האם בגיל הצעיר יש הבדל בתחומי העניין של בנים ובנות?

מבחינת ההישגים המקצועיים ברור שיש פחות הבדליים מגריים לפני 30 שנה, אבל עדיין במערב יש תת ייצוג של נשים בתארים ומקצועות מדעיים ותת ייצוג של גברים במקצועות הומניים-חברתיים למיניהם ובתוך המקצועות השונים בממוצע יש פער בהישגים המקצועיים לפי מדדים של משכורת, קידום וכו'.

השגים לימודיים בתחומי ביה"ס – מחקרים שבודקים יכולות מסתמכים בד"כ על כמה מדדים של הישג:

הישגים בביה"ס, ציונים עד לציוני בגרות. עם ההתגברות הערכות בינלאומיות של הישגים פיזה, טימז וכו' יש גם מאגר של נתונים על הישגים במבחנים אוביקטיביים וסטנדרטים. בתחום של הישגים בתי ספריים עד לציוני הבגרות, הממצעים במערב ובארץ הם שבנות מקבלות ציונים גבוהים יותר בתחומים ההומניים, כולל שפת אם ושפות. גם במתמטיקה, בביה"ס יסודי נות מצליחות יותר במתמטיקה, לרוב יש נטייה טובה לבנות. גם במתמטיקה ומדעים.

יש הבדל לטובת הבנים במבחנים פסיכומטרים למיניהם, במיוחד בחלקים הכמותיים. המנתונים של המבחנים משתנים מארץ לארץ, בחלק מהמקומות, החל מכיתה ו' לפעמים יש יתרון לבנים על המבחנים היותר אובייקטיבים שדומים לפסיכומטרי. אבל במקומות שונים זה לא תמיד.

מבחינת הישגים לימודיים, יש הבדל בממוצע והוא לטובת הבנות.

תחום אחר שאי אפשר להתעלם ממנו הוא תחומי עניין. מחקרים בודקים תחומי עניין של ילדים בגילאי הגן 4-6. מחקר לדוגמא הוא של אלכסנדר. במחקרים האלה שואלים שתי שאלות:

1. האם בכלל יש לילדי איזשהו תחום עניין? מהו?
2. האם בגיל הצעיר הזה יש הבדל בתחומי העניין של בנים ובנות?

אמרנו שמתגלים הבדלים די דומים בהעדפות לתחומי צעצועים שונים. המחקרים האלה מוצאים, זה לפי דיווח הורים – יש הטייה אולי, אם יש לבת תחום עניין הוא בובת או משחק סוציודרמטי וציור ומלאכה. אם יש לבנים תחום עניין זה תחות ודמיון וספורט. הספרות מגדילה תחומי עניין בתהליכים, זה מכיל את העניין של המכוניות אבל בנים נוטים יותר להתמחות, כאשר זה קורה זה בתחום שמזמין התפתחות של מושגים של מיונים ושל סיבתיות. בנים יותר מבנות נכנסים לאוספים ולהשוואות של דברים. כתוצאה מזה חוקרים טוענים שיותר בנים מבנות נוטים לפתח עניין עמוק בתחום.

תחום אחר עוסק במגדר ותחומי עניין לאורך כל החיים. בד"כ מבוסס על אוכלוסיות גדולות שעונות על שאלונים. יש הבדלים מגדריים ברורים בתחומי העניין. גברים מביעים עניין גבוה יותר בתחומים ריאליסטים ומדעיים ונשים מביעות עניין רב יותר בתחומים חברתיים, הומניסטיים וגם בתחומי האומנות.

יש יוצאי דופן בהונגרידה ייש יותר נשים במתמטיקה והן מצטיינות.

למה מבחינת מוטיבציה והשיגים מאוד חשוב איזה הישגים יש לך אבל גם כיצד אתה תופס את היכולות – הערכה עצמית ודימוי עצמי. הגורם המשפיע ביותר על דימוי עצמי בתחום מסוים זה התוצאות וההשיגים. מכאן זה נתון שבנות מגיעות להישגים גבוהים יותר בביה"ס והיינו מצפים שוודאי בתחומים נשיים, אך גם באחרים יהיה להן דימוי עצמי גבוה יותר מאשר הבנים. לפי מחקר המצב יותר מורכב מזה, לבנות יש דימוי עצמי גבוה יותר בממוצע מבנים החל מכיתה ג' בתחומים כגון שפת אם.

מתחילת כיתה א' לבנים דימוי עצמי גבוה יותר במתמטיקה והפער הזה נשמר עד לסוף התיכון. אף ע"פ שבממוצע ההישגים בחשבון ביסודי הם נמוכים מהבנות ומסתמן פער לבנות גם בהמשך.

מזה מסיקים שדימוי עצמי הוא לא רק מהישגים, יש גם הטיות. ניתן להגיד באופן מבוסס שמגיל מאוד צעיר, מתחילת הלימודים הפורמליים בנים מראים נטייה בולטת יותר מאשר בנות להטיות חיוביות. במיוחד בתחומים שנחשבים לחשובים בכלל או לבנים. למשל במתמטיקה ואח"כ במדעים. לעומת זאת בנות נוטות יותר להערכה עצמית מציאותית, בתחומי שפה הן מעריכות את עצמן באופן יותר חיובי אבל הן גם מצליחות יותר. בתחומי מתמטיקה בנות, אם בכלל, נוטות להעריך את עצמן או באופן מציאותי או מראות הטייה שלילית. כלומר הערכה העצמית שלהן בתחום היא נמוכה מההשגים.

הטייה דומה מתגלה גם בתחום של יחסים סיבתיים, כלומר כיצד אתה מסביר הצלחות וכישלונות. במיוחד במקצועות "גבריים": חשבון, מתמטיקה, מדעיםץ. מחקרים עדכניים מצביעים על הבדלים קטנים אבל כוהרנטים. נגיד בתחום כמו מתמטיקה, יחסית לבנות, בנים מייחסים הצלחה ליכולת שלהם. אם הם נכשלו זה משום ש"המורה…" והם לא השקיעו מספיק. במונחים של תורת היחוס הדפוס של ליחס הצלחה ליכול ובו בזמן ליחס קושי או כישלון לגורם מאמץ או לגורמים חיצוניים זה דפוס שמקושר עם ציפיות גבוהות.

אצל בנות יש דפוס של ציפיות נמוכות, הן מייחסות הצלחה פחות ליכולת ובעיקר להשקעה. אם אמשיך להקיע יש לי סיכוי טוב להצליח. הבעיה של בנות מתגלה ביחסים לכישלון יותר מבנים, בעיקר בתחומים גבריים, ליכולת להצלחה. הן גם חושבות שהיו צריכות להשקיע יותר אבל הנטייה להדגיש גם חוסר יכולת יחד עם הנטייה לברוח פחות לייחוסים חיצוניים בעצם תואמת ויכולה להסביר את הההטיות בהערכה העצמית. אצל בנים, הם יותר נוטים להטיות חיוביות ודפוס הייחוסים שלהם מסבירים את זה וכך גם לבנות.