המחקרים האמפירים שתומכים ב EP של דת:
אטרן ונורזיאן- ניסו להראות שסיפורים תנכיים הם בעליו "אחיזה" מימית חזקה.
מחקר שנערך בישראל וניסה לחקור קיבוצים. הוא השתמש בורסיה של מבחן האולטימטום- לכולנו יש משהו איתנו בצוות. כמה מהמאה שקלים אנחנו רוצים לשמור, אם שנינו נגיד סכום יותר מ-100 נאבד את כל הכסף. הוא הלך לשני סוגי קיבוצים: דתיים ולא דתיים. היה לו טיעון שאתה תראה את האדפטיביות של הדת- שקיבוצים דתיים ירוויחו יותר במשחק הזה. באופן בסיסי ההשערה שלו אוששה. הוא חילק את זה ל: קיבוצים דתיים, קיבוצים חילוניים, הוא בדק נשים וגברים. גברים הולכים להתפלל בבוקר והאנשים לא- הוא חשב שהאנשים יהיו יותר בוטחים (כי הם הולכים להתפלל בבוקר), והוא חשב שהאנשים שהולכים להתפלל יותר ירוויחו יותר. הממצא הבסיסי היה שבקיבוצים חילוניים גברים ונשים התנהגו באותו אופן, והם בקשו סכומים גבוהים יותר מאשר קיבוצים דתיים, ובקיבוצים דתיים בקשו סכומים פחות גדולים, והגברים היו יותר בוטחים מהנשים. את המסקנה הזו הוא השליך על האדפטיביות של הדת.
טענה נגד: אולי גם קבוצה של כדורגל הייתה מעוררת יותר אמון (למרות שאולי זה לא מפריע לטיעון אלא פשוט מקביל).
מחקר על הדת כתוצר לוואי- באופן בסיסי המחקר רצה להראות שהרעיון של גוף ללא נפש הוא מתולדה, זה מגיע לפני חינוך. ילדים מבינים מאד מהר שהמשמעות של מוות היא שלא יהיו את היכולות הפיזיות, אבל עדיין חושבים שיש להם מוטיבציה, משאלות וכו'.
יום חמישי 18 אפריל 2013
השוואה בין התיאוריה של הדת של פרויד והאבולוציונרית:
מה דומה?
- הן באות ממקום פנימי, מתוך האדם.
- מדברות על משהו אוניברסלי.
- שתיהן מתייחסות למשהו שקרה לפני הרבה מאד זמן.
- לשתיהן יש מרכיב ביולוגי חזק.
- שתיהן מגדירות את הדת באופן מאד צר, כדי שזה יתאים לתיאוריה שלהם. (אמונה ב super natural), כדי שניתן יהיה "להצית את איש הקש".
- פוזיטיביסטיות ואמפיריות.
- שתיהן אנטי דתיות וסקפתיות (יש מעט פסיכולוגים אבולוציונורים שרואים בדת כמשהו אדפטיבי).
נקודות שוני:
- פסיכולוגיה אבולוציונרית לא מקבלת את ההסבר של פרויד של הקלה מהחרדה כסיבה לגיטימית לדת.
- פרויד אומר שיש סיבה אינהרנטית לאמונה, לעומת הפסיכולוגים האבולוציונרים שאומרים שזה בעיקר תוצר לוואי
- EP יותר רואים את זה כ- illusion, ופרויד מדבר על delusion. (?)
- פרויד אומר- למלך אין בגדים, פסיכולוגיה אבולוציונרית אומרת- לבגדים אין מלך (הovershoot של הדברים שנראים לנו קסומים ובעצם לא קיימים
- פרויד מודה שיש לו בעיה עם התורשה- יש איזשהוא מנגנון תורשה שהוא לא ידע להסביר, המנגנון של האבולוציונרים הוא האבולוציה ודרווין.
הם כן נפגשים ברעיון של העברה תרבותית של מימים, הבעיה עם מימים היא שזה מטאפורי ואם ניקח את זה כעניין ביולוגי לחלוטין זה יכול לעורר בעיות לכשעצמו.
פסיכולוג אחד שמנסה לגשר בין השתיים הוא נוויל סימנגטון. הוא כתב את מאמר הרשות של השיעור הזה- הדת כמבטיחת קיומה של האנושות. הוא מוסיף עובדה אחת ואומר: כן, הייתה אבולוציה, אבל מתי שהוא לפני כמה אלפים הייתה את אחת מהקפיצות הגדולות של האבולוציה- והאדם נהיה אדם חושב חושב- עוד משהו בתוך הספיאנסים. מה קרה שם? אנשים יכלו להשתמש בשפה על מנת לתאר ולדבר על דברים. זה גרם לאבולוציה להכנס לפסט פורוורד מאז, הדעה שלו היא שאז נכנסה הדת.
חוויות מיסטיות – בהתאם לוויליאם ג'יימס
במקום להגיד שיש חוויה דתית והיא דומה בין כל האנשים בואו נחקור אותה- הוא רצה להסתכל על המגוון.
וויליאם ג'יימס ראה את כל הדברים הללו- המזמורים, החוויות הדתיות, ההבנות חדשות והמשמעות- ולעולם לא חווה את זה. הוא ניסה להבין מה קורה שם, זה עניין אותו. הוא עסק בחוויות דתיות ובמיסטיות, ולצרכינו עכשיו אנחנו מדברים על שתיהן ביחד על אף שהן לא אותו דבר.
וויליאם ג'יימס- נולד ב 1842 ונפטר ב 1910. זה בן אדם שערבב אינטליגנציה גדולה עם נפש מאד מתוסבכת. הוא סבל מהפרעות נפשיות ופיזיות וזה משהו שהוא נאבק איתו כל חייו. הוא גדל במשפחה בה כמעט כל הילדיפ גדלו להיות חכמים ומשפיעים על החברה- אחיו היה סופר מפורסם, ואביו היה גם כן מוכר. הם נסעו הרבה בעולם, ואבא שלו הה אחראי על החינוך שלו.