זה לא מדבר על ההבדלים בין מוכשר לגאון.
המחקר רוצה להבין מה ההבדל בין כל האנשים שנמצאים בחדר, כשיש דברים דומים. מה שמשפיע זה הגנים, הבדלים בינאישיים. איך בהינתן אותה הסביבה עדיין יש הבדלים – זה הגנים, ולהפך.
התהליך השני שמדבר על איך גנים וסביבה עובדים יחד נקרא אינטרקציה בין גנים וסביבה ומסביר למה סביבה דומה לכולם לא תביא לאותה אינטרקציה.
השפעה של סביבה או התוצאה של התנהגות האלימה של הילד בסביבה אלימה תלויה בנטייה לאלימה שהוא מביא. או שיהיה טריגר שמדליק את הנטייה הגנטית או שהסביבה משנה איך נטייה מסוימת תתבטא, להדחיק. ככל שההשפעה של הסביבה תהיה יותר חזקה כך היא תשפיעה על רמת הנטייה.
זה יכול לדכא דברים רעים וגם דברים טובים. כל הדברים האלה משפיעים על התפתחות ולכן הם חשובים.
זה מסביר למה זה נכון כשהסביבה נורא דומה. נמצא הכי הרבה שונות גנטית שם. ככל שהסביבה יותר שונה לגנים פחות השפעה. לכן הויכוח של ההשפעה של ביה"ס לא מסביר את ההבדלים בנינו.
ההשפעה התורשתית באינטלגנציה על מעמד לבן ממוצע הוא גבוה. מה יקרה אם נסתכל על השפעה של גנים בסמוליה? הסביבה תשפיע על האינטלגנציה. גנים חייבים סביבה כדי לבוא לידי ביטוי. יש הבדלים גנטים כי הסביבה שלנו מאפשרת לנו לפתח את הנטיות שלנו. שם גם נמצאת המשמעות של ביה"ס.
כשחקרו ילדים ממעמד אקונומי נמוך לסביבה משותפת הייתה השפעה של 60% ולגנטיקה כמעט לא הייתה השפעה. זה מדגיש את זה שברגע שהההשפעה של הסביבה חזקה לגנים אין כוח לצאת.
לכן להערכה של כמה אחוז אינטלגנציה נקבע הוא לא חשוב, הוא יכול להשתנות גם עוד 10 שנים מה שחשוב הוא איך מסבירים את זה כי זה נותן לנו מודלים להבין שונותף להבין איך הסביבה והטבע עובדים יחד. לסביבה יש את הכוח להעצים או לדכא את הטבע שלנו.
הבדלים מגדריים בתחום החברתי
התייחסות לתחומי היחסים והישג.
תחום היחסים
דיברנו על הבדלים די יציבים באינטרקציות חברתיות שמתגלים או נחשפים כבר בגילאי הגן בהקשר של היחסים עם בני הגיל. הזכרנו את המושג של שלדון "שיח חד קולי לעומת דו קולי".
הבדלים או נטיות די תואמות מתגלות גם במחקר על חברויות החל מהכיתות המוקדמות של היסודי ובהמשך לאורך כל החיים. כאשר חשוב באותה מידה לבנים ולבנות ליצור חברוייות קרובות, אבל האופי של החברויות האלה נוטה להיות מעט שונה כשמדובר נגיד בזוג של חברות לעומת זוג של חברים. הגדרה מקובלת היא ההגדרה של חברויות של בנות כחברות של פנים מול פנים, וחברויות של בנים כחברויות של צד וצד.
מגיל צעיר, כבר ביסודי בנות נוטות יותר מבנים לחברות של חשיפה הדדית, מדברות על רגשות, חוויות, יחסים… בנים גם מדברים אבל מתחברים סביב פעילויות משותפות, תחביבים משותפים, תחומי עניין משותפים.. ונוטים הרבה פחות לדבר על תחומים רגשיים.
בשנים האחרונות קצת מיישמים את ההבחנה של מטרות מול יכולות בתחום החברתי. מה הם רוצים שיקרה, מה הם רוצים להשיג בקשרים… מחקרים רובם על ילדי ביה"ס מבחינים בין מטרות שונות. כשתלמידים עונים על שאלונים ששואלים על היחסים החברתיים "חשוב לי ש…" ניתן להגדיר מטרות שהן של התפתחות ואינטימיות. כלומר, תלמידים מסכימים שמה שחשוב להם זה לפתח את החברויות שלהם, את היכולות החברתיות שלהם עצמם. זה די קשור לסוג אחר של מטרות – מטרות של אינטימיות, מה שחשוב לי זה יחסים עמוקים, יחסים שבהם ניתן לחשוף גם את החולשות והדאגות, מאוד אינטואטיבי. יש מטרות של השפעה ודומיננטיות: חשוב לי שאצליח לשכנע חברי לדעתי/ לעשות מה שאני רוצה/ חשוב לי שיראו אותי כמנהיג – השפעה ודומיננטיות חברתית.
בנות נוטות יותר לדווח על מטרות של התפתחות ואינטימיות ביחסים, בנים על מטרות של השפעה ודומיננטיות. חשוב לשני המינים באותה המידה להיות מקובלים. אבל הדרך להיות מקובל היא קצת שונה עבור בנים ובנות. לאורך כל שנות ביה"ס בנים מתייחסים בעיקר לבנים אחרים. זה נכון גם לחטיבה ותיכון. זה לא שלא מתעניינים בבנות, אבל מטרות ההשפעה והדומיננטיות מכוונים לבנים אחרים. בנות בגיל ביה"ס חשובות להן הבנות האחרות, אבל הן מתייחסות וקשובות גם לבנים וגם למבוגרים. לבנים יש יותר קונפליקט עם מבוגרים.
כל זה מתחבר לגישה של גיליגן "בקול אחר". הטענה הבסיסית שלה היא שבמהלך ההתפתחות בשלב די מוקדם בנים ובנות נוטים לפתח תחושה עצמית קצת אחרת. התפיסה העצמית של הבנות נוטה להיות יותר מחוברת, הבת נוטה לתפוס את עצמה באופן מאוד בסיסי כמחוברת לאנשים אחרים ובקשר וביחס עם אנשים אחרים. בזמן שלטענתה התפיסה העצמית של בנים וגברים נוטה להיות יותר מובחנת עם דגש על העצמי ולא על החיבור של העצמי בתוך איזה מרקם או יחסים.
כיצד הנטיות האלה מתפתחות?
הבדלים מגדרים בלימוד והישג
האם במערב נוטים למצוא הבדלים מגדרים?