הגישה ההומניסטית-קיומית

חסרונות: לא מחפשים את הסיבה למחשבות הלא-הגיוניות ובעצם מתעסקים בתוצאה (תרופה לסימפטום ולא להרוג את הטפיל עצמו). הטיפול לא יעיל לכולם. הקוגניציה היא רק חלק מהאדם ולא תמיד יכולה להסביר את הפסיכולוגיה שלו.

גל טיפול חדש- הבאת האדם להכרה שמחשבותיו חולפות והן לא מייצגות את המציאות הקיימת.

 

הגישה ההומניסטית-קיומית

הומניסטים: יותר אופטימיים. לבני האדם נטייה טבעית להיות ידידותיים. מימוש עצמי מוביל באופן טבעי לדאגה ולהתנהגות שמראה אהבה, אומץ ועוד חרטא.

קיומיים: בני האדם נולדו להיות חופשיים. בני אדם חייבים להיות מודעים לעצמם ולחיות חיים מלאי משמעות בכדי להיות מותאמים בצורה טובה מבחינה פסיכולוגית.

הגישה ההומניסטית

רןג'רס: תפקוד לא תקין מתחיל בילדות. הורים שנותנים יחס חיובי שאינו מותנה הילדים יהיו בדרך הטובה למימוש עצמי. אם הילד חש שלא מגיע לו יחס חיובי הוא רוכש התניה של ערך עצמי ומגדיר קריטריונים על פיהם יכול להיות נאהב. הם רוכשים נק' מבט מעוותת של עצמם ושם חוויותיהם. לא יודעים מה באמת מרגישים או רוצים.

המטפל יציג יחס חיובי ללא תנאים, אמפתיה והקשבה ותקשורת כנה וישירה. סביבה תומכת זו משחררת מהמטופל מחשבות וחוסר ביטחון המונעים את מימושו העצמי. מתחיל להעריך את רגשותיו ומחשבותיו.

גסטלט: אתגור המטופל בעזרת תסכול וכך יגיע להכרה וקבלה עצמית.

עושים זאת ע"י: יצירת תסכול- להראות למטופל שעושה מניפולציות כדי להשיג את צרכיו; משחקי תפקידים- המטופל ישחק תפקידים שונים ויביע רגשות שבעבר גרמו לו לחוסר נוחות; חוקים ותרגילים- חוקים המכריחים את המטופל להתבונן לתוך עצמו ("אני" במקום "זה").

הגישה הקיומית

תפקוד לקוי כתוצאה מהטעיה עצמית- התחמקות מלקיחת אחריות בחיים. לחץ חיי החברה העכשוויים גורם להם לחפש הסברים הדרכה וסמכות אצל אחרים. לא לוקחים אחריות ואין להם בחירה אישית. חייהם ריקים.

טיפול: המטופל יקבל אחריות לחייו ולבעיותיו. יקבל משמעות לחייו. אווירה של גילוי לב, עזרה וצמיחה משותפים.

מטפלים מתנגדים למחקר גישה זו בכדי לא להפוך את האדם לכלי מכני ולא גורם אנושי.

הערכת הגישה ההומניסטית-קיומית: גישה זו לא רואה בחולה חולה אלא כאדם פשוט שטרם ניצל את הפוטנציאל הטמון בו. הטיפול ההומניסטי-קיומי יכול להיות מועיל במקרים מסוימים.

 

הגישה החברתית-תרבותית

התנהגות האדם מושפעת מהחברה וכיצד אחרים רואים ותופסים אותו.

הגישה המשפחתית-חברתית:

  1. התניות חברתיות: סטייה מהנורמה גוררת תגית של "חולה נפש" אשר נוטות להידבק . אנשים המקבלים תגית כלשהי, החברה תעודד אותם להמשיך ב"תפקיד" שלהם.
  2. רשתות חברתיות ותמיכה: קושי ביצירת קשרים חברתיים מביא לדיכאון.
  3. מבנה ותקשורת משפחתית: לכל אחד במשפחה תפקיד ייחודי. לפעמים התפקיד המיועד נראה מבחוץ כהתנהגות אב-נורמלית. שינוי התנהגות זו יפר את האיזון במשפחה.

טיפול:

  1. טיפול קבוצתי: קבוצה של אנשים עם בעיות דומות המגיעים מרקע או דרך חשיבה דומה. מפתחים תובנות, בונים מיומנויות ומחזקים ערך עצמי מועיל כמו טיפול פרטני. משמש לחינוך.
  2. טיפול משפחתי: פגישה עם כל המשפחה. מעלים התנהגות בעייתית ומשנים את דרכי המשפחה. המשפחה כישות אחת בטיפול.
  3. טיפול זוגי: מתרכז במבנה ותקשורת במערכת היחסים. מנסים לקבל התנהגות בבן הזוג שלא ניתן לשנותה.
  4. טיפול קהילתי: קבלת טיפול בסביבה מוכרת. שלושה סוגים של מניעה:
  • מניעה ראשונית: מונעים הגעה למצב פסיכולוגי דרך חינוך, סדנאות, הדרכה.
  • מניעה שניונית: זיהוי וטיפול בהפרעה בשלביה הראשונים טרם הפיכתה לחמורה.
  • מניעה שלישונית: מניעת הפיכת בעיות מתונות לבעיות ארוכות טווח. (נכשל- מימון)

הגישה הרב-תרבותית:

כיצד התרבות שהיא סט של ערכים גישות אמונות וכו' תופסת אנשים שונים. בחינת התנהגות הפרט בהקשר תרבותי יכולה להבהיר את מקור ההפרעה.

טיפול:

ייעול הטיפול ע"י רגישות גדולה יותר לעניינים תרבותיים והכנסת מוסר ומודלים תרבותיים לטיפול. מכשירים את המטפלים לקבוצות היעודיות אליהן יגיעו מבחינת קשיים, השפעת התרבות על ההתנהגות וכיצד תופס עצמו המטופל כחלק מתרבותו או מהמקום ממנו בא.

הערכת המודל החברתי-תרבותי:

רוב המטפלים לוקחים בחשבון את התרבות של המטופל. למרות ההצלחה הנראית יש קושי בחקר הגישה הזו. יש חוסר ביכולת לחזות פיתוח של מחלות פסיכוטיות בהקשר תרבותי (שוני בין בני אדם).

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

גישות שלא נמצאות אצל פלדמן

  האנתרופולוגיה הקלאסית  התרבויות מתפתחות לאורך ציר לינארי. ניתן למקם כל תרבות על גבי הציר כדי ללמוד על האחר ובייחוד עלינו. גישה מאוד אתנוצנטרית– לא

קר עוד

פרשנות הנחקרים

    בוטום אפ- לקחת את המקרה שאני צופה בו ולומר אמירה גדולה יותר בקשר אליו. לנסות כך להתכתב עם טענות תיאורטיות שהציעו חוקרים לפני.

קר עוד

טקסים ממלכתיים בישראל

הנדלמן וכץ- טקסים ממלכתיים בישראל: בעיניים פונקציונאליות, הטקסים הללו משרתים צורך בחברה: טקסי לכידות. ניסיון לייצר דבק חברתי. בעיניים לא פונקציונאליות, ניתוח הבנייתי-פרשני-סמלי של טקסים

קר עוד

סוגים שונים של סמלי מפתח

  עצם מרכזי- מסכם של החברה. מטאפורה לחברה. החברה המערבית כמכונה משומנת, לדוגמא. תסריט מפתח בחברה- השואה לדוגמא, בישראל. מיתוסים כמובן שיש שילובים שונים בין

קר עוד