא שם כ-30 שניות. לאחר שינון יש תיאוריות שאומרות שהזיכרון שנמצא כעת בזיכרון הקצר עובר לאחסון בזיכרון לטווח ארוך.
  • Chunking- זיכרון לפי גושים. פירוק השלם לחלקים עוזר לזכור. זוהי פעולת הקידוד.
  • פגיעה בטווח הקצר- לא ניתן לנהל שיחה, או להחזיק מספר דקות עם זיכרון.
  • ללני בסרט "ממנטו" חסר עניין ה"מעבר" בין הטווח הקצר לאחסון בטווח הארוך.
  • זיכרון לטווח ארוך- מתחלק לשני מאגרים עיקריים: עובדות ו-מיומניות, התניות ורגשות. בתוך מאגר העובדות יש חלוקה נוספת: זיכרון אפיזודי (מידע אישי, חוויות אישיות), ו-זיכרון סמנטי (ידע כללי ועובדות).
  • דמנזיה- פגיעה בזיכרון, ירידה הקוגניטיבי ובתפקודים נוספים. אמנזיה זה פגיעה בזיכרון בלבד.
  • אמנזיה דיסוציאטיבית- חוסר היכולת להיזכר באירועים חשובים ומידע.
  • פוגה דיסוציאטיבית– כאשר אדם שוכח את עברו ומאמץ לו זהות חדשה. האדם נוסע למקום אחר ואף מרוחק לשם הזהות החדשה. לא מוגדר כהפרעה בפני עצמה אלא חלק מאמנזיה דיסוציאטיבית.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

גישות שלא נמצאות אצל פלדמן

  האנתרופולוגיה הקלאסית  התרבויות מתפתחות לאורך ציר לינארי. ניתן למקם כל תרבות על גבי הציר כדי ללמוד על האחר ובייחוד עלינו. גישה מאוד אתנוצנטרית– לא

קר עוד

פרשנות הנחקרים

    בוטום אפ- לקחת את המקרה שאני צופה בו ולומר אמירה גדולה יותר בקשר אליו. לנסות כך להתכתב עם טענות תיאורטיות שהציעו חוקרים לפני.

קר עוד

טקסים ממלכתיים בישראל

הנדלמן וכץ- טקסים ממלכתיים בישראל: בעיניים פונקציונאליות, הטקסים הללו משרתים צורך בחברה: טקסי לכידות. ניסיון לייצר דבק חברתי. בעיניים לא פונקציונאליות, ניתוח הבנייתי-פרשני-סמלי של טקסים

קר עוד

סוגים שונים של סמלי מפתח

  עצם מרכזי- מסכם של החברה. מטאפורה לחברה. החברה המערבית כמכונה משומנת, לדוגמא. תסריט מפתח בחברה- השואה לדוגמא, בישראל. מיתוסים כמובן שיש שילובים שונים בין

קר עוד