גמישות ההיצע

בנוסף, זה עוזר לאפיין את הקשר של המוצר ביחס למוצרים אחרים:

גמישות ההיצע:

• עקומת היצע גמישה לחלוטין–מחיר קבוע, לא משנה מה הכמות.מקביל לציר X
• עקומת היצע קשיחה לחלוטין–כמות קבועה של אותו מוצר ולא משנה מה יהיה המחיר. מקביל לציר Y.

משק פתוח!!!

עד עכשיו דיברנו על משק סגור, אוטרקי, לא מושפע משינויים שקורים בכלכלה העולמית. ההנחה הייתה חשובה כי היא עזרה להבין את העקרונות הבסיסיים של הכלכלה (מחסור, תפוקה שולית…). ברור שבפועל אף כלכלה היום לא מקיימת משק סגור באופן טהור.משק פתוח הוא לא רעיון חדש, הוא קיים אפילו בתקופת התנ"ך, הקולוניאליזם, במאה ה-19. קיים מתאם בין משק קטן לפתוח.

כלכלה פתוחה: כלכלה המקיימת עסקאות עם גורמים שנמצאים מחוץ למשק. משק פתוח הוא משק שסוחר עם שאר העולם.

מאפייני המשק הסגור והפתוח: מאחר ומשק פתוח קורה על הזמן, מה שמעניין אותנו לדעת הוא מידת הפתיחות של המשק. אנחנו יודעים שכלכלות שסוחרות עם שאר העולם מתייעלות (התמחות), אבל גם מפתחות תלות במדינות אחרות. לעומתה, כלכלה סגורה פחות חשופה לתלות ותנודתיות בעולם, אבל יש בה ייעול נמוך ולכן גם רמת חיים יותר נמוכה.

אחת הדרכים להסתכל על מידת הפתיחות של המשק היא בעזרת מדדים מוכרים. אחד מהם הוא סך הייבוא והייצוא של העולם חלקי התוצר של המדינה. כך נגלה מה משקל הסחר בתוצר של המדינה.

חסמי סחר: צריך לזכור שבמשקים פתוחים יש תמיד חסמי סחר. החסמים הללו מגוונים וכוללים: מכסים, סובסידיות (ניתנת ליצרן מקומי ולא לזר, או ליצואנים), הגבלות כמותיות, מכסות, רגולציה, סטנדרטים, תווי תקן וכדומה.

כיצד מתנהל המשק הפתוח:

• ייבוא: גורם מקומי רוכש מוצר/ שירות מגורם בחו"ל.
• ייצוא: גורם בארץ מייצא/ סוחר עם מישהו מחו"ל.

סך הייבוא העולמי צריך להיות זהה לסך הייצוא העולמי, בגדול…

הנחות יסוד במשק פתוח

1. היעדר מגבלות סחר
2. אין עלויות הובלה, כדי שנוכל לדבר על מחיר אחיד בכל העולם. יש סחר שאין בו עלויות הובלה כלל- שירותים מהאינטרנט למשל.

• המשמעות של שתי הנקודות לעיל היא שליצרן לא משנה אם הוא מוכר במדינה שלו או במדינה אחרת ואותו דבר גם לגבי הצרכן. הפירמות יקבלו את המחיר העולמי כנתון מבחוץ (בדומה לשוק סגור). בנוסף, ההיצע העולמי הוא גמיש לחלוטין והביקוש העולמי הוא גמיש לחלוטין במחיר ספציפי- מאחר והשוק גדול מאוד (בניגוד לשוק סגור).

3. מדינה קטנה מול מדינה גדולה (נכונה ככל שהגלובליזציה מעמיקה). נניח שרוב המדינות בעולם הן קטנות במובן שהיא לא יכולה להשפיע על יחס המחירים והביקוש וההיצע העולמיים. אין לה משקל כבד כל כך בשוק העולמי.

כיווני הייבוא והייצוא- תמיד יהיו שווים למחיר העולמי.

מבחינת הייצוא– המשמעות היא שאם המחיר המקומי במשק שלנו נמוך מהמחיר העולמי- המשק שלנו יתחיל לייצא את המוצר לחו"ל והוא יימכר במחיר העולמי.אם מחיר שיווי המשקל במשק גבוה מהמחיר העולמי- המשק יתחיל לייבא את המוצר מחו"ל. מכאן שהמחיר המקומי ישתווה בסופו של דבר למחיר העולמי. לכן חשוב לנו לדבר על מדינה קטנה אשר אין לה השפעה על המחיר העולמי אלא היא מקבלת אותו כנתון.

ביקוש והיצע במשק סגור ופתוח

הביקוש מנקודת מבט יצרני המשק המקומי: עקומת הביקוש המקומית דומה לזו שאנחנו מכירים- יורדת משמאל לימין. בהינתן מחיר השוק העולמי אפשר למכור כל כמות, עקומת הביקוש העולמי תהיה קו אופקי המקביל לציר ה-X.  לכן, העקומה המצרפית תהיה הכלאה של שתיהן. יש שיווי משקל בין המחיר העולמי למקומי כדי שהוא לא יפסיד וכדי שהוא יצליח למכור- היצרן לא ימכור במחיר מעל המחיר העולמי כי לא יקנו ממנו.

עקומת ההיצע המקומית עולה משמאל לימין, חותכת את עקומת הביקוש מעל למחיר העולמי. במצב כזה יתחילו לייבא. היצרנים ירצו למכור מעל המחיר העולמי והוא ימכור את הכמות שהשוק המקומי רוצה. היצרן לא ירצה לספק את הביקוש העולמי, אלא רק את המקומי (אלא אם יוצע לו מחיר גבוה יותר). נקודת שיווי המשקל של השוק המקומי עם ההיצע היא גבוהה יותר- אבל הצרכנים לא מוכנים לקנות במחיר מעל המחיר העולמי. לכן היצרנים ייצרו פחות ממה שהצרכנים רוצים וייצרו רק ברמה שזה ישתלם להם.

כשמחיר שיווי המשקל המקומי נמוך ממחיר העולמי, היצרנים עדיין ימכרו במחיר העולמי ואת כל שאר הכמות שהם לא מוכרים בשוק המקומי הם ייצאו.

ההיצע מנקודת מבט הצרכנים במשק המקומי: עקומת ההיצע המקומית דומה לזו שאנחנו מכירים- עולה משמאל לימין. עקומת הביקוש העולמית גם היא אופקית ומקבילה לציר X, כלומר הוא גמיש לחלוטין. העקומה המצרפית תהיה גם היא הכלאה של שתיהן. כשיש ביקוש נמוך ועקומת הביקוש המקומית חותכת את ההיצע המקומי במחיר נמוך מהמחיר העולמי- הכמות הנמכרת תהיה בהתאם למחיר העולמי.