תפקוד לקוי של המוח, בעיות באנטומיה או בכימיה של המוח, בעיות בהעברת מידע בין נוירונים. פעילות אב-נורמלית של נוירוטרנסמיטורים יכולה להוביל להפרעות נפשיות מסוימות. פעילות כימית לא תקינה במערכת האנדוקרינית- הפרשת הורמונים.
מקורות האבנורמליות הביולוגית:
- גנטיקה: תורשה. לא זוהו גנים ספציפיים. מספר גנים הפועלים יחד.
- אבולוציה: לחלק מהתכונות שמעוררות הפרעות יש יתרון אבולוציוני לדוג'- פחד (שרידות).
- הדבקות ויראליות: חשיפה לוירוסים במהלך הילדות- וירוס שנשאר רדום עד לבגרות
טיפול רפואי:
מחפשים היסטוריה משפחתית.
- טיפול תרופתי: תרופות אנטי-חרדתיות (ואליום), אנטי-דיכאוניות (פרוזאק), אנטי-ביפולריות (מייצבות מצבי רוח), אנטי-פסיכוטיות (מפחיתות בלבול והזיות)
- ECT: בעיקר על דיכאון. העברת מתח חשמלי
- ניתוח מוח: "לובוטומי"- חיתוך חלק מהמוח. נדיר היום.
המודל הביולוגי מוגבל כי לא משלב התנהגות נפש האדם. לוקחים בחשבון רק היבט ביולוגי-מכני. ניסיונות בבע"ח- לא משקפים מה שקורה בבני אדם. תרופות גורמות לתופעות לוואי (יכולות להיות חמורות).
הגישה הפסיכודינמית
כוחות פסיכולוגיים שהפרט אינו מודע אליהם קובעים התנהגות. קונפליקטים פסיכולוגיים קשורים הקשורים בד"כ למערכות יחסים הם בד"כ הגורמוים להפרעות נפשיות בעתיד. אין התנהגות מקרית- הכל נקבע ע"פ התנסויות העבר.
זיגמונד פרויד האמין ש-3 כוחות מעצבים את האישיות ופועלים ברמה הלא-מודעת:
- איד: צרכים אינסטינקטיביים, דחפים ומניעים. פועל עם עיקרון ההנאה. נוטה להיות מיני.
- אגו: מחפש סיפוק על בסיס עיקרון המציאות. ידע נרכש מניסיון מהאיד בביטוי דחפים.
- סופר-אגו: פיתוח מצפון. רבים מדחפי האיד לא מקובלים- מפנימים באופן לא מודע ערכים של ההורים שלנו, שופטים את עצמנו.
כל אלה נמצאים תמיד בקונפליקט. אם הקונפליקט מוגזם- נראה תפקוד לקוי.
כל שלב בהתפתחות דורשת הסתגלות של שלושת הכוחות. הסתגלות מוצלחת תביא לצמיחה ואם לא-הפרט יהיה מקובע בשלב התפתחותי מוקדם. השלבים הבאים בהתפתחות יסבלו בעקבות כך. הרבה פעמים ההורים הם הסיבה להתפתחות הלא תקינה. כל שלב פרויד כינה לפי האיבר החשוב בהתפתחות אותו שלב.
- תיאורית האגו: האגו כוח עצמאי אך עוצמתי יותר ממה שתיאר פרויד.
- תיאוריית העצמי: המנגנון האנושי הבסיסי הוא חיזוק העצמי
- תיאוריית יחסי האובייקט: אנשים מונעים מהצורך במערכות יחסים.
טיפולים: המטפל מנסה לפתור קונפליקטים מהעבר.
- אסוציאציות חופשיות: חשיפת אירועים בלא-מודע ותהליכים דינמיים המתרחשים בלא-מודע.
- הסברים/פירושים של המטפל: המטפל רואה התנהגות ולפיה מבין מה הבעיה. התנגדות- שינוי נושא כדי לא לדון בנושא כאוב. העברה- התנהגות למטפל כאילו קרוב משפחה. חלומות- פירוש חלומות לשם הגעה לתת מודע כי אין בהם מנגנוני הגנה.
- קטרזיס: המטופל צריך לחוות הקלה מרגשות עבר מודחקים בכדי לפתור ולהתגבר על קונפליקטים.
- תהליך עיבוד: תהליך ארוך. בחינת אותם עניינים פעם אחר פעם. טיפול יומי- פסיכואנליזה.
טיפולים עכשוויים:
- טיפול קצר טווח: התמקדות בבעיה אחת בלבד וקונפליקטים הקשורות לבעיה בלבד.
- הגישה ההתייחסותית: גם המטפל חושף את עצמו למטופל ומטפחים מערכת יחסים שוויונית.
קונפליקט פסיכולוגי הופך לא תקין כאשר מדובר בהתנהגות מוגזמת. יש קושי במחקר התהליכים המדוברים. קיבלו תמיכה מחקרית מוגבלת.
הגישה ההתנהגותית
תגובות האורגניזם לסביבתו. התנהגויות חיצוניות ופנימיות. התנהגויות נרכשות יכולות להיות חיוביות או אבנורמליות. התניה– צורה פשוטה של למידה.
צורות התניות שיוצרות תפקוד נורמלי ואבנורמלי:
- התניה אופרנטית: לימוד התנהגות מסוימת כתוצאה מקבלת תגמול
- מודלינג: חיקוי התנהגות מהסביבה וחזרה עליה
- התניה קלאסית: שני אירועים המתרחשים זמן קצר אחד אחרי השני עוברים איחוי והאדם מגיב אליהם באותה צורה.
גירוי לא מותנה (הבשר), תגובה לא מותנת (הזלת ריר), גירוי מותנה (צלצול פעמון), תגובה מותנית (הזלת ריר בתגובה לצלצול הפעמון)
טיפול: זיהוי התנהגות שגורמת לבעיות ולהחליפן בהתנהגויות אחרות. המטפל הוא מעין מורה. שינוי תגובה אבנורמלית לגירוי מסוים.
ניתן לבחון מודל זה במעבדה. איו ראיה שרוב האנשים עם הפרעות פסיכולוגיות הם קורבנות של התניה מוקדמת. בעיה נוספת- לא בטוח שתיקון בטיפול יעבוד בחיים במציאות, לא בטוח שיחזיק השינוי מעמד ללא טיפול מתמשך. בטיפול לא לקחו בחשבון את ההתנהגות הקוגניטיבית- ציפייה או פירוש אלא התעלמו. כיום מנסים לשלב קוגניציה בטיפול ההתנהגותי.
הגישה הקוגניטיבית
הוצע ע"י אהרון בק ואלברט אליס. הקוגניציה (התפיסות) של האדם משפיעה על ההתנהגות, המחשבות והמסקנות שלו. התנהגות אב-נורמלית באה מבעיות קוגניטיביות של תפיסה עצמית, מחשבות או מסקנות לא הגיוניות. ניתן לראות זאת אצל אנשים הסובלים מדיכאון (-תפיסה לא נכונה של המציאות).
טיפול: פיתוח דרכי חשיבה חדשות. המטפל עוזר למטופל להכיר במחשבות השליליות והלא-הגיוניות הגורמות לדיכאון. מנסה להנחיל דרכי חשיבה חדשות בחיי היומיום של המטופל.
הגישה מתמקדת בתהליך החשיבה האנושי- ייחודי לאדם. יש אפשרות למחקר בגישה זו. טיפולים קוגניטיביים הוכחו כמועילים.