האינטלגנציה במבחני ה-IQ

זה הנושא שאיתו מתעסק תחום הגנטיקה ההתנהגותית, הוא מסתכל על איך טבע וסביבה עובדים יחד ואיך הם יוצרים הבדלים בינאישיים. מה שמיוחד בתחום הוא שייצרו מודלים מאוד מיוחדים על איך שזה עובד.

 

התכונה האנושית שנחקרה הכי טוב בגנטיקה התנהגותית היא אינטלגנציה. באופן כללי יש הגדרה כללית לאינטלגנציה. זה אמור לייצג איזשהי יכולת להבין את הסביבה שלנו, לתת היגיון בצורה מאוד רחבה. לרוב בודקים את האינטלגנציה עם מבחנים. מדד ה-IQ הוא טוב בחברה הלבנה הממוצעת לנבא הצלחות בחיים, בלימודים, בפסיכומטרי וכו'.

 

כמה קובע הטבע על רמת האינטלגנציה במבחני ה-IQ

מעל 50% בממוצע בתוצאות הIQ נבע ע"H פקטורים גנטים של תורשה.

זה נכון גם לגבי תכונות של התנהגות חברתית.

 

איך זה עובד?

גנטיקה התנהגותית אינה עוסקת בגנטיקה מולקולרית אלא בהתנהגות, עד כמה בני המשפחה דומים בהתנהגות. לכן רוב המחקרים לא יודעים על גנים אלא על השפעה של הגנטים. הוא מתעסק בפנוטיפ – הביטוי של הגנים.

 

איך הם עושים את זה? הכל נעשה בהערכה סטטיסטית על כמה ההבדלים הבינאישיים בקבוצה מיוחסים לתורשה או לסביבה.

דוגמאות של הבדלים בין קבוצות שניתן לבדוק יש במצגת.

 

איך מבדילים הבדלים באינטלגנציה שכל הרקע שלהם אותו הדבר? צריך להסתכל על הבדלים בינאישיים בתוך קבוצה.

 

שתי הדרכים שדרכן עושים את זה:

  1. המודל של התאומים  – תאומים זהים מתפתחים מאותה ביצית מופרת ולכן חולקים את אותם גנים. כל הבדל בין תאומים זהים צריך להיות של סביבה. תאומים לא זהים יתפתחו משתי ביציות ולכן חולקים כ-50% מהחומר הגנטי אבל הם פחות או יותר חווים את אותה הסביבה. מחשבים הבדלים בין שתי הקבוצות האלה בשביל לנבא את האחוז של התורשה.
    לשני זוגות התאומים יש את אותה הסביבה, ההבדל בין הזוגות הוא שלתאומים הזהים יש גנים זהים פי 2.

    איך זה עובד? נניח שאנו בודקים את הדימיון של הזוגות דרך קורולציה. תאומים זהים דומים אחד לשני ב-70% והלא זהים דומים אחד לשני גם ב-70% זה אומר שלסביבה יש פה השפעה.

  2. אחים מאומצים ולא מאומצים – אחים שגדלו באותו בית אבל אין להם שום קשר ביולוגי. בהרבה בתים מאמצים ילדים באותו גיל או בגיל דומה ואז אפשר להסתכל על סביבה יחסית דומה. אם הילדים דומים אז ההשפעה היא של סביבה. הרבה פעמים בודקים אחים שנתנו אותם לאימוץ בבתים שונים ובודקים עד כמה הם דומים אחד לשני ועד כמה הם דומים להורים.

    מחקרי אימוץ הראו שאחרי גיל ההתבגרות יש מעט מאוד קורולציה בין הילדים המואמצים למאמצים ויש קורולציה בין ההרוים הביולוגים.

 

גנטיקה התנהגותית לא מסתכלת רק על תורשה, היא עושה כל הזמן הערכה של סביבה. יש שני סוגים של סביבה בגנטיקה התנהגותית:

  1. סביבה משותפת – כל ההשפעות הלא גנטיות שעושים את בני המשפחה דומים אחד לשני.
  2. סביבה לא משותפת – יוצרת ילדים שונים ואינדיבדואלים, חוויות אינדיבידואליות. זו ההשפעה המעניינת בהבדלים בינאישיים. גם אם סביבה נראית לנו אוביקטיבית היא פועלת בצורה שונה.

 

במחקרים כאלה על תאומים מצאו שבגיל הילדות המוקדמת יש לסביבה משותפת השפעה רבה על אינטלגנציה אבל אחרי זה זה קטן ונהיה אפסי. נתונים על זה במצגת.

כלומר, השפעת הסביבה המשותפת קטנה לאט לאט וזה הופך לחוויות אישיות וגנים.

 

באופן כללי מעניין שכשאנו יוצאים מגיל הילדות ההשפעה הכי גדולה היא של הסביבה היחודיית על הבדלים של אינטלגנציה. ילדים שגדלים באותה משפחה, עד עכשיו הנחנו שהם דומים אחד לשני בגלל הסביבה, לרוב הדימיון הוא בגנים המשותפים אבל הסביבה פועלת על הגנים. מוצאים את זה על התפתחות של אישיות, בעיות פסיכולוגיות, אמפתיה ועוד. איפה שהאחים דומים זה הגנים ואיפה שהם שונים זה על איך שהסביבה פועלת על הגנים.

 

גנטיקה התנהגותית מצאה שכל התכונות ההתנהגויות מוששפעים לפי גנטיקה. האפקט של לגדול בסביבה משותפת הוא יותר קטן באפקט של גנים בלעשות אותך דומה. ההשפעה של הסביבה היא אינדיבידואלית, היא איך היחדי חווה את הסביבה.

 

מה זה אומר?

אם לסביבה הכללית אין את ההשפעה כמו שחשבנו זה לטוב ולרע. לטוב – זה לא תלוי רק למי נולדת אלא למה שתעשה עם מה שניתן לך. ההסתכלות הסביבתית הטוטלית הזאת על ההתפתחות היא לא פחות גרועה מההנחה שהכל גנים. זה עובד יחד, ועצם זה שזה עובד יחד זה נותן יותר סיכוי.

בנוסף, בגיל הרך לסביבה משותפת יש השפעה גדולה על התפתחות האינטלגנציה. בגיל הרך הבית ומאוחר יותר זה ביה"ס היסודי.

 

הרעיון שסביבה לא עובדת לבד אלא בשיתוף פעולה עם טבע הילד הוא רעיון שהתפתח בשנות ה-70 ע"H תומאס וצ'אס – מזג. יותר קל להיות הורה ליד עם מגז קל וכו'. הרעיון הזה נכנס למחקר של גנטיקה התנהגתית שלקחה את זה כמה רמות הלאה.

 

שני מודלי שמדברים על איך שטבע וסביבה משפיעים אחד על השני:

יש שני מנגנונים: במצגת.

 

גנים משפיעים יותר עם גיל, קצת מוזר. זה נכון כמעט על כל התחומים שחוקרים. זה קשור להנחה שהתכונות שירשנו הן מותאמות לסביבה שלנו יחד וזה מעצים את התכונה.

 

יש 3 סוגי התאמה של גנים לסביבה:

  1. rGE פסיבי – חסר ילד שנולד לבית מוזיקאלי.
  2. קוראלציה שמגרים את הסביבה – אתה תייצר איזשהם תגובות לסביבה שלך.
  3. אקטיבי – ברגע שילדים מתחילים לבחור לעצמם מה צריך לעשות. הם מחפשים לעצמם סביבה שמותאמת לאופי שלהם.

 

ברור שההשפעה היא בהתחלה פסיבית, אחרי זה מגרה ובסוף אקטיבית. בסביבה ממוצעת, בהנחה שההורים עונים לאופי של הילד, לצורך שלו, הם מסתכלים על מי הילד ומה הוא צריך, זה דברים שמתייחסים לכך שהסביבה מגדלת ילד כדי לתת לו את מה שהוא רוצה.

 

כשאנו חושבים שהתכונות שלנו לא ניתנות לשינוי זה מדכע את הרצון שלנו להתפתח. אחד מהדברים שגורמים להתגבר על הקושי היא הידיעה שהחוכמה שלנו היא לא מקובעת. המחקרים האלה על פניו מתנגשים עם זה אך ורק אם מסתכלים על זה כמערכת סגורה. הם לא שוללים את זה שאינטלגנציה מתפתחת עם ניסיון ולמידה. זה אומר שדי נתנו את אותם תנאים באותה הסביבה – מה משפיע על ההבדלים?

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

ההיקף של בסיס הכסף

כשמדברים על היצע הכסף מדברים על ממה הוא מושפע? ההיקף של בסיס הכסף –כמה כמות השטרות והמטבעות שיש בידי הציבור והבנקים? בימים שהכסף היה מוצמד

קר עוד

היצע הכסף

מושגים חשובים- נזילות- נזילות הכסף- מהווה את מידת המוכנות להשתמש באמצעי תשלום כלשהו כתשלום. מה שנזיל יותר מאפשר עסקאות טובות יותר ומהירות יותר וכך מזומן

קר עוד

כסף ובנקים

תפקידיו: אמצעי חליפין –מגדיר ערך לעסקאות שונות שקשורות למוצרים ושירותים שאנחנו רוצים להחליף. הוא מצמצם את עלויות העסקה, מאפשר לנו לא להיות ברטרים (להחליף סחורה

קר עוד

ההיצע לעבודה

כשאנחנו מדברים על הביקוש לעבודה, הוא לא שונה בכללים שלו מהכללים שמתנהל שוק אחר מבחינת ביקוש והיצע. ההנחות הן שכל יצרן שואף להביא את הרווח

קר עוד

נושא חדש: שוק העבודה

גישת ההכנסה: מסתכלת על הרכב התוצר וגודלו, על מקורות ההכנסה של משקי הבית. הגדרה: התמ"ג שווה לסך ההכנסה של גורמי הייצור במשק על-פני שנה. גורמי

קר עוד