אם אלוהים טוב- למה קורים דברים רעים?

מחק מעניין נעשה ב-1956, על דיסוננס קוגניטיבי. הדיסוננס הקוגניטיבי החל מפסיכולוגיה של הדת. ללאון פסטינגר הייתה תלמידה מאמינה שהאמינה בזרמים מעט שוליים יותר של הנצרות. בשלב מסויים היא החלה לשמוע קולות שאמרו לה שהולך להיות משהו רע. כשזה קרה היא החליטה לאסוף אנשים ולהזהיר אותם. זה הגיע לחדשות-היא אמינה שיצורים מהחלל החיצון יגיעו לכדור הארץ. כדי להנצל היה צריך להיות מוכנים לעלות לחללית ולקחת דברים ממתכת. חלק מהאנשים האמינו לה והתחילו למכור את הבית שלהם, לעזוב את העבודה שלהם- ולהצטרף לקהילה הזו. היה זמן מסוים- 21 בדצמבר. אחרי שצחקו עליהם הרבה הקבוצה הזו נהייתה מאד סגורה- הם היו בטוחים שזה יקרה והיו עסוקים בלדאוג לעצמם. החוקר פסטינגר החליט להעמיד פנים שגם הוא מאמין. הוא היה שם בחצות, וחיכה לראות מה יהיה כשתתבדה האמונה שלהם. ואז לא קרה כלום, חיכו עוד חמש דקות ועדיין לא קרה כלום. הם ישבו בדממה. זה היה אמור לקחת שבע שעות, ואחרי 4 שעות כשאף אחד לא בא לקחת אותם, חלק התחילו לבכות והם היו מאד מוטרדים. אז התלמידה של פסטינגר אמרה שהפצנו כל כך הרבה אנרגיה של אהבה שהחייזרים החליטו לא לבוא. חלק מהאנשים עזבו כי לא יכלו להתמודד עם זה, אבל חלק מהאנשים דווקא נהיו יותר חזקים באמונה שלהם. זה מה שלאון פסטינגר קרא לו דיסוננס קוגניטיבי. כדי שדבר כזה יקרה- עליך להאמין לגמרי, עליך להיות מחויב לאמונה ולעשות פעולות כתוצאה מהאמונה הזו, ואז אתה צריך הוכחות חותכות שהאמונה הייתה שגויה- ואז יכול להיות שתעזוב את האמונה, או שלחלופין תצא יותר מאמין ותרצה להמיר גם עוד אנשים.

כשאנו מדברים על שינויים באמונה של קבוצות גדולות- זה כבר מעבר לתיאולוגיה באיזשהוא מבן.  תופעה מאד מעניינתהיא איך השואה השפיעה על התפישה של אלוהים ביהדות היום. למרות שאפשרות הדיסוננס הקוגניטיבי משפיעה מיעוט מהתגובות לכך, רב המנהגים הדתיים עשו שינויים קטנים על איך שהם חושבים על אלוהים כדי להתמודד עם משמעות השואה. ויקטור פרנקל, שסבל הרבה מאד אבידות בשואה- נהג לנשוא דרשה כל שבוע, ורואים שבחודשים האחרונים שלו הוא מאד שינה את האמונה שלו. והמקרה המעניין מאד היום הוא איך החרדים של היום מסבירים את השואה- והם מוצאים דרכים להסביר את זה. באתר יהיה עמוד שמראה את כל הדרכים השונות שהם מנסים להתמודד עם זה בפרשנות.

ted – alain de batton.

השאלות שסוציולוגים של הדת שואלים:

1. למה יש כל כך הרבה דתות?
2. האם יש הבדל בין להיות נוצרי או דתי?
3. מה האינטראקציה של דת עם תופעות חברתיות- כמו למשל כלכלה?
4. איך דת עובדת בחברה- ואיך היא ממשיכה לעבוד בחברה המודרנית?
5. האם הדת נעלמת?

הדת הגדולה ביותר בעולם היא הנצרות- גרף של אחוזי התפוצה של הדתות בעולם: במצגת. אבל גם הנצרות מחולקת בתוכה לפלגים שהם דברים שונים במיוחד, וכנ"ל גם באסלאם.

אז למה יש כל כך הרבה דתות? (שאלה את הכיתה ואלו היו תשובות הכיתה):

1. יש שיגידו כמו מקס וובר: זה לא במקרה- הן משקפות צרכים תרבותיים חברתיים שונים בהתאם לאיפה שהן התפתחו.
2. זו תופעה קבוצתית- מהרצון של אנישם להשתייך לקבוצה ולהתחרות בקבוצות אחרות.
3. פשוט התפתח בנפרד ובמקביל.

מה המקומות הדתיים ביותר בעולם-

יבשת:

3/4  מהאנשים באפריקה אומרים שהדת חשובה להם.

המדינה

הכי דתית בעולם היא סנגל- 98% מהתושבים שם אומרים שהדת מאד חשובה להם.

דת וכלכלה:

אם מסתכלים על מפה של המקומות בהם הדת מאד חשובה, ומסתכלים מפה לפי עד כמה הם עשירים/עניים. רואים שבאופן כללי כמה שהמקום יותר דתי כך הוא גם יותר עני. יש יוצא דופן אחר בהקשר הזה, שהוא ארה"ב. איך זה הגיוני? קודם כל חשוב להגיד שלא כל ארה"ב מאד עשירה, ולא כל ארה"ב מאד ענייה. אבל עדיין, גם באופן כללי ולא רק ברצועת התנ"ך ארה"ב הרבה יותר דתית לעומת אירופה למשל.

inglehart and baker

שאלו דגימות מייצגות בכמעט כל מדינה בעולם לתת את הערכים שהכי חשובים להם. וכשהם חשבו את הכל הם קבלו שני קוטבים, כממוצעים של קבוצה:

1. לחלק מהחברות יש הרבה מקום לערכים חילוניים הגיוניים, לעומת חלק מהחברות ששמות הרבה דגש לערכים קהילתיים.
2. לחלק מהחברות יש ערכים לביטוי עצמי גבוה, לעומת חברות עם ערכים לביטוי עצמי נמוך.

כשממפים את מדינות העולם על הערכים האלו